שירי עולת השבת

שירי עולת השבת הם אוסף תפילות שנתגלה בעשרה עותקים בחלק ממגילות ים המלח במערות קומראן אשר יש המזהים עם הליטורגיה של כת מדבר יהודה. תשעה עותקים נמצאו במערות קומראן (מהם שמונה במערה אחת) ועותק אחד נמצא במצדה, סמוך לבית הכנסת שם.

רקע היסטורי

עבודת ה' המצווה בתורה היא פולחן של קורבן ולא תפילות. לפיכך כל זמן שבית המקדש היה קיים, פולחן הקורבנות היה העיקר בישראל ואילו תפילה סדורה הייתה משנית אם בכלל התקיימה. מיסודה של תפילה סדורה בישראל התרחש רק לאחר חורבן בית המקדש השני.

התפילה בכת מדבר יהודה

בניגוד לעבודת ה' בישראל ולהיעדר העדויות על ליטורגיה בתקופת בית המקדש השני, במגילות קומראן התגלו טקסטים ליטורגיים רבים אשר נועדו לעבודת ה' בקרב חוג כת מדבר יהודה. חלק מן הטקסטים הללו הוגדרו מבחינה קלנדרית, חלקם יועד לטקסים ספציפיים וטקסטים רבים לא הוגדרו במפורש.

על פי הטקסטים ממגילות ים המלח, נמצא שהתופעה הליטורגית של תפילות שנועדו לימים קבועים במהלך השנה הייתה חידוש בתולדות עבודת ה' בישראל שהתחדשה בקרב הכת.

הממצא הקומראני של תפילות לזמנים קבועים מעיד בעיקרו על מנהגי עבודת ה' בכת היחד. מכתבי הכת מתברר כי לאחר שפרשה מהשתתפות בפולחן במקדש - בשל מחלוקות בענייני טהרת העבודה במקדש וטהרת הכוהנים ומחלוקת על לוח השנה שלפיו נקבעו חגי התורה ופולחנם - הנהיגה הכת תפילה קבועה שהייתה שקולה לעבודת הקרבנות. עם זאת עיון בטקסטים של התפילות הקבועות מקומראן חושף מבנים ודפוסים של תפילות, תכנים ומטבעות לשון שדומים להם ניתן למצוא בתפילות ישראל המאוחרות.

תפילות השבת בכת

תפילות ליום השבת מצויות הן במחזור התפילות היומיות (4Q503) הן במחזור תפילות השבוע שבדברי המאורות וגם במחזור "שירות עולת השבת" המחולק לרבעי שנה. תפילות אלו הן כולן דברי שבח ותהילה לאל. עם זאת דברי השבח בכל מחזור ייחודיים לו ומותאמים לאופיו הכללי. אין בידינו סידור כולל של הליטורגיה בקומראן ולכן גם איננו יודעים מה היה הסדר הליטורגי של כל התפילות בשבת.

מבחינת המוטיבים המופיעים בברכות לשבתות מודגשים מנוחת השבת, עונג השבת וגם בחירת ישראל מכל העמים לקיים את מנוחת השבת וקדושתה. ישנם מוטיבים נוספים החוזרים בתפילות אלו והם מוטיב הכבוד ומוטיב התהילה.[1][2]

ממצאים

שירות עולת השבת, הכוללות שירות לשלוש עשרה שבתות (רבעון של שנה בת 364 ימים, כמקובל בלוח השנה הסולרי של כת היחד[3]), השתמרו בעשרה עותקים: שמונה מתוכם התגלו במערה 4 בקומראן, עותק אחד נתגלה במערה 11 והעותק האחרון נתגלה ב"סוגר המגילות", סמוך לבית הכנסת במצדה.[4] הקדום שבהם הוא מן התקופה החשמונאית ( בערך 50–75 לפסה"נ ) והמאוחר שבהם הוא בערך מאמצע המאה הראשונה לסה"נ. שירות אלו הן בעיקרן תהילות שמימיות, המתארות את שירת השבח לאל בשבתות בפי צבאות המלאכים המשרתים בהיכלות השמימיים.

הכינוי לשירות ותאריכי אמירתן מצוינות בכותרות הקטעים. כך למשל:

למשכיל שיר עולת השבת השביעית בשש עשר לחודש

— 4Q403, קטע 1, טור א, שורה 30

הכינוי שניתן לשירות אלו, שירות עולת השבת, והכינוי הכללי למלאכים המשוררים אותן: "כוה[ני] קורב משרתי פני מלך קודש" (4Q400, טור א, שורה 8) רומזים על ייעודן - ליטורגיה פולחנית, המקיימת את מצוות קרבן העולה ליום השבת בשירה.

