שלמה גינוסר

אין תמונה חופשית

שלמה גינוסר-גינצברג (16 באוקטובר 1889, חשוון תר"ן, אודסה – 31 בדצמבר 1968, י' בטבת תשכ"ט, ירושלים) היה פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט ישראלי. היה מחברי הוועדה המקימה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והמנכ"ל הראשון של האוניברסיטה. בנו של אחד העם.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

נולד באודסה לסופר אשר גינצברג ("אחד העם") ולרבקה לבית שניאורסון. למד בגימנסיה מקומית ובישיבתו של חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"). למד פילוסופיה באוניברסיטת פריז (סורבון): בשנת 1910 קיבל בה תואר Licence ès lettres וב-1913 Diplome d’études supérieures.

ב-1917 נישא לרוזה, משפטנית ופעילת ציבור (בתו של מרדכי בן הלל הכהן). במשך מספר שנים התגוררו השניים בלונדון והוא היה פעיל בהסתדרות הציונית המקומית. בשנת 1922 עלה עִמה לארץ ישראל והתמנה כמפקח על בתי הספר העבריים מטעם ממשלת המנדט. היה שותף להכנות שקדמו להקמת האוניברסיטה העברית וכיהן כחבר בוועדה המקימה. בין השנים 1937-1935 שימש כמנכ"ל האוניברסיטה הראשון.

לאחר קום מדינת ישראל התמנה כציר ישראל באיטליה.

במשך עשרות שנים השתתף בקביעות בכתיבה פובליציסטית ברבים מעיתוני התקופה, ובהם "השילוח" (שאותו ערך אביו עד שנת 1902), "הארץ" ו"פלשתיין פוסט".

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "שלמה גינוסר (גינצברג)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2226
שלמה גינוסר: הלכתי בדרך שלי, דבר, 7 במאי 1965

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[קישור_זמני-1] 1 2 3 טיוטה

[2] אף שיש לו צאצאים רבים שהיו אדמו"רים, ואף הם מופיעים פה בעץ - צוינו בסימונים רק האדמורי"ם שכיהנו בהמשך ישיר לר' יעקב ישראל. לבקשת וביוזמת יעקב ישראל נפתחו שלוש חצרות, אחת בהנהגת חתנו שניאורסון, ועוד שתי חצרות של נכדיו, ששינו את שמות משפחתם לשם משפחתו (אחד במקור שניאורסון והשני במקור אוירבך)

[3] פריט Q29348543 בוויקינתונים

[4] נקרא על שם מנחם נחום מצ'רנוביל | כאן מופיעים רק הילדים מאשתו השנייה, אחייניתו מענף טברסקי | מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה |. לילדים של מנחם נחום מהאשה הראשונה, ראו בעץ משפחת שניאורסון^{[hebrew 1]} | (כאן נטען שהיה לו בת נוספת בשם אדל מאשתו השניה, ושבתו חנה חישא היא מאשתו השניה)

[5] לפי גרסאות אחרות קראו לה שטערנא רחל

[6] אדמו"ר מאוורוטש

[7] מהורניסטייפול. אביו נפטר בהיותו צעיר, גדל אצל סבו ושם משפחתו שונה לשם המשפחה של סבו. כמו כן הוא חתנו של חיים הלברשטם. לילדיו הנוספים ראו בערך של מרדכי דב | אחד מהם הוא רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן טברסקי שהיה נשוי לבתו של משה הורוביץ מרוזבדוב ראו כאן. תמונתו וקברו. בתו (של אהרן אלימך שניאור זלמן) נישאה בזיווג שני לאלעזר אונגר

[8] בעלה המוזכר הוא בזיווג ראשון ולהם בן יחיד המופיע כאן. לאחר מכן נישאה בזיווג שני, והיו לה ילדים נוספים

[נחום_זלמן-9] 1 2 3 מתואר כאן עמודים ת"ב-תי"א [420-429]

