רשימת מדינות שאינן מוכרות

  חסרות כל הכרה דיפלומטית
  מוכרות רק על ידי מדינות שאינן חברות באו"ם
  אינן חברות באו"ם המוכרות על ידי מדינה חברה אחת לפחות
  חברות באו"ם אשר אינן מוכרות על ידי מדינה אחת לפחות

רשימת מדינות שאינן מוכרות היא רשימה של ישויות גאופוליטיות המבקשות הכרה כמדינה, אולם אין להן הכרה דיפלומטית מלאה בעולם.

מדינות אלה מתחלקות לשתי קטגוריות: הקטגוריה האחת היא ישויות שלהן שליטה מלאה או חלקית על הטריטוריה שהן טוענות לה ואשר מקיימות דה פקטו ממשל עצמי ואשר הביעו רצונן בעצמאות מלאה. פעמים רבות, הקהילה הבינלאומית רואה בקיומן של ישויות אלה תוצאה של הפרת סעיף 11 לאמנת מונטווידאו, ובאופן כללי, הפרת סעיף 2.4 למגילת האומות המאוחדות המהווה היום חלק מן החוק הבינלאומי הנוהג.

הקטגוריה השנייה היא אותן ישויות אשר אין להן שליטה מלאה על הטריטוריה שהן טוענות לבעלות עליה, אולם טענתן לאותה טריטוריה הוכרה דה יורה לפחות על ידי מדינה אחת. חלק מן המדינות בקטגוריה זו, למשל רפובליקת קפריסין, מדינת ישראל ורפובליקת קוריאה, זכו להכרה על ידי רוב מדינות העולם והן חברות בארגון האומות המאוחדות, אולם הן נכללות ברשימה זו כיוון שמספר קטן של מדינות אינן מכירות בהן.

ישויות גאופוליטיות לפי דרגת ההכרה בהן

ישויות חסרות כל הכרה דיפלומטית

שם מועד תחילת המחלוקת הכרה טענות נוגדות מידע נוסף הערות שוליים
סומלילנד  סומלילנד 1991 אף לא מדינה אחת בעולם הכירה דה יורה בסומלילנד סומליה  סומליה (טוענת כי שטח סומלילנד הוא חלק מן הטריטוריה שלה) מלחמת האזרחים בסומליה [1]
המדינה האסלאמית המדינה האסלאמית 2014 אף לא מדינה אחת בעולם הכירה דה יורה במדינה האסלאמית סוריה  סוריה (טוענת כי שטחים מסוימים של המדינה האסלאמית הם חלק מן הטריטוריה שלה) עיראק  עיראק (טוענת כי שטחים מסוימים של המדינה האסלאמית הם חלק מן הטריטוריה שלה) מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים השנייה בעיראק [2]

מוכרות רק על ידי מדינות שאינן חברות באו"ם

שם מועד תחילת המחלוקת הכרה טענות נוגדות מידע נוסף הערות שוליים
טרנסניסטריה  טרנסניסטריה 1990 טרנסניסטריה זכתה להכרה על ידי שלוש מדינות שאינן חברות באו"ם: אבחזיה, נגורנו קרבאך ודרום אוסטיה. מולדובה  מולדובה (טוענת כי שטח טרנסניסטריה הוא חלק מן הטריטוריה שלה) יחסי החוץ של טרנסניסטריה [3]
נגורנו קרבאך  נגורנו קרבאך 1991 נגורנו קרבאך זכתה להכרה על ידי שלוש מדינות שאינן חברה באו"ם: טרנסניסטריה, אבחזיה ודרום אוסטיה. אזרבייג'ן  אזרבייג'ן (טוענת כי שטח נגורנו קרבאך הוא חלק מן הטריטוריה שלה) מלחמת נגורנו-קרבאך [4]
הרפובליקה העממית של לוהנסק  הרפובליקה העממית של לוהנסק 2014 הרפובליקה העממית של לוהנסק זכתה להכרה על ידי שתי מדינות שאינן חברות באו"ם: הרפובליקה העממית של דונצק ודרום אוסטיה. אוקראינה  אוקראינה (טוענת כי שטח הרפובליקה העממית של לוהנסק ושטח הרפובליקה העממית של דונצק הוא חלק מהטריטוריה שלה) מלחמת האזרחים באוקראינה
הרפובליקה העממית של דונצק  הרפובליקה העממית של דונצק הרפובליקה העממית של דונצק זכתה להכרה על ידי שתי מדינות שאינן חברות באו"ם: הרפובליקה העממית של לוהנסק ודרום אוסטיה.

