שביל הים

שביל הים הוא שביל הליכה שאורכו כ-240 ק"מ, מראש הנקרה ועד זיקים, לאורך חופי הים התיכון. מקצת ממקטעי השביל כבר קיימים ומקצתם נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים.

החזון של שביל הים ומטרותיו

החזון של שביל הים הוא להקים שביל הליכה לאומי, רציף ומודרך לאורך חופי הים התיכון של מדינת ישראל, אשר יהווה אטרקציה חשובה לתיירות הנכנסת ולתיירות הפנים ויתרום להנגשת הים וחופיו לחברה בישראל ולחיזוק תחושת ה"קניין הציבורי" לים, למשאביו ולשטחים הפתוחים בחופי הים, בדרך חווייתית ולימודית, תוך שימת דגש על שמירת ערכי טבע וסביבה וחיזוק המורשת והתרבות הימית. השביל יעודד, יקרב ויפתח לא רק תרבות הליכה, אלא גם פעילות שיט, תרבות של ספורט ימי - קיאקים, ספורט חופים, שחייה, צלילה - ופעילות פנאי וספורט אחרות אשר יתמכו בשביל. מתכנני השביל התוו מטרות נוספות ליצירת השביל, שהעיקריות הן שמירה על הטבע והסביבה ופיתוח התיירות בקרב הקהילות החופיות.

הרקע להקמת השביל

בשנים האחרונות גברה מאד המודעות של הציבור הישראלי לנושא הים והשמירה עליו.^{[1] [2]} עמותות ציבוריות ופרטיות פועלות ללא הרף להגביר את ערנות הציבור לשמירה על נגישות לחופי הים ועל מניעת נזקים לסביבה האקולוגית שלהם ולנכסי התרבות שבקרבתם. במקביל, עם גילוי מאגרי גז ואולי גם נפט משמעותיים בים התיכון,  התרחב בישראל העניין בנושא הקיימוּת והשמירה על ערכי נוף וטבע לדורות הבאים.

הרעיון של שביל הים שואב השראה מהפרויקט “תוכנית ימית לישראל”^[3], פרי עבודתה של קבוצת חוקרים ומתכננים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון אשר הונח על שולחן הממשלה, ומ"מסמך מדיניות למרחב הימי"^[4] של מינהל התכנון במשרד האוצר. פרסומים אלה מציינים שרצועת החוף של הים התיכון בישראל נמצאת תחת לחצים גדולים של פיתוח מסוגים שונים, המאיים תדיר על חוסנו ועל בריאותו של המרחב הימי ועל כושרו לספק את מגוון השירותים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים. בהתאם לכך, הוגדרו כמה מטרות-על לשביל הים: ^[5]

·       הנגשת הים וחופיו, הסביבה, התרבות והמורשת הימית לכלל האוכלוסייה בישראל.

·       העמקת תחושת הקניין הציבורי והאחריות של החברה בישראל לים ולחופיו.

·       הכרת ערכי הטבע בישראל ושמירה עליהם.

·       עצירת איומים סביבתיים על החופים ועל המרחב הימי.

·      הגדלת התיירות הנכנסת למדינת ישראל.

·      הרחבת מוקדי הביקור של התיירות הנכנסת והסטתה לאזורים מתויירים פחות.

·      חיזוק הקשר עם קהילות בפריפריה ועם אוכלוסיות מוחלשות, והעצמתן.

·      עידוד הפעילות הגופנית בכלל, ותרבות ההליכה ברגל בפרט.

·      עידוד פעילות הפנאי, בקרב אוכלוסיות מבוגרות וצעירות.

הצוות המוביל כיום את הקמת המיזם פועל תחת מסגרתה של אוניברסיטת חיפה ובוחן מספר כיוונים אפשריים לניהול העתידי של שביל הים על ידי גוף ממלכתי קיים, כאשר הרשויות המקומיות ורשות הטבע והגנים אשר בשטחן יעבור השביל יקבלו על עצמן את האחריות השוטפת עליו.

העקרונות המנחים לתכנון ולהקמת השביל

לשביל הים נקבעו עקרונות מנחים בשלבי התכנון הראשוניים, כשבראש ובראשונה נקבעה גישה מעשית- פרגמטית, שעיקרה מיקומו של תוואי השביל. ההחלטות על מיקום נקודות עניין ואלמנטים לאורכו מתבצעות על בסיס הקיים בשטח, בעקבות התנסות בהליכה בשביל ובקרבה גדולה ככל שניתן לקו המים.