[10] מספר 126 בספר הצאצאים | אשת נפתלי הירץ דולצקי. בתם היא דבורה לאה הורנשטיין (מספר 299 בספר הצאצאים), בעל בתם הוא: שלמה הורנשטיין)

[11] אדמו"ר מאוורוטש. ראו צילום מצבת קברו, ניתן לראות פירוט של חלק מהשושלת המופיעה כאן. היו לו שלוש בנות, שתיים מהן מצוינות פה, ובתו השלישית, שהתחתנה עם קרוב משפחתה - בנו של המהר"ש - מופיעה בעץ שניאורסון

[12] מספר 123 בספר הצאצאים, עמוד 173 | אודותיו ראו: מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, ISBN 978-0-8266-0657-0 עמודים רמו-רמז

[13] מספר 137 בספר הצאצאים, עמוד 198

[14] אדמו"ר מטומשפול. שינה את שם משפחתו לשם משפחת סבו מאמו - טברסקי

[15] פריט Q93565199 בוויקינתונים | צאצאים עמ' 214 קטע 274 וכן מספר 323 בספר הצאצאים

[16] לפירוט בנוגע משפחת בעלה ואודות בת אחת שלה

[17] האדמו"ר מראצפרט

[18] ספר הצאצאים, עמוד זה, מס' 318 | [אודותיו בעמוד 474 עד עמוד 482

[19] שלמה חיים פרלוב מקוידינוב. אדמו"ר מאוורוטש

[20] אדמו"ר מטומשפול. ר' חיים משה יהושע שניאורסאהן-טווערסקי מטומושפול - בלאט 3 - אידישע וועלט פארומס, www.ivelt.com

[21] מוזכר בערך שושלת נשכיז עם מקורות עליו ועל אשתו ובפורום אוצר החכמה

[האדמו"ר_מבאבוב-22] 1 2 3 4 האדמו"ר מבאבוב

[23] ספר הצאצאים, עמוד זה, מס' 632

[24] ספר הצאצאים, עמוד זה, מס' 620

[25] בעלה היה אדמו"ר מאוורוטש. מקור לזה וכללי לחלק מהעץ כאן (ביידיש) (עם זאת, יש מידע וגרסאות שונות, שמופיעות בפורום "אוצר החכמה" אך לא כאן)

[26] מוזכר בערך על אביו. ראו אודותיו באתר "צדיקים" (בטעות כתוב בכתבה זו שחמיו נקרא בשם שניאורסון, אך למעשה הוא נקרא טברסקי, או אולי שניאורסון-טברסקי. אבל אכן חמיו היה צאצא ישיר של בעל התניא)

[האדמו"ר_מסאטמר-27] 1 2 3 האדמו"ר מסאטמר

[28] משה הלברשטם מקאשנוב. בזיווג שני. הוא מוזכר כאן | מספר 292 בספר הצאצאים, עמוד 216 (ללא איזכור שמה הפרטי) שמה הפרטי נלקח מכאן עמוד שכתוב למטה משמאל 23

[29] בן מרדכי מסקווירא

[30] בספרו 'מחשבת נחום' מפורט יחוסו המופיע כאן, בעמודים 13 ‏ ו-14 בכותרות "שושלת ליובאוויטש" וב"שושלת טשערנוביל". אודותיו ואודות צאצאיו ראו כאן

[31] האדמו"ר מבאבוב 45

[32] נוסף על המקורות כל אחד במקומו - חלק גדול בעץ הוא מתוך 1) אודות מנחם נחום שניאורסון וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט גליון כ"ו, עמודים צ"ו-קכ"ד (קישור לאוצר החכמה) | 2) אודות יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט, גליון כ', עמודים קל"ח-קס"ח (קישור לאוצר החכמה) | 3) אודות מרדכי דב טברסקי, הוריו וצאצאיו: "רבינו הקדוש מהארנסטייפל", צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז. (הספר באוצר החכמה) | 4) כל העץ מיוסד על: שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים, תשמ"א