מחקר

שני המחקרים היסודיים ביותר על השירות הללו נערכו על ידי קרול ניוסום שההדירה את עשרת הקטעים ופרסמה גם תרגום שלהם לאנגלית.

מבנה

מחזור התפילות כולו מחולק באופן סכמטי לשני חלקים אשר אליהם גם מתייחסים במחקר המאוחר יותר. החלק הראשון מכונה "מחזור התהילות" והחלק השני מכונה "מחזור הברכות". לשיטתה של ניוסום, המזמורים חוברו בצורת פירמידה ששיאה בשבת השביעית.

כל אחד מן המזמורים כולל נוסחאות פתיחה הכוללות תארוך ומתאימות לשלוש עשרה השבתות הראשונות של השנה.

לשון

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. וכן להתייחס להבטים לשוניים במגילות הללו ולזיקתם לטקסטים נוספים בני התקופה..

זמני אמירה

הכותרות בראשי המזמורים מציינות שלוש עשרה שבתות מתוך 52 שבתות שיש סה"כ בלוח השנה של כת היחד. בשל ממצאים אלו הסיקה ניוסום ששירת עולת השבת נאמרה רק ברבע הראשון של השנה.[5]

יוהאן מאייר הציע ששירות עולת השבת נאמרו ארבע פעמים בשנה. לשיטתו, כותרות המזמורים מציינות את מיקום השבת ביחס לרבעון הנוכחי. בעקבות הצעתו של מאייר הוכיח חנן אשל שהשירות נאמרו לפחות פעמיים במהלך כל שנה וזאת לאור אזכורם של מספר חגים ממעגל השנה כולו במזמורים עצמם.

ביצוע התפילות

נועם מזרחי ערך ניתוח לשוני של שירי עולת השבת ובעקבותיו העלה הצעה לגבי אופן הביצוע של התפילות. לשיטתו, הפרקטיקה הליטורגית מורכבת מדברי שבח שנושא החזן (נשיא הראש התורן) והחלק השני מתאר מענה של המקהלה (כלל קבוצת נשיאי הראש).

מחקר DNA

קבוצת מחקר בראשות נועם מזרחי ועודד רכבי בדקה את העורות עליהן נכתבו עותקי התפילות. על פי ממצאיהם מדובר בעורות כבשים כשהמגילות מקומראן נכתבו על עורות מקבוצת כבשים אחת וזו של מצדה מקבוצה אחרת. הדבר מעלה את האפשרות כי לא מדובר בעותק שהגיע למצדה מקומראן, וכי התפילות היו נפוצות בחוגים רחבים יותר מאלה שישבו בקומראן.[6]

לקריאה נוספת

  • בלהה ניצן, ליטורגיה בקומראן, בתוך: מגילות קומראן: מבואות ומחקרים, בעריכת מנחם קיסטר, הוצאת יד בן-צבי, 2009. עמ' 225–260 ובייחוד עמ' 251 ואילך.
  • נועם מזרחי, 'מחזור התהילות' מתוך שיר עולת השבת השישית: נוסח, לשון וליטורגיה, מגילות גיליון 11–12, 2016.
  • חנן אשל, מתי נהגו לומר את "שירות עולת השבת"?, מגילות, גיליון 4, 2006.
  • Carol Newsom, Songs of the Sabbath Sacrifice: A Critical Edition

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ J.M Baumgarten, 4Q503 (Daily Prayers) and the Lunar Calender, RevQ 12, 1987, עמ' 399-407
  2. ↑ E.G. Chazon, On the special Character of the Shabbat Prayer: New Data from Qumran, Journal of Jewish Music and Liturgy, 1992-1993, עמ' 7-9
  3. ↑ ש' טלמון, לוח השנה של בני עדת היחד, קדמוניות ל, עמ' 104-115
  4. ↑ מספורם של הקטעים בקומראן 4Q400-407; 11Q17. הקטע במצדה קוטלג Mas1k
  5. ↑ C. Newsom & J.H. Charlesworth, Angelic Liturgy: Songs of the Shabbat Sacrifice, Tubingen, 1999
  6. ↑ איך חיו בזמן בית המקדש השני? הדנ״א חושף את סודות המגילות הגנוזות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.