שגאדרה
 |
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
היהודים בכפר
רוב התושבים היהודיים בכפר עלו לישראל 1949 במבצע מרבד הקסמים. לאחר גל העלייה מתימן בשנת 1950, נותרו בתימן כמה קהילות יהודיות מצומצמות שהתרכזו בכמה יישובים בהם הכפר שגאדרה שאכלס כמה מאות יהודים.
בקהילה חיו משפחות הרבנים מידעי ונחום, כמו כן התפרסמה בלחנים מיוחדים ובבעלי קולות ערבים ממנה יצאו חזנים לצנעא הבירה. אחד מלחני נוסח קריאת התורה בתימנית נקרא נוסח בנעימה שגדרית.
בין מטבעות הלשון המקובלות בפי בני הקהילה במקום ברכת הנימוסין בתיאבון - היא ברכת - תשבע ותותר, והוא על דרך מה שנאמר על רות "ותאכל ותשבע ותותר" (רות ב יד).[1] כמו נהגו לענות לברכת "ישר כוח" לעובד בשעת מלאכתו: "כוחך יגבר".
למעט הנוהג לאסלם נערות יתומות וכן מדי פעם להטריד עובר דרך יהודי ולהכריחו להגיד את סורת אלפאתיחה, רוב היהודים באזור נהנו מבטחון ומיחסים קרובים עם האוכלוסייה המוסלמית ומצבם הכלכלי היה שפיר.
ראו גם
- הרב יחיא נחום - בן הכפר, מפורסם כשליח של בית דין בצנעא לבדיקת והסמכת השוחטים וכותבי הגיטין. לאחר עלייתו לארץ ישראל נתמנה לרב שכונת "כרם התימנים".
לקריאה נוספת
- יהודי תימן: היסטוריה, חברה, תרבות: יהודי תימן בתקופת השלטון העת'מאני, העליות מתימן לארץ-ישראל, כרך ג' מאת בת-ציון עראקי קלורמן, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
הערות שוליים
- ↑ ע"פ פרופ' יהודה רצאבי מוזכר כאן באתר נוסח תימן
רישיון cc-by-sa 3.0