שפת אמת (ספר)

שפת אמת
שער הספר שפת אמת במהדורת פיוטרקוב תרס"ח
מידע כללי
מאת רבי יהודה אריה ליב אלתר
שפת המקור עברית
סוגה ספרות תורנית - חסידות
הוצאה
שנת הוצאה ה'תרס"ה-ה'תרס"ח

הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס. את הספר חיבר רבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור. ספר זה נחשב לאחד מספרי החסידות הנפוצים ביותר בציבור החרדי ובציבור הציוני-דתי.

תוכן הספר

על התורה והמועדים

הספר הודפס לאחר פטירת המחבר, בחמישה חלקים, הכוללים את הדרשות על התורה והמועדים. הדרשות על המועדים שובצו בין הדרשות על הפרשיות, פחות או יותר במקום המתאים לפי לוח השנה. במהדורת "אור עציון" החדשה הודפסו בנפרד דרשות התורה ודרשות המועדים, בסדרה בת שבעה כרכים. כמו כן, דברי תורה שכתב המחבר לפני שהתמנה לאדמו"ר לוקטו לספר "שפת אמת-ליקוטים", וניתן למצוא בו את הבסיס לרעיונות שאמר בשנים מאוחרות יותר.

את הדרשות הכתובות בספר היה אומר הרבי בשבתות ובמועדים ב"טיש", ולאחר השבת או המועד היה כותב אותן בעצמו על פי זכרונו. לכן ניתן למצוא לעיתים בכותרת הדרשה ביטויים כמו "בקיצור", "ערבובי דברים" וכדומה. דרשות רבות מאד מכילות משפט קצר שאמר רבי יצחק מאיר אלתר, סבו של ה"שפת אמת", וביאור של משפט זה. בדרשות אחרות הוא מבאר את דברי המדרש על הפרשה. לשונו של השפת אמת קצרה ותמציתית. את הסיבה לכך הוא מסביר בעצמו: "ולאשר גדול הקושי לבצע עומק המכוון אל הכתב לזאת טוב הקיצור במילות קצרות".[1]

בדרשות משולבים רעיונות מן התלמוד, המדרשים ותורת הקבלה. כדרכן של תורות חסידיות, נקודת המוצא של הדברים הם פסוקי התורה ומדרשי חז"ל. דרשות השפת אמת אינן פרשנות, אלא בירור עקרונות וערכים על פי משנתו החינוכית של הרבי שנשען על הנאמר בפסוקים ובמדרשים כנקודות מוצא מילוליות (לדוגמה מילים כ"ויעל" או "וירד" משמשות כנקודת מוצא לעיון בתופעה הרוחנית של "עלייה" או "ירידה"). דמויות בתנ"ך, סיפורים, ומושגים המופיעים בסיפורי התורה וחז"ל מהווים בשבילו סמלים למושגים קבליים או חסידיים, שבהם הוא משתמש בתורתו.

על הש"ס

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

השפת אמת על הש"ס יצא לאור על הסדרים מועד וקדשים. בשנת ה'תשע"ג נטען שהתגלה בין ספרי אוסף שניאורסון שהועברו לידי המוזיאון היהודי במוסקבה, כתב יד של הספר שפת אמת על סדר נשים וסדר נזיקין שנחשב כאבוד עד למציאתו.[2] בכתבי ידו של ה"שפת אמת" נמצאו חידושים רבים יותר על הש"ס ממה שיצא לאור, אולם כיון שעל מלאכת העריכה הופקד חתנו רבי יעקב מאיר בידרמן, שנזהר מאד במלאכתו וניפה את החומר בשבע נפות, עד פרוץ המלחמה הספיק להוציא רק את החידושים לסדר מועד וקדשים, בהותירו חידושים רבים על סדרי נשים נזיקין שאותם לא הספיק להדפיס קודם למלחמה בה נהרג.

מושגים מרכזיים

  • ארץ ישראל
  • שבת
  • הנקודה הפנימית
  • רצון
  • בני ישראל / כנסת ישראל
  • עש"ן (ראשי תיבות: עולם, שנה, נפש); העש"ן הוא המקום, הזמן ונפש האדם שאותם מתקן היהודי באמצעות קיום תרי"ג מצוות.

ביאורים ועזרים

הספר נחשב כקשה במיוחד לעיון, בגלל כתיבתו התמציתית וקיצורי הלשון. גם חסרונם של מקורות ומראי מקומות מקשה להבין רעיונות שמושתתים על מדרשים ודברי חז"ל שמובאים בקיצור שאינו מאפשר לדעת את מקורם. בשנים האחרונות, נעשו כמה ניסיונות להוציא מהדורות עם תוספת ביאורים ומראי מקומות. בהוצאת ישיבת אור עציון יצאה לאור מהדורה מוערת שבה נוספו מראי מקומות והפניות ואף ביאורים במקום הצורך. מהדורה מוערת נוספת יצאה לאור על ידי מכון בני בינה המהווה סניף למכון מעשה רוקח של חסידי בעלז. כמו כן, נכתבו כמה ספרי עזר שנועדו לבאר את הדברים ולהנגישם בשפה קלה.