• שימוש בתשתיות קיימות - חיבור שבילי חוף קיימים וטיילות עירוניות. יתר על כן, בכל תוואי שבו כבר ישנו שביל חופי מסומן תתקיים חפיפה בין שביל הים ובינו.
• יצירת שביל ושילוט מינימליסטיים למזעור ההשפעה על הסביבה והפגיעה בה.
• קרבה לים ככל האפשר ויצירת מעקפים מעניינים באזורים שאינם נגישים.
• מתן מידע למטיילים באמצעות אתר אינטרנט ואפליקציית ניווט ומידע בשטח ושימוש באמצעים אלה להעצמת חווית המטיילים בשביל. אמצעים אלה יתרמו להנגשת מידע אודות השביל, יציינו אתרים ייחודיים לאורכו, יתייחסו לחי ולצומח, וכן יספקו מידע רלוונטי נוסף למטייל – בטיחות, מזג אוויר, מיקום גאוגרפי וכו'.
• השביל ישמש פלטפורמה לפעילויות חינוכיות, חברתיות וספורטיביות וליצירת מודעות ציבורית לגישה חופשית לחופים ולהגנה עליהם.
• שיתוף ומעורבות של קהילות חופיות כדי למקסם רווחים ותועלות אפשריות שלהן מהשביל, כמו גם שיפור תחזוקת השביל, ניקיונו והתרעה על מפגעים בו, בסיוע קהילות אלה.
• יצירת שותפויות עם רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, רשויות ממלכתיות, ארגונים לא ממשלתיים וגופי מחקר ואקדמיה.
• הנגשת השביל לפלחי אוכלוסייה רחבים ככל האפשר, והנגשת חלק מהשביל לבעלי מוגבלויות.
• הגבלה ואיסור על גישה מוטורית, אך עם זאת, שימוש בחניונים קרובים או הכשרה של חניונים כאלה הרחק מקו המים.
• שיקולי בטיחות במצבי ים שונים – גאות ושפל, סערות, מצוקים במצב בליה והתפוררות וכו'. לרשות המטיילים בשביל העושים שימוש באפליקציה ולרשות המבקרים באתר האינטרנט יעמוד מידע בטיחותי בטווח החופי והימי, ובכלל זה קבלת התראות על סכנות צפויות, סופות, גובה גלים, סכנות טביעה וכדומה.
• הצללת אזורי החניה והמנוחה תתבצע ככל הניתן באמצעות נטיעת עצים ואמצעים טבעיים, בכוונה למזער פגיעה נופית ואקולוגית.
• כללי התנהגות וקוד ערכי מקיים למטיילים ולמבקרים בשביל ייקבעו בהמשך לקראת חנוכת המקטע הראשון ויתורגמו לשפות זרות. בשטחי שמורות טבע ינהגו המטיילים בהתאם להנחיות רשות הטבע והגנים. הכללים והקוד יופיעו בהבלטה הן באתר האינטרנט והן באפליקציית השביל, כמו גם בחומרים פרסומיים אחרים.

פיילוט חוף הכרמל

כפיילוט ראשוני לשביל הים, יסומנו במהלך שנת 2019 כ-34 ק"מ בשטח המועצה האזורית חוף הכרמל, המטרה היא לבצע סימון ראשוני בשטח בצבעים כחול-לבן-כחול, ולאחר מכן יורחב הסימון לשאר מקטעי השביל. בפיילוט חוף הכרמל ייבחנו העקרונות התכנוניים של שביל הים וייבדקו היבטים פרקטיים רבים של האתגרים השונים העומדים בפני מפתחי השביל. במהלך הפיילוט ייבחנו גם היבטים תיירותיים וכלכליים של השביל. כבר כיום מצויים בסמוך לאזור הפיילוט עשרות עסקים תיירותיים, ובהם חופי רחצה, שמורות טבע ביבשה ושמורות ימיות, מוזיאונים, אטרקציות תיירותיות ומקומות אכסון והסעדה.

מקטעים קיימים ומקטעים מתוכננים

240 הקילומטרים של שביל הים מתחלקים ל-20 מקטעים, מקצתם קיימים פיזית ומקצתם נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים. הסימון הייחודי לשביל הים טרם בוצע בשטח, אם כי במקטעים אחדים ישנם סימונים של שבילי הליכה אחרים ובהם שביל ישראל.

ראו גם

• שביל ישראל
• שביל ישראל לאופניים
• שביל סובב כנרת
• שביל הגולן
• שביל ישראל המזרחי
• שביל ירושלים

קישורים חיצוניים

• סיור מצולם ב"שביל חופי הים התיכון" מאת אורי עתיר, באתר יוטיוב.
• מיזם חדש יאפשר צעידה לכל אורך חופי הים התיכון, כתבה בעיתון הארץ.
• שביל הים - הולכים ברגל לאורך חוף הים, אתר רשות הטבע והגנים.

הערות שוליים