שלמה יוסף אליאך
הרב שלמה יוסף אליאך (1860–1951, ח' בתמוז ה'תשי"א) היה רב, שד"ר ועסקן ציבור, אשר אירגן את התמיכה של יהדות ארצות הברית לתושבי היישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.
בתרנ"ה (1895) הוא נשלח מטעם ועד הכוללים לארצות הברית במטרה לארגן את עזרתם לכוללים ולמוסדות תורה וחסד בארץ. הוא הקים שם אגודה בשם "ציון המצוינת" לפעולות לטובת ארץ ישראל. בשנת תרנ"ט (1899) חזר לירושלים ונתמנה למזכיר ועד הכוללים בירושלים.
נכדו, ד"ר ר' דוד אליאך היה במשך 43 שנה מראשי ישיבה דפלטבוש בניו יורק - מנהל בית הספר הגבוה. בשנת 1996 זכה, יחד עם רעייתו, יפה אליאך, פרופ' למדעי היהדות בברוקלין קולג' ועורכת "עמוד החיים" במוזיאון השואה האמריקני בוושינגטון, להכרה בפעילותם החינוכית מקונגרס ארצות הברית[1].
תולדות המשפחה
אליאך נולד כשלמה גלוברמן לשושלת חסידית של חסידי קרלין. הסבא-רבא שלו היה אחיו של רבי אהרון הגדול מקרלין, מייסד שושלת חסידות קרלין ותלמיד של המגיד ממזריטש. אחד הסַבִים שלו היה ר' שלמה, רבה של קרלין, אשר עלה ארצה עם בנו ר' אברהם והתיישב בטבריה.
הרב אליאך נסע לארצות הברית על-מנת לאסוף תרומות, נפגש אצל הרבנים וארגן את "אגודת הרבנים" - גוף אשר המשיך בתמיכתו שנים רבות ביהודי היישוב הישן. נסע להודו, מצא כי מחלה קשה פקדה את היהודים, משם פנה לבריטניה ודאג לייבא את התרופה עבורם. היה גם בצפון אפריקה. בארץ ישראל, היה מתנייד ממקום למקום רכוב על סוס, כמקובל באותם הימים.
כאשר היה מחסור במי-שתייה הוא ארגן רכבות שהביאו מים מהכפר בתיר, ליד ירושלים. הוא גם הביא את "מכונת הקרח" הראשונה מצרפת לירושלים.
לנוכח המצוקה של יהודי העיר העתיקה הוא פנה לד"ר בנימין זאב הרצל והעלה תוכניות ליישוב תושבי העיר במקומות חדשים. יוזמה שלא יצאה לפועל. הוא המשיך את מגעיו עם ראשי הציונות אך גם אלו לא נשאו פרי.
"בית התבשיל והכנסת אורחים אליאך" בשכונת שערי פינה המשיך להתקיים אחרי מותו.
לקריאה נוספת
- דוד אליאך, עבר שלא עבר - זכרונות מתקופת הרת עולם - ניו יורק תשס"ח
- דוד תדהר (עורך), "שלמה יוסף אליאך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 348