בחסידות גור מתנגדים לכל שינוי ולכל ניסיון לבאר את הספר, על פי דברי בנו, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, שאמר כי כל יהודי יכול ללמוד בספר לפי רמתו, ולכן אין לקבוע מסמרות בביאור מסוים שלא בטוח שהוא הנכון. כך למשל, הרב יעקב משה חרל"פ כתב ביאור לספר, וגנז אותו לבקשת האדמו"ר מגור שנימקה בטיעון זה[דרוש מקור].

חוברו כמה ספרים (גם בשפה האנגלית) הבנוים על דברי השפת אמת. הבית ישראל אמר לאחיו הפני מנחם ש"אם הדברים נאמרים על ידי יראי ה' וכוונתם להטות לבות בני ישראל (והנוער שבהם) לתורה וליראת שמים, אין לו שום התנגדות לכך, ואדרבה צריך לחזק את ידם"[3]. עם זאת ציין הפני מנחם, שטוב לציין את המקור בספר שפת אמת כדי שכל אחד אשר ירצה לעיין בדבריו בלי שינוי, יוכל לקראם ולהבינם בעצמו.

לקריאה נוספת

  • הרב משה שפירא, פניני שפת אמת, שובה - מרכז ללימודי יהדות, עפרה, תשס"ד-תש"ע (חמישה כרכים).
  • הרב אריה הנדלר, שפת הג"ן, דרשות "שפת אמת" מבוארות ומוערות לג"ן פרשיות השבוע, ישיבת שעלבים, שעלבים, תשס"ה.
  • הרב שלמה רוזנברג, תכון לעד - עיונים ב"שפת אמת", הוצאת ישיבת הר עציון, תשס"ח.
  • הרב נחמיה שינפלד, שפתי דעת, מהגותו הרעיונית של ה'שפת אמת' לחג ולמועד, מוסד הרב קוק, 2010.
  • הרב זאב חיים רודמן, מאמרי שפת אמת, סודר על פי נושאים עם מראי מקומות והערות, ירושלים תשנ"ה-תשס"ה.


Edges of truth : perspectives on life : based on the writings of the Sfas Emes, Simcha Leib Grossbard, White Plains, N.Y. 2016

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ שפת אמת לקוטים לחנוכה
  2. ↑ יואל ביטלמן, דרמה: ארה"ב תעקל 43 מיליון דולר מרוסיה עבור ספריית שניאורסון, באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2015.
  3. ↑ אוצר מכתבים, ירושלים תש"ע, ח"א עמ' שכו-שכז.
חסידות גור
אדמו"רי ורבני בית גור החידושי הרי"ם • רבי חנוך הניך הכהן לוין • השפת אמת • האמרי אמת • הבית ישראל • הלב שמחה • הפני מנחם • הרב יעקב אריה אלתר

הרב שאול אלתר (ראש ישיבת שפת אמת)

מוסדות גור איחוד מוסדות גור • בית המדרש הגדול גור • בית המדרש בעיירה גור
ישיבות גור ישיבת שפת אמת (ירושלים) • ישיבת אור שמחה (חיפה) • ישיבת חידושי הרי"ם (קריה"ל ת"א) • ישיבה גדולה בית ישראל (אשדוד) • ישיבה לצעירים נר ישראל (ירושלים) • ישיבה גדולה פאר ישראל (ירושלים) • ישיבה גדולה מאור ישראל (בני ברק) • ישיבה גבוהה תפארת משה בצלאל (ירושלים) • ישיבה גבוהה מאור ישראל (בני ברק) • ישיבה גבוהה ע"ש האחים חנצ'ינסקי (אשדוד) • ישיבת גבוהה פני מנחם (בית שמש) • ישיבה גבוהה למחוננים (ראשון לציון) • ישיבה גבוהה נזר ישראל (ראשון לציון) • ישיבה גבוהה שפתי צדיק (חצור הגלילית)
קהילת פני מנחם בית המדרש הגדול פני מנחם • מוסדות פני מנחם • הרב בצלאל וקסלשטיין • הרב דניאל חיים אלתר • ישיבת פני מנחם (ירושלים)
גור בפוליטיקה יצחק מאיר לוין • רבי משה זאב פלדמן • יעקב ליצמן • יעקב כהן (חבר הכנסת) • חנוך זייברט • אליהו חסיד • אליהו גפני
ספרי האדמור"ים חידושי הרי"מ • חשבה לטובה • שפת אמת • אמרי אמת • בית ישראל • לב שמחה • פני מנחם
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.