שלומיאל

שלומיאל הוא מונח עברי שמקורו ביידיש, המתאר אדם ביש מזל ומגושם.

מקור הכינוי

פרק זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בפרק זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים. ניתן להיעזר בשכתוב פרק זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית.

שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי מוזכר בתורה ספר במדבר כנשיא שבט שמעון. על-פי חז"ל, שלומיאל בן צורישדי הוא שמו המקורי של זמרי בן סלוא, ראש בית אב משבט שמעון שחטא במעשה שבצניעות ונהרג בידי פינחס[1].

השלומיאל בתרבות

בתרבות היהודית ובתרבות הגרמנית (אשר הושפעה רבות מתרבות יהדות אשכנז, הלא היא גרמניה) קיימות מספר התייחסויות לשלומיאלים:

בין שלומיאל לשלימזל

בנוסף נמצא הביטוי ביש-גדא בשירו של נתן אלתרמן - אליפלט, "כאשר עוד היה הוא רק ילד, כבר היה הוא ביש גדא גדול". לפי ההקשר גם שם התכוון אלתרמן לשלימזל. בדיחה עממית ממחישה את משמעות ההבדל בין המונחים:

מה ההבדל בין "שלומיאל" ו"שלימזל"?
– השלומיאל הוא המלצר שצלחת המרק הרותח נפלה מידו, והשלימזל הוא זה שהמרק נשפך עליו.

או בגרסה מעט שונה:

– השלימזל הוא זה אשר עובר למטה ברחוב כשהשלומיאל מפיל עציץ מהחלון.

הבדיחה הופיעה בסדרה האמריקאית "מחלקת גנים ונוף".[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פב עמוד ב
  2. ↑ הקטע בסדרה, באתר יוטיוב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.