מוכרות על ידי לפחות מדינה חברה אחת באו"ם

שם מועד תחילת המחלוקת הכרה טענות נוגדות מידע נוסף הערות שוליים
אבחזיה  אבחזיה 1992 עצמאות אבחזיה מוכרת על ידי ארבע מדינות חברות באו"ם: רוסיה, ניקרגואה, ונצואלה ונאורו, ושתי מדינות שאינן חברות באו"ם: דרום אוסטיה וטרנסניסטריה.[5] גאורגיה  גאורגיה (טוענת כי שטח אבחזיה הוא חלק מן הטריטוריה שלה) מלחמת אבחזיה [6][7][8][9]
טאיוון הרפובליקה הסינית 1949 הרפובליקה הסינית (המכונה לעיתים "טאיוואן") והרפובליקה העממית של סין טוענות לבעלות על כל שטחה של סין ומצהירות כי דה יורה, סין היא ישות אחת, הכוללת את השטח הנמצא כעת בשליטת הרפובליקה הסינית והרפובליקה העממית של סין. הרפובליקה הסינית מוכרת על ידי 22 מדינות חברות באו"ם וע"י הכס ה"קדוש". כל שאר המדינות החברות באו"ם לא מכירות באופן רשמי ברפובליקה הסינית, חלקן רואה בשטח האי טאיוואן טריטוריה של הרפובליקה העממית של סין דה יורה, מדינות אחרות משתמשות בניסוחים דיפלומטיים זהירים כדי להימנע מהבעת עמדה באשר למעמד האי טאיוואן. הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין (טוענת כי שטח טאיוואן הוא חלק מן הטריטוריה שלה) מעמדה הבינלאומי של טאיוואן
קוסובו  קוסובו 2008 עצמאות קוסובו מוכרת על ידי 65 מדינות חברות באו"ם ומדינה אחת שאינה חברה בארגון (הרפובליקה הסינית). ארגון האו"ם ניהל את שטחה של קוסובו בין השנים 1999-2008. סרביה וחלק מתומכותיה טוענות כי בהתאם להחלטת האו"ם 1244, קוסובו נותרה חלק מהרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה (שסרביה היא ממשיכתה).[10]. סרביה  סרביה (טוענת כי שטח קוסובו הוא חלק מן הטריטוריה שלה) היסטוריה של קוסובו [11]
צפון קפריסין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין 1983 עצמאות הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין מוכרת על ידי מדינה חברה אחת באו"ם, טורקיה. ארגון המדינות האסלאמיות העניק לצפון קפריסין מעמד של משקיף תחת השם "מדינת קפריסין הטורקית". החלטת האו"ם 541 מגדירה את הכרזת העצמאות של צפון קפריסין כחסרת תוקף חוקי[12]. קפריסין  קפריסין (טוענת כי שטח צפון קפריסין הוא חלק מן הטריטוריה שלה) פלישת טורקיה לקפריסין [13]
הרשות הפלסטינית מדינת פלסטין 1988 מדינת פלסטין מוכרת על ידי 131 מדינות חברות באו"ם,[14] הכס ה"קדוש", הליגה הערבית, וארגון המדינות האסלאמיות, זאת בעקבות הכרזת העצמאות של המדינה הפלסטינית. ישראל אינה מכירה במדינת פלסטין ומקיימת בחלק משטחה שליטה טריטוריאלית. בעקבות הסכמי אוסלו והסכם הביניים ביחס לגדה המערבית ורצועת עזה משנת 1995, העבירה מדינת ישראל שליטה בחלק מרשויות השלטון לידי הרשות הפלסטינית, הבאים לידי ביטוי ברצועת עזה וחלקים מן הגדה המערבית. ארגון האו"ם מכיר בפלסטין כמדינה במעמד של משקיפה בארגון. ישראל  ישראל (טוענת כי חלק מן השטחים בהם מבקשת לקום מדינת פלסטין הם חלק מהטריטוריה שלה [למשל מזרח ירושלים] וכן טוענת ישראל כי מדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת משא ומתן עם ישראל כך שיובטח ביטחון מדינת ישראל) הכרזה על מדינת פלסטין הסכסוך הישראלי-פלסטיני [15][16][17][18][19]

[20]

