שד טסמני לניאריוס

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

שד טסמני לניאריוס
מיון מדעי
משפחה נמיות כיס
סוג שד טסמני
מין שד טסמני לניאריוס

שד טסמני לניאריוס (שם מדעי: Sarcophilus laniarius) הוא מין נכחד של יונק כיס מהסוג שד טסמני שבמשפחה נמיות כיס. הוא חי באוסטרליה בתקופת הפליסטוקן ונכחד בסופה. קרובו היחיד ששרד הוא השד הטסמני מהאי טסמניה. ככל הנראה הוא חי לפני 50–70 אלף שנים.

מין זה התגלה בממצאים במערות נרקורט שבאוסטרליה הדרומית ונקרא בידי החוקר המפורסם ריצ'רד אוון.[1] במקור נחשב המין לתת-מין נכחד של השד הטסמני המצוי. בהמשך הוא הופרד למין עצמאי. המין שנמצא היה גדול ב-15% וכבד ב-50% מהשד הטסמני החי.[2] כמה חוקרים סברו שהמין הקיים התפתח ממין זה אך לא מצאו הוכחות, אך ב-1877 התגלה מין נוסף, "Sarcophilus moornaensis", בניו סאות' ויילס והוא גם היה גדול מהמין הקיים. מינים אלה היו בעלי לסתות חזקות והיו אוכלי בשר, ככל הנראה של נבלות יותר מציד.[3]

הבדלי הגודל בין שני המינים מקבילים לאלה של זאבי הכיס אשר קטנו בצורה אבולוציונית כדי להשיג לעצמם מספיק מזון בערבות.[4] ייתכן שגם השדים הטסמנים עברו את אותו תהליך.[5]

הכחדה

שד טסמני זה החל להיכחד בסוף הפליסטוקן יחד עם רוב המגה-פאונה של היבשת. ישנם 2 סברות עיקריות להכחדה:

  1. הגעת האדם לאוסטרליה באותה תקופה. האנשים שהגיעו צדו את השד הטסמני, פגעו במזונותיו ופיתחו חקלאות שכרתה יערות בהם חי. מבקרי התאוריה מצביעים על כך שהנשק העיקרי של האבוריג'ינים, הבומרנג וחניתות פותחו רק לפני 10,000 שנה, הרבה אחרי שהמין נכחד. בנוסף אין ציורים או פסלים שנשמרו שמתארים שד טסמני בציורים. ב-1910 נטען שהאבוריג'ינים התמקדו בבשר של חיות צמחוניות ולא של טורפים.[6]
  2. שינויי אקלים שנוצרו בידי עידן הקרח שגרמו ליובש ולרעב ממושך.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2012-03-24. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2011. 
  2. ↑ Owen and Pemberton, p. 35.
  3. ↑ Owen and Pemberton, p. 36.
  4. ↑ Owen and Pemberton, p. 37.
  5. ↑ Owen and Pemberton, p. 38.
  6. ↑ Owen and Pemberton, p. 39.
  7. ↑ Owen and Pemberton, pp. 40–42.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.