טוען רבני

טוען רבני (בראשי תיבות: טו"ר) או "טוען בית דין", הוא מקצוע מודרני של ייצוג לקוחות מול בתי דין רבניים, בדיני משפחה, בדומה לתפקיד עורך דין בבית משפט.

התנאים לעיסוק בתפקיד

רישיון העיסוק מוסדר בתקנות הטוענים הרבניים, תשס"א-2001 ובכללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), תשע"ו-2016, העוסקים בהעסקת טוענים רבניים וטוענים שרעיים על ידי עורכי דין. סעיף 1 לתקנות הטוענים הרבניים, קובע, כי מי שאיננו עורך דין, לא ייצג בפני בתי הדין הרבניים אדם אחר, אלא אם כן קיבל רישיון של טוען רבני. רישיון הייצוג של טוען רבני ניתן על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול. סעיף 2 לתקנות מציב שלושה תנאים לכשירותו של אדם להיות טוען רבני:

1. תושב ישראל;
2. לימודים במשך 4 שנים בישיבה גבוהה, לאחר שמלאו לו 18 שנה. או מי שלמד במשך 3 שנים במוסד חינוכי, שהכיר בו לעניין זה בית הדין הרבני הגדול, וקיבל תעודת גמר.
3. עמד בבחינות שערכה ועדה בוחנת שמינה נשיא בית הדין הגדול כולל בחינה בתחום המעשי של המקצוע; מבחינת אופיו ואורח חייו, הוא ראוי לשמש טוען רבני;

כללי אתיקה וחיסיון

אחד הדברים החשובים לאנשים הפונים לקבל סעד משפטי בתחום דיני המשפחה הוא נושא החסיון והדיסקרטיות. כללי האתיקה החלים על הטוענים הרבניים הם אותם כללי אתיקה אשר חלים על עורכי הדין. על פי חוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרדו והכפופים לו. במדינות רבות, רשויות המדינה מכירות בחובתו זו של עורך הדין. כך למשל, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורך הדין, מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו, מצד רשויות שלטון כגון המשטרה, או כל גורם אחר. החיסיון נועד לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן. יוצא מן הכלל מקרה בו לקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, שבו חייב עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע ביצוע העבירה, כמו כן החיסיון אינו חל במקרה של תביעת עורך הדין בגין שכר טרחה לו הוא זכאי בעניין שבו טיפל עבור לקוחו.

קיים הבדל מהותי בין עורכי דין לטוענים רבניים. את ההבדלים ניתן לראות בתקנון האתיקה של לשכת עורכי הדין לעומת תקנון האתיקה של הנהלת בתי הדין הרבניים. לעו"ד אמנם אסור לשקר לטובת הלקוח, אך הוא חייב להאמין ללקוח, והחיסיון הגורף על יחסי עו"ד-לקוח מאפשר לחפות כמעט על כל עוולה. טוען רבני לעומתו מוגבל לפעול במסגרת ההלכה, שאוסרת להטעות את בית הדין ולהטות את הדין בניגוד להלכה.

לטוענים הרבניים קיים בית דין למשמעת משלהם, בדומה לבית הדין המשמעתי של עורכי הדין.

טוענות רבניות

עד סוף שנות השמונים דרישות הקדם לעיסוק במקצוע כללו השכלה ישיבתית, וממילא מקצוע הטיעון הרבני, עבור מי שאינו מוסמך לעריכת דין, היה שמור לגברים בלבד. פסיקת בג"ץ בעניין שינתה את הקריטריונים והקלו על כניסה נשים למערכת. העובדה שמרב העיסוק הוא בנושאים אישיים ומשפחתיים, הופכת את שיתוף הפעולה עם אישה לנוחה עבור נשים, ובעיקר נשים דתיות. כיום משמשות במקצוע נשים רבות, בעיקר מקרב הציבור הדתי-לאומי.

מקצוע הטיעון הרבני מבסס עצמו לרוב על ההנחה שבגירושים האישה היא הצד החלש, זאת מאחר שללא הסכמתו של הבעל לא ניתן להתגרש; ומכאן הזיהוי של המקצוע עם דאגה לצד החלש – ברוב המקרים נשים עגונות ומסורבות-גט, או קורבן לאלימות פטריארכלית מסוגים שונים (פיזית, נפשית או כלכלית). משימת הטוען או הטוענת היא להקל על המתדיינים, ולוודא שהליך הגירושין לא מתעכב מעבר לנדרש. ככלל, טוענות רבניות מהוות מענה למצב כיום שבו בהיעדרה של סמכות דתית בידי נשים, בכל שאלה הלכתית, גם אם היא באופן מובהק בענייני נשים, האחרונות נאלצות לפנות אל רבנים גברים.

לאור זאת ישנן לא מעט טוענות רבניות אשר פועלות מתוך תפיסה פמיניסטית, לפיה יש לשפר את מעמד האישה בבית-הדין הרבני, ומהן אף שפועלות במסגרת ארגוני נשים. מה שגרם לשינוי מגמה בשנים האחרונות בה הגבר במשפט גירושין הוא הצד החלש קטגורית. סרבני גט כמעט ואינם קיימים, שכן הסנקציות נגדם מיידיות, לעומת זאת ישנם אבות רבים שלא פוגשים את ילדיהם או שמשלמים מזונות מעבר ליכולתם. הבעיה מוצפת בעיקר ברשתות החברתיות, מה שהביא לשינויי חקיקה כמו חוק חזקת הגיל הרך.

עמדת ההלכה

ערך מורחב – אל תעש עצמך כעורכי הדיינים

במסורת ההלכתית המקובלת לא מופיעים טוענים-רבניים מכל סוג, ובעת עמידה של שני בעלי-דין בבית דין אין מי שמייצג אותם אלא הם עצמם^[1]. עם זאת, בהלכה מוכר תחום המכונה "הרשאה", ובו נקבע כי כל אדם רשאי למנות אדם אחר שיבצע במקומו פעולות משפטיות. מונח זה יכול לשמש בסיס הלכתי למינוי טוען-בשם בבית-הדין.

מקובל לחשוב כי המשנה מביעה עמדה מוסרית שלילית כלפי מקצוע הטיעון בבית-הדין, בפסיקתה - "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים" (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ח'), אולם קיימות פרשנויות מקובלות אחרות למשנה זו המתירות עיסוק זה בגדרים מסוימים (עיין ערך מורחב לעיל).

ראו גם

• טוען מוסמך

קישורים חיצוניים

• אתר לשכת הטוענים הרבניים בישראל

הערות שוליים