שחר קמתי להודות

שחר קמתי להודות הוא פיוט מאת רבי שלמה אבן גבירול, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז[1]. ידוע גם בשם הפזמון החוזר שבו, נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי.

תוכנו של הפיוט מבוסס על כך שבזמן שבו בית המקדש חרב, מילות התפילה והוידוי משמשות כתחליף לעבודת הקורבנות במטרה לרצות את הקב"ה, ולזכות בחיים.

הפזמון של השיר משתמש בביטוי של אסתר המלכה[2]: "נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי". במשפט זה מודגש שבקשת החיים של המשורר אינה רק בקשה אישית על חייו שלו, אלא בקשה לחיי העם כולו.

באקרוסטיכון רמוז שם המחבר (שלמה הקטן - חזק).

מילות הפיוט

שַׁחַר קַמְתִּי לְהוֹדוֹת לְךָ אֱלֹהַי תְהִלָּתִי. וַאֲרַנֵּן לְךָ בֹּקֶר וְאוֹדִיעֲךָ חַטָּאתִי. תִּנָּתֶן לִי בָזֶה שָֹכָר לִפְעֻלָּתִי[3]. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

לְפָנִים זֹאת בְּיִשְֹרָאֵל[4] מַקְרִיבֵי הַקָּרְבָּן. אִם חַטָּאַי כַּשָּׁנִי כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן[5]. וְאֶדַּדֶּה כָּל שְׁנוֹתַי וְאַאֲנִין עַל הַחֻרְבָּן. וְאֵין לִי לְבַד מִלָּתִי. וְעוֹלָתִי תְפִלָּתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

מִזְבֵּחַ בִּהְיוֹתוֹ וְקָדָשִׁים לִזְבִיחָה. וְהֵבִיא אִישׁ אֶת זִבְחוֹ וְחַטָּאתוֹ נִמְחָה. אָפַס מֶנִּי מְכַהֵן וְאֵין זֶבַח וְאֵין מִנְחָה. תּוֹדָתִי זְבִיחָתִי. וְשִׂיחָתִי מִנְחָתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

הֵן בִּהְיוֹת הָעֲבוֹדָה וְכֹהֲנִים עַל מִשְׁמֶרֶת. הֲלֹא חַטָּאת מְכַפֶּרֶת וְהָעוֹלָה מַכְשֶׁרֶת. וְאֵין חַטָּאת וְאֵין עוֹלָה וְלֹא חֵלֶב וְיוֹתֶרֶת. וְאֶשְׁפֹּךְ אֶת רִנָּתִי. וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

הֵן קֶדֶם בַּמִּקְדָּשׁ בְּקוּם זְרִיזִים בְּאַשְׁמֹרֶת. טְהוֹרִים נִצְּבוּ לְהָפִיס חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת. וְאֵין לְבוֹנָה וְאֵין קְטֹרֶת וְנִשְׁאַרְתִּי שְׁחַרְחֹרֶת. בְּהִתְוַדּוֹתִי חַטָּאתִי. תְּהֵא כְקָרְבָּן תּוֹדָתִי[6] נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

חֲזֵה קָדוֹשׁ כִּי יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי. וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדִי וְאֵין לִי בֵּית מְנוּחָתִי. לְבַד בְּךָ אַזְכִּיר שִׁמְךָ מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי[7]. הַעֲבֵר אֶת אַשְׁמָתִי. וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ המנהג לאומרה היה גם אצל יהודי איטליה כפי שכותב שד"ל ראו כאן עמוד 65.
  2. ↑ מגילת אסתר, פרק ז', פסוק ג'.
  3. ↑ הלשון על פי הפסוק "יש שכר לפעולתך", ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ט"ו.
  4. ↑ הלשון על פי הפסוק "וזאת לפנים בישראל", מגילת רות, פרק ד', פסוק ז'.
  5. ↑ על פי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו", ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ח.
  6. ↑ השורש של "תודה" ושל "וידוי" זהים, ולכן מבקש המשורר שוידויו יחשב לו כקרבן תודה. הוידוי מכונה בשם "תודה" גם בלשון הפסוק ספר יהושע, פרק ז', פסוק י"ט "וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי".
  7. ↑ צירוף מילים זה, פרי עטו של רבי שלמה אבן גבירול, שימש, ככל הנראה את מחבר הפיוט הידוע מעוז צור, לפתיחת הפיוט שלו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.