שלמה לבב

שלמה לבב בשנת 1970

שלמה לבב (ליבוביץ) (1 באוגוסט 1906 – 5 בנובמבר 1995) היה דיפלומט ישראלי.

ביוגרפיה

שלמה ליבוביץ (לימים לבב) נולד בשנת 1906 בריגה (אז באימפריה הרוסית; כיום בירת לטביה), בן לדבורה וצבי ליבוביץ. עלה לארץ ישראל בשנת 1934. היה חבר ב"הגנה" החל משנת 1938. בשנים 1948-1951 עבד במשרד האוצר ולאחר מכן עבר למשרד החוץ[1]. הוא היה המזכיר הראשון של צירות ישראל בוורשה בשנת 1960.

בשנים 1963-1964 כיהן כסמנכ"ל משרד החוץ האחראי על הקשרים עם מזרח אירופה[2]. היה ציר ישראל בקובה בשנים 1967-1965[3][4] וכקונסול הכללי של ישראל באיטליה בשנים 1970-1967.

משפחתו

דודניו היו פרופ' נחמה ליבוביץ, פרופ' ישעיהו ליבוביץ (שניהם בני דודו מרדכי קלמן) ופרופ' יהושע ליבוביץ (בן דודו אלכסנדר זליג). בשנת 1965 היה נשוי והיו לו שלושה ילדים[5].

הערות שוליים

  1. ↑ ש. לבב - ציר בקובה, קול העם, 17 במאי 1965
  2. ↑ ישראל - המרכז המקרין ביותר ליהדות העולם, חרות, 11 במאי 1962
    בודרוב נפגש עם שרת החוץ, הצופה, 1 באוקטובר 1964
  3. ↑ חדשות בתשבץ הדיפלומאטי, מעריב (עיתון), 7 במאי 1965
  4. ↑ האיש שלנו בהאוונה נתקבל בלבביות, על המשמר, 12 בספטמבר 1965
  5. ↑ שלמה לבב - ציר בקובה, מעריב (עיתון), 17 במאי 1965
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.