רחפן

רחפן מסוג קוודקופטר עם מצלמה
צילום שצולם על ידי רחפן בחוף בתל אביב

רחפן (באנגלית: drone או quadcopter) ורב-להב (באנגלית: Multirotor או multicopter) הוא כלי טיס בלתי מאויש היוצר עילוי באמצעות סיבוב מדחף בעל להבים, בדומה למסוק.

תיאור כללי

רחפן הוא כלי טיס בלתי מאויש בעל שני מדחפים או יותר, בעל מכניקה פשוטה יחסית, וקל לשליטה בטיסה. ברוב המקרים הרחפן הוא בעל זווית פסיעה קבועה, בניגוד למסוק בעל מדחף אחד (או שניים) המשתמש במערכת להבים מורכבת עם זווית פסיעה משתנה, דבר המקשה על השליטה במסלול הטיסה וביציבותו של כלי הטיס.

השליטה בתנועת הטיסה של הרחפן מושגת על ידי שינויי המהירות היחסיים בין המדחפים השונים, באופן המשפיע על הדחף והכוח של כל מדחף.

סוגי רחפנים

קוואדקופטר מסוג "Parrot AR.Drone" מרחף מעל למדבר נבדה.

רחפנים נקראים על פי מספר המנועים שלהם:

  • טריקופטר – 3 מנועים
  • קוודקופטר – 4 מנועים; זהו סוג הרחפן השכיח.
  • הקסאקופטר – 6 מנועים
  • אוקטוקופטר – 8 מנועים

השליטה ברחפן

הרחפנים הם בלתי-יציבים מבחינה אוירודינמית בהשוואה לסוגי כטב"מים אחרים, ונשלטים על ידי בקר טיסה, או לוח בקרה, כדי לשמור על תנועה יציבה. כדי לשמור על דיוק מצב הטיסה וכיוונה, בקר הטיסה משלב נתונים של גירוסקופים ומדי תאוצה, וברחפנים מתוחכמים יותר משולבים גם GPS, מצפן וחיישנים חזותיים למניעת היתקלות במכשולים.

ברחפן מסוג קוואדקופטר, שני מנועים הממוקמים באלכסון מסתובבים לכיוון אחד, והשניים האחרים בכיוון ההפוך. בתצורה כזו קל לשלוט בציר הגלגול או העלרוד (הגברת המהירות של שני מנועים בצד אחד והאטת שני המנועים האחרים בצד השני). נסיקה לגובה מבוצעת על ידי האצה של כל המנועים בו-זמנית, והנמכה על ידי האטה של כולם.

שימושים ברחפנים

רחפן של חברת Agridrones הישראלית, מבצע ריסוס חקלאי. רחפן זה מסוגל לשאת עד 25 ק"ג של חומרי ריסוס.

השימוש ברחפנים החל כאמצעי שעשוע או צילום לחובבים. עם הגידול בתפוצת הרחפנים ויכולותיהם, נוספו להם שימושים שונים, כאמצעי צילום מהיר וזול:

  • רחפנים משמשים גופי אבטחה וחוקרים פרטיים.[1]
  • רחפנים נכנסו לשימוש ביחידה האווירית של משטרת ישראל לפעולות אכיפה שונות. כן משמשים רשויות מקומיות בפעילות פיקוח.[1]
  • רחפנים נכנסו לשימוש בצה"ל בחיל האיסוף הקרבי, פיקוד המרכז[2] ופיקוד העורף (במבצעי חילוץ והצלה[3] ולשם איתור נפילות רקטות[1]). הרחפנים משמשים בין היתר לתחקור אימונים, לפעילות מבצעית כגון מעצר מבוקשים, פעילות פיזור הפגנות. כן מפותח רחפן בשם צור שתהיה לו יכולת נשיאה מוגדלת, זמן שהייה ארוך יותר ומדחפים שקטים.[3]
  • קיימת מערכת לניטור מזיקים בשדה חקלאי.[4]
  • רחפנים סייעו לארכאולוגים לאתר אתרים פוטנציאליים לחפירה.[5]

פיתוחים עתידיים ושימושים מתפתחים

בין הפיתוחים שנמצאים בפיתוח

  • חברת אמזון מתכננת להתבסס על רחפנים לביצוע משלוחים מהירים במשקל נמוך וטווח קצר. חברת גוגל מתכננת להשיק שירותי משלוחי מזון באמצעות רחפנים.[6]
  • חברה Parrot פיתחה רחפן לשימוש עבור כוחות כיבוי.[7]
  • קיימים מרוצי רחפנים ואירועים תחרותיים אחרים שצוברים תאוצה ומשמשים גם כמנוע לפיתוח של טכנולוגיות ושיטות פיקוד יעילות יותר.[8]