סהרה המערבית  סהרה המערבית 1976 מרוקו טוענות לבעלות על הטריטוריה של סהרה המערבית. עצמאותה של סהרה המערבית הוכרה על ידי כ-80 מדינות חברות באו"ם וארגון האיחוד האפריקאי. רבות ממדינות אלה חזרו בהן והשעו את הכרתן, עד שתתבררנה תוצאות משאל עם בשאלת הגדרה עצמית. כך נותרו רק 49 מדינות המכירות בסהרה המערבית[21][22]. 25 מדינות חברות באו"ם וארגון הליגה הערבית רואים בסהרה המערבית דה יורה חלק ממרוקו. מאז שנות ה-60 מופיעה סהרה המערבית ברשימת האו"ם לטריטוריות חסרות שלטון עצמי. מרוקו  מרוקו (טוענת כי שטח סהרה המערבית הוא חלק מן הטריטוריה שלה) [23]
דרום אוסטיה  דרום אוסטיה 1991 עצמאות דרום אוסטיה הוכרה על ידי ארבע מדינות חברות באו"ם: רוסיה, ניקרגואה, ונצואלה, ונאורו, ושלוש מדינות שאינן חברות באו"ם: אבחזיה, נגורנו קרבאך וטרנסניסטריה.[5][24] גאורגיה  גאורגיה (טוענת כי שטח דרום אוסטיה הוא חלק מהטריטוריה שלה) הסכסוך הגאורגי-אוסטי [7][8][25]

מדינות חברות באו"ם שאינן מוכרות לפחות על ידי מדינה אחת אחרת

שם מועד תחילת המחלוקת הכרה טענות נוגדות מידע נוסף הערות שוליים
ארמניה  ארמניה 1991 ארמניה אינה מוכרת על ידי מדינה חברה אחת באו"ם, פקיסטן, התומכת באזרבייג'ן בסכסוך בנגורנו קרבאך. פקיסטן  פקיסטן מלחמת נגורנו-קרבאך [26][27]
סין[[קובץ:תבנית:דגל/סין|קישור=סין|גבול|22x16pxpx|סין]] הרפובליקה העממית של סין 1949 הרפובליקה העממית של סין אינה מוכרת על ידי מדינה אחת שאינה חברה באו"ם: הרפובליקה הסינית. הרפובליקה העממית של סין אינה מקיימת קשרים דיפלומטיים עם מדינות המכירות ברפובליקה הסינית (22 מדינות חברות והכס ה"קדוש"). אף אחת ממדינות אלה לא הכירו באופן רשמי בעצמאות סין, אף שחלקן הביעו עניין ביחסים עם הרפובליקה העממית של סין וגם עם הרפובליקה הסינית.[28] על פי החלטת האו"ם 2758 הרפובליקה העממית של סין היא נציגתה החוקית היחידה של סין לאומות המאוחדות. הרפובליקה הסינית  הרפובליקה הסינית (רואה עצמה כשלטון החוקי היחיד בסין) מלחמת האזרחים בסין [29]
קפריסין  קפריסין 1974 קפריסין אינה מוכרת על ידי מדינה חברה אחת באו"ם: טורקיה[30] ומדינה אחת שאינה חברה באו"ם: צפון קפריסין. טורקיה וצפון קפריסין מתייחסות למדינת קפריסין בכינוי "החלק היווני של דרום קפריסין". הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין  הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (טוענת כי חלקו הצפוני של האי שייך לה) היסטוריה של קפריסין [31][32][33]
ישראל  ישראל 1948 ישראל אינה מוכרת על ידי 32 מדינות החברות באו"ם ומדינה לא חברה אחת: סהרה המערבית, וזאת על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי[34]. הרשות הפלסטינית מדינת פלסטין (טוענת לבעלות על יהודה ושומרון, ביניהם גם מזרח ירושלים) יחסי החוץ של ישראל [35][36]
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 1948 קוריאה הצפונית אינה מוכרת על ידי שלוש מדינות חברות באו"ם: יפן, צרפת וקוריאה הדרומית.[37] קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית (קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית גם יחד טוענות שהן הממשל החוקי היחיד של קוריאה). היסטוריה של קוריאה מלחמת קוריאה [37][38][39]
קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 1948 קוריאה הדרומית אינה מוכרת על ידי מדינה חברה אחת באו"ם: קוריאה הצפונית. קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית (קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית גם יחד טוענות שהן הממשל החוקי היחיד של קוריאה). היסטוריה של קוריאה מלחמת קוריאה [40][41]

