רישיון (מקצוע)
עיסוק במקצועות מסוימים מותנה בקבלת רישיון מגוף מפקח. מקצועות אלה משתנים ממדינה למדינה, אך כוללים בדרך כלל מקצועות בתחומים הבאים:
- מקצועות הבריאות, כגון רופא או רוקח, שעיסוק לא נאות בהם עלול לפגוע בבריאות הלקוחות.
- מקצועות הנדסיים וטכניים, שעיסוק לא נאות בהם עלול ליצור מפגעי בטיחות.
- מקצועות הכרוכים בייצוג מול הרשויות, כגון עורך דין ורואה חשבון.
- מקצועות הכרוכים בניהול כספי לקוחות, כגון סוכן ביטוח ויועץ השקעות, שעיסוק לא נאות בהם עלול לגרום נזק כספי ניכר ללקוח.
לעיתים מותנית קבלת הרישיון בעמידה בבחינת הסמכה. דוגמה לכך היא בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, שהצלחה בה היא תנאי לקבלת רישיון לעריכת דין בישראל.
בישראל
חוק יסוד: חופש העיסוק קובע "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד", וסעיף נוסף בו ("פסקת ההגבלה") קובע את התנאים להסדרתו של עיסוק מסוים באופן המצריך רישיון: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". בהתאם לכך, חובת הרישיון בעשרות מקצועות הוסדרה בחוקים מתאימים, כשמספר המקצועות הדורשים רישוי הלך וגדל עם השנים.
באחדים מהמקצועות הדורשים רישיון, רשימת בעלי הרישיון גלויה לציבור, כך שקל לברר האם אדם המציג עצמו כמורשה לעסוק במקצוע הוא אכן כזה. דוגמה לרשימה כזו היא פנקס הפסיכולוגים. במקרים אחרים ניתן לברר זאת עם בעל המקצוע עצמו, שיציג את התעודה המרשה לו לעסוק במקצועו.
הסדרת העיסוק במקצוע מלווה בכללי משמעת ובכללי אתיקה, שהפרתם עלולה להביא לשלילה, זמנית או קבועה, של הרישיון לעסוק במקצוע. ביוני 2017 אישרה הכנסת את חוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ז-2017, המסדיר את אופן בקשת חנינה מנשיא המדינה, על ידי מי שרישיונו הותלה. החוק נכנס לתוקף ב-25 בספטמבר 2017.
רשימת המקצועות המוסדרים
רישיון cc-by-sa 3.0