סיכונים ושימוש לרעה ברחפנים

ב-2015 חוקר אבטחת מידע ב-HP הדגים תרחישים להשתלטות על רחפנים.[9][10]

באוגוסט 2017 הצבא האמריקאי הורה לכוחותיו להפסיק לעשות שימוש ברחפנים של מספר חברות בשל פרצות אבטחת מידע.[11]

בינואר 2018 דווח לראשונה על נחיל רחפנים ששימש לתקיפת יעד צבאי.[12]

היבטים חוקיים ובטיחותיים

בשל ייצור המוני של רחפנים במחיר זול יחסית, חלה עלייה משמעותית במקרים של הטסת רחפנים, פרטיים ומסחריים, במדינות המערב. קרו גם מקרים בהם הוטס רחפן במקום ציבורי או ליד נמל תעופה, ללא תיאום או יידוע של הרשויות המוסמכות. מקרים כאלה מהווים בדרך כלל סיכון בטיחותי ועבירה על החוק.[13]

בשנת 2011 פורסמו בישראל תקנות של הרשות לתעופה אזרחית המסדירות את רישוי הטסת כטב"ם באופן מסחרי, שרחפן נמצא תחת קטגוריה זו.בנוסף לכך, קיימות חברות כמו DJI שמשתפות פעולה עם הרשויות, המחזיקות במפה עם סימונים,דרגות ואזורים אסורים לטיס עבור רחפנים[14]

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם ב-15 בנובמבר 2017 קבע שהמדינה כשלה בהתמודדות עם הסיכונים הנשקפים מהרחפנים.[15][16]

כן קיים חשש לשימוש ברחפנים באופן שמפר פרטיות.[1][17]

מטיסי פנאי וספורט נדרשים להצטרף למפעיל אווירי כגון: ה"ארגון הישראלי לרב להב".

יירוט רחפנים

בעקבות הסיכונים הנשקפים מרחפנים, פותחו מערכות שונות ליירוט רחפנים. חלקן מתבססות על מניעת תקשורת מהרחפן, שתגרום לנחיתתו על הקרקע או חזרתו אל המפעיל[18]. כמו כן קיימת מערכת ישראלית המתבססת על יירוט באמצעות קרן לייזר.[19] ביפן המשטרה מפעילה רחפן גדול עם רשת שלוכד רחפנים אחרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 3 4 ארי ליבסקר, המזל"ט של השכן גבוה יותר, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2014
  2. ↑ ניר דבורי, ‏צה"ל חושף: הרחפן המיוחד שמתעד גם בלילה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בנובמבר 2017‏
  3. 1 2 יואב זיתון, עזרה מהאוויר: כך מפעיל צה"ל את הרחפנים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2016
  4. ↑ רחפנים: הדבר הבא בחקלאות, באתר "אנשים ומחשבים"
  5. ↑ יורי ילון, ‏בעזרת רחפן: נחשף מבנה בן 2,200 שנה בלב שטח אש , באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2017
  6. ↑ רפאלה גויכמן, אימת השליחים: גוגל תטיס מזון מהיר ללקוחות באמצעות רחפנים, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2016
  7. ↑ תומר זכאי, חברת “PARROT” מציגה שני רחפנים חדשים למערכי הכבאות והחקלאות, פורטל ישראדרון, 16 בנובמבר 2017
  8. ↑ תחרויות רחפנים – אז לאן כל זה הולך?, אתר ישראדרון, 24 במאי 2017
  9. ↑ כתבה באתר thehackernews.com, 3 באוקטובר 2015
  10. ↑ תקציר המאמר
  11. ↑ צבא ארה”ב נתן הוראה – להפסיק להשתמש ברחפני DJI למטרות צבאיות, אתר ישראדרון, 7 באוגוסט 2017
  12. ↑ רפאל קאהאן, לראשונה: נחיל רחפנים שימש לתקיפת יעד צבאי, באתר כלכליסט, 11 בינואר 2018
  13. ↑ רב להב - סיכונים והזדמנויות בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  14. ↑ רישוי מטיס כטב"מ, רשות התעופה האזרחית
  15. ↑ ירון דרוקמן, דו"ח המבקר: המדינה כשלה בהתמודדות עם איום הרחפנים, באתר ynet, 15 בנובמבר 2017
  16. ↑ דו"ח ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים, מבקר המדינה, 15 בנובמבר 2017
  17. ↑ מערכת תכניות קשת, ‏מי מטריד יישוב שלם בעזרת רחפן?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 ביולי 2017‏
  18. ↑ עדי פרל, הכירו את DroneDefender – רובה נגד רחפנים, 18 באוקטובר 2015
  19. ↑ יובל אזולאי, ‏פיתוח ישראלי: מערכת שתאתר רחפנים ותיירט אותם בקרן לייזר, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2015
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.