רב חנא בגדתאה

רבי יהודה בר נחמני
מקום פעילות בגדאד, בבל
שנות הפעילות אמוראים
רבותיו שמואל
בני דורו רב יהודה

רב חנא בגדתאה הוא אמורא בבלי. הוא חי בבמאה השלישית בבגדאד והיה בן הדור השני של האמוראים בבבל.

רבו היה שמואל ובדרך כלל הוא אף דיבר בשמו.[1]

שמו

רש"י בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נד עמוד ב טוען ששמו מגיע משם עירו, בגדאד שבבבל.[2][3] אולם רש"י בתלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף טז עמוד א כתב שהדבר על שם שהיה בעל אגדה.

עליו

הוא היה בקי באדמה, ששיבח בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י עמוד ב את התמרים "משחנן (מחממות), משבען (משביעות), משלשלן (משלשלות), מאשרן (נותנות כח) ולא מפנקן (מקלות על הלב)". הוא גם אמר שם שמטר של גשם משקה, מרווה, מזבל את הארץ, מעדן אותה ונותן עדנה וזיו בפירות.

פעם אחת מכל התלמוד בבלי מובא שאלתו על רב מני בלשון "מתקיף", בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ט עמוד א.

מאמרותיו

  • שיטתו בשם רבו שמואל שמותר להחזיר שבר כלי למקומו בשבת.[4]
  • לדעת רב חנא בגדתאה המילה אלמנה הגיע מלשון מנה, כיוון שאם באה לינשא אחרי שנתאלמנה בעלה חייב לכתוב בכתובתה רק מנה, במקום השתיים שבתולה מקבלת. ואף אשה שנתאלמנה מאורסת נקראת כך, למרות שהיא כן מקבלת בכתובה שתי מנים אגב נשואה. לשיטתו זו למרות שגם בתורה כתוב את המילה אלמנה, זה על שם העתיד שחז"ל יתקנו שבתולה מקבלת אחד ואלמנה שתיים, והראיה שהתורה מתייחסת לעתיד היא מהפסוק "ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור" למרות שבבריאת העולם לא היה את ממלכת אשור.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף סז עמוד א. מסכת כתובות, דף ז עמוד ב. מסכת בבא בתרא, דף קמב עמוד ב ומסכת זבחים, דף צב עמוד א
  2. ↑ כך גם ברשב"ם על תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמב עמוד ב. העיר מופיעה גם בסידורו של רב שרירא גאון
  3. ↑ על מיקומה של בגדת שרש"י מביא ראו: ישובי היהודים בבבל בתקופת התלמוד: אונומסטיקון תלמודי, ירושלים תשל"ט, עמ' 49.
  4. ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמח עמוד א
  5. ↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י עמוד ב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.