שואבה
 | |
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 618 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 659 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.4% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   שואבה | |
שׁוֹאֵבָה הוא יישוב כפרי מערבית לירושלים, השייך למועצה אזורית מטה יהודה.
היישוב הוקם בשנת 1950 על חורבות הכפר סאריס, ככפר עבודה לעולים ממרוקו[2] ומטריפולי[3]. בשנת 1952, לאחר שהמוסדות המיישבים החליטו שאין למקום זכות קיום, דרשו מהמתיישבים להתפנות. משסירבו, צומצם למתיישבים אספקת המים ושירותים אחרים כדי להניעם לעזוב[4].
בשנת 1957 הוקם היישוב מחדש במקום בו שכנו בתי המהנדסים של תחנת השאיבה[5].
שמו של היישוב הוא סמלי, ומציין תחנת שאיבה בקו צינור המים ראש העין-ירושלים שהיה בסמוך למושב[6].
מהבחינה הארגונית היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
בשנת 1974 הוחלט להרחיב את המסגרת היישוב ולקלוט משפחות נוספות, חלקם מקרב הבנים שלא זכו לנחלה. עם העלייה בביקוש למגורים בבתים מחוץ לעיר התרחב גם המושב שואבה. בשנת 1987 הוחלט על הרחבה נוספת[7].
שואבה מתחלקת לשני חלקים - שואבה הישנה ושואבה החדשה המכונה גם שואבה הרחבה.
שואבה החדשה מורכבת מדור ההמשך של שואבה הישנה וממתיישבים חדשים. בשואבה ישנו קן של תנועת הנוער העובד והלומד, אשר ילדי ונוער המושב לוקחים בו חלק פעיל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ עוד כפר עבודה באזור ירושלים, מעריב (עיתון), 13 במרץ 1950
- ↑ דוד גלעדי, לחם ועבודה לכפר שואבה, מעריב (עיתון), 29 בספטמבר 1950
- ↑ יישוב נמחק מן המפה, מעריב (עיתון), 18 במרץ 1955
- ↑ יוקמו ישובים סביב ירושלים, חרות, 25 בדצמבר 1957
- ↑ שמות עבריים ליישובים חדשים, על המשמר, 25 באפריל 1950
- ↑ באתר ההתיישבות הכפרית, בקישור החיצוני
| ||||||||||||||||
