שושלת פהלווי
| המדינה האימפריאלית של איראן[1] کشور شاهنشاهی ایران | |||||
| |||||
|
| |||||
| |||||
| המנון לאומי | ההמנון המלכותי של איראן | ||||
| יבשת | אסיה | ||||
| שפה נפוצה | פרסית | ||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
טהרן 35°41′46″N 51°25′23″E / 35.6961888888889°N 51.4229611111111°E | ||||
| משטר | מונרכיה חוקתית אוניטרית פרלמנטרית | ||||
| ראש המדינה שאה |
שאה מוחמד רזא שאה פהלווי |
||||
| הקמה עליית שושלת פהלווי לשלטון |
1925 |
||||
| ישות קודמת | .svg.png.webp){kind=small} |
||||
| ישות יורשת |  |
||||
| שטח בעבר | 1,648,195 קמ"ר (נכון ל-1979) | ||||
| דת | אסלאם | ||||
| מטבע | ריאל איראני (﷼) | ||||
| אזור זמן | UTC +3.5 | ||||
.svg.png.webp)
.svg.png.webp)
שושלת פהלווי (בפרסית: دودمان پهلوی) היא שושלת המלוכה האחרונה באיראן.
רזא שאה פהלווי (1878–1944)
שמו המקורי היה רזא ח'אן והוא עלה לשלטון לאחר שביצע הפיכה צבאית מוצלחת באיראן ב־1921.
הוא כיהן כשר המלחמה והמפקד העליון של צבאו, ומ־1923 היה גם ראש הממשלה. ב־1925 הכריז עצמו כשאה (קיסר). ב־1935 שינה את שם ארצו מפרס לאיראן. ביצע רפורמות במדינתו והידק את הקשרים עם שכנותיה. ב־1941 היה פרו-גרמני, אולם אז אילצו אותו בעלות הברית לוותר על כיסאו לבנו מוחמד רזא שאה והוא הוגלה לדרום אפריקה, שם מת.
מוחמד רזא שאה פהלווי (1919–1980)
מוחמד רזא שאה פהלווי עלה לשלטון לאחר גלותו של אביו והנהיג רפורמות בארצו. מתנגדו העיקרי היה איש הדת האייתוללה רוחאללה ח'ומייני שגלה מארצו ב־1963 והגיע לצרפת. הודח במהפכה האיראנית ב־1979 על ידי ח'ומייני. לאחר שהודח ב־1979, גלה ברחבי העולם עד שנקבר במצרים ב־1980.
בינו לבין מדינת ישראל נרקמה ידידות מיוחדת. השאה מכר בין השאר לישראל כמויות גדולות של נפט לאחר מלחמת ששת הימים. גם חברות בנייה ישראליות פעלו באיראן.
רזא כורש עלי (1960)
גלה לארצות הברית לאחר מהפכת ח'ומייני (1979) ומנסה כיום לשוב לשלטון באיראן בדרכים חוקיות ודמוקרטיות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ השם הרשמי בין השנים 1935-1979. בין השנים 1925-1935, השם הרשמי של המדינה היה "המדינה האימפריאלית של פרס"
רישיון cc-by-sa 3.0