יחסים לא-רשמיים

חלק מן המדינות מקיימות יחסים לא-רשמיים עם מדינות אשר אינן מכירות בהן באופן רשמי. הרפובליקה הסינית למשל, מקיימת יחסים לא-רשמיים עם מדינות רבות אחרות באמצעות משרדי נציגות כלכלית ותרבותית, בהם ניתנים שירותים קונסולריים. אופן פעולה זה מאפשר לרפובליקה הסינית לקיים יחסים כלכליים עם מדינות שאינן מכירות בה כיישות מדינית עצמאית. באופן זה 56 מדינות שונות בעולם מחזיקות במשלחות לא רשמיות ברפובליקה הסינית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ BBC Country Profiles: Regions and territories: Somaliland
  2. ↑
  3. ↑ "Abkhazia: Ten Years On". BBC 2. 2001. 
  4. ↑ BBC Country Profiles: Regions and territories: Nagorno-Karabakh
  5. 1 2 South Ossetia opens embassy in Abkhazia The Tiraspol Times
  6. ↑ Clogg, Rachel (2001). "Abkhazia: Ten Years On". Conciliation Resources. 
  7. 1 2 Russia recognises Georgian rebels - BBC, 2008-08-26
  8. 1 2 "Venezuela's Chavez draws closer to Moscow". Reuters. 10 בספטמבר 2009. 
  9. ↑ Georgia mocks Nauru's recognition of Abkhazia
  10. ↑ http://www.unmikonline.org/press/reports/N9917289.pdf
  11. ↑ "Kosovo MPs proclaim independence". BBC News. 17 בפברואר 2008. 
  12. ↑ Permanent Mission of the Republic of Cyprus to the United Nations —
  13. ↑ Hadar, Leon (16 בנובמבר 2005). "In Praise of 'Virtual States'". AntiWar. 
  14. ↑ Who and why regonize Palestine: Factsheet. PLO Negotiations Office. July, 2011.
  15. ↑ Venezuela Pledges Support for Palestinian Statehood during Abbas Visit, November 2009.
  16. ↑ Costa Rica Recognizes Palestinian State, February 2008.
  17. ↑ South African Representative Office to the Palestinian National Authority
  18. ↑ Embassy of the State of Palestine to the Republic of Uzbekistan, Central Asia and Azerbaijan
  19. ↑ Embassies of Palestine
  20. ↑ What is Israel's position regarding the creation of a Palestinian state?, Israel Ministry of Foreign Affairs
  21. ↑ "List of states recognising the SADR". Government of the Sahrawi Arab Democratic Republic. נובמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2010.  Flags listed alongside date of recognition. Most of these states have since suspended their relations.
  22. ↑ "About Western Sahara". Australia Western Sahara Association. נובמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2010. 
  23. ↑ Sahrawi Arab Democratic Republic (27 בפברואר 1976). "Sahrawi Arab Democratic Republic". Western Sahara Online. 
  24. ↑ http://lenta.ru/news/2009/12/16/nauru/<מאמר ברוסית>
  25. ↑ Stojanovic, Srdjan (23 בספטמבר 2003). "OCHA Situation Report". Center for International Disaster Information. 
  26. ↑ Pakistan Worldview - Report 21 - Visit to Azerbaijan Senate of Pakistan - Senate foreign relations committee, 2008
  27. ↑ Nilufer Bakhtiyar: "For Azerbaijan Pakistan does not recognize Armenia as a country" 13 September 2006 [14:03] - Today.Az
  28. ↑ http://www.nytimes.com/2007/06/07/world/asia/07iht-costa.1.6036203.html
  29. ↑ "Constitution of the People's Republic of China". International Human Rights Treaties and Documents Database. 
  30. ↑ http://www.encyclopedia.com/doc/1G1-126188859.html
  31. ↑ CIA World Factbook (28 בפברואר 2008). "Cyprus". Central Intelligence Agency. 
  32. ↑ "Cyprus exists without Turkey's recognition: president". XINHUA. 1 באוקטובר 2005. 
  33. ↑ http://www.europarl.europa.eu/activities/committees/studies/download.do?file=20800#search=%20Turkey
  34. ↑ "Khartoum Resolution". Council on Foreign Relations. 
  35. ↑ Government of Israel (14 במאי 1948). "Declaration of Israel's Independence 1948". Yale University. 
  36. ↑ 'Reply' Online Book Chapter 1
  37. 1 2 "Treaty on Basic Relations between Japan and the Republic of Korea". בדיקה אחרונה ב-27 באוקטובר 2008. 
  38. ↑ "Declaration of Independence". TIME. 19 באוגוסט 1966. 
  39. ↑ Scofield, David (4 בינואר 2005). "Seoul's double-talk on reunification". Asia Times. 
  40. ↑ US Library of Congress (7 באוקטובר 2000). "World War II and Korea". Country Studies. 
  41. ↑ Sterngold, James (3 בספטמבר 1994). "China, Backing North Korea, Quits Armistice Commission". The New York Times. 
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.