תאופיק זיאד

תאופיק זיאד
توفيق زيّاد
פטירה בקעת הירדן, ישראל
סיעה רק"ח, חד"ש
חבר הכנסת
תקופת כהונה 21 בינואר 1974 - 14 בפברואר 1990 (16 שנים)
כנסות 8 - 12
ראשי עיריית נצרת ה-6
תקופת כהונה 9 בדצמבר 1975 - 5 ביולי 1994 (18 שנים)
הקודם בתפקיד ועדה קרואה
הבא בתפקיד ראמז ג'ראיסי

תאופיק אמין זיאד (בערבית: توفيق زيّاد, תעתיק מדויק: תופיק זיאד; 7 במאי 1929 - 5 ביולי 1994) היה ח"כ מטעם הרשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח) והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). ראש עיריית נצרת בין השנים 1975 ל-1994. משורר וסופר.

נולד בעיר נצרת למשפחת עובדי אדמה. עבד חלקית בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון כדי לסייע בפרנסת המשפחה ועם זאת נחשב כתלמיד טוב. במהלך אותן שנים התקרב בדעותיו למפלגה הקומוניסטית, תמך בברית המועצות והתנגד למפלגה הנאצית.

זיאד היה פעיל במק"י וכתב שירים פוליטיים בבטאונה, אל-איתיחאד[1]. לאחר מלחמת יום הכיפורים כתב שירים שלעגו לרהב הישראלי והביעו שמחה על ההצלחה של מצרים וסוריה[2]. בקרב מתנגדי רק"ח הועלה פקפוק בהיותו משורר ונטען ששיריו הם שירי שטנה[3][4].

בסוף 1955 נשפט ל-40 ימי מאסר על הפגנה בה נכנס לשטח סגור. תלונתו על מכות מהשוטרים עלתה לדיון בכנסת[5]. זיאד הובא למשפט באשמה שתקף שוטר ונשפט לקנס ולמאסר בכלא טבריה[6]. במהלך שהותו בכלא נאבק למען זכויותיו וזכויות אסירים אחרים, בייחוד בנושא התעמרות סוהרים באסירים. בסוף אפריל 1958 נעצר שוב, יחד עם הנהגת מק"י בנצרת, על התפרעות בהכנות לקראת מצעד האחד במאי[7].

ב-1954 נבחר זיאד לראשונה למועצת העיר נצרת[8]. בבחירות שהתקיימו בדצמבר 1970 עמד בראשות רשימת רק"ח למועצת העירייה[9]. לאחר הבחירות, בהן זכתה רק"ח ב-7 מתוך 17 מושבים במועצה, ניסה זיאד להקים קואליציה עם מפ"ם והמפד"ל[10][11], אך כשל[12]. בסוף 1974 גבר על אמיל חביבי בהתמודדות על מועמדות רק"ח לראשות עיריית נצרת[13]. ב-9 בדצמבר 1975 נבחר לראשות עיריית נצרת, כשהוא עומד בראש חזית נצרת הדמוקרטית[14]. מאז נבחר זיאד, פעם אחר פעם, לראשות העיר – לרבות בבחירות האחרונות בהן השתתף לפני מותו, שבהן זכה לתמיכה של למעלה מ-60% מהמצביעים.

בבחירות לכנסת ב-1969 הוצב במקום החמישי של רשימת רק"ח לכנסת, המוסלמי הראשון ברשימה[15]. בעיתונות פורסם שקיימת הסכמה שאם לא תזכה הרשימה לחמישה מנדטים יפנה אחד המועמדים האחרים את המקום עבורו[16]. לאחר שבבחירות זכתה הרשימה לשלושה מנדטים בלבד, דרש זיאד שאחד הקודמים ברשימה יפנה לו מקום, כיוון שכשני שלישים מהקולות לרשימה היו ממוסלמים, אך דרישתו לא נענתה[17]. בתחילת 1972 התפטר אמיל חביבי מהכנסת, אך במקומו נכנס אברהם לבנבראון ולא זיאד[18]. בתחילת 1973 יצא זיאד בשליחות המפלגה לפראג[19] בה שהה כחצי שנה, עד ששב לישראל כדי להתמודד בבחירות לכנסת השמינית כנציג המוסלמים במפלגה[20].

נבחר לכנסת השמינית בבחירות 1973 וכיהן ברציפות עד 1990 ושוב מ-1992 ועד פטירתו כשהוא נושא את דגל "שתי מדינות לשני עמים", נלחם בקיצוניות הדתית וקרא לסובלנות, אחוות עמים ושוויון זכויות[דרוש מקור]. תאופיק זיאד מילא תפקיד מפתח בקבלת ההחלטה על הכרזת השביתה הכללית ביום האדמה הראשון, ב-30 במרץ 1976[21]. כן היה מהוגי רעיון "נצרת 2000"[דרושה הבהרה].

תופיק זיאד היה מהראשונים שנפגשו עם אש"ף, עוד בזמן שהדבר היה לא חוקי, ומילא תפקיד חשוב ביצירת הדיאלוג עם הנהגת העם הפלסטיני באותה עת.

בתקופה בה קיצצה ממשלת ישראל בתקציביה של עיריית נצרת (לטענתו במטרה לגרום לו למתן את דרכיו) אירגן בעיר מחנה עבודה התנדבותי דו-לאומי, אליו הגיעו צעירים (רובם המכריע ערבים, אולם גם מתנדבים יהודים ומתנדבים מממדינות אחרות).

תאופיק זיאד ידוע בתור אחד מהמשוררים הבולטים מקרב ערביי ישראל ובצד עיסוקיו הפוליטיים, הקדיש זיאד חלק חשוב של חייו לשירה ולתרבות. ברבים משיריו באה לביטוי השקפתו הקומוניסטית. שיריו עוסקים בקשר לאדמה, בנושאי חירות ושוויון, אחוות עמים ועוד. רבים משיריו מושרים עד היום בפי בני האוכלוסייה הערבית בישראל וכן במקומות רבים ברחבי העולם. חלק משיריו תורגמו לעברית ולשפות נוספות.

תאופיק זיאד נהרג בשנת 1994 בתאונת דרכים בדרכו מפגישה עם יושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. זיאד נהג, חצה פס הפרדה רצוף והתנגש חזיתית ברכב הבא ממול. הנהג ממול תושב נצרת נפגע באורח בינוני. לאחר מותו נקראו רחובות על שמו בנצרת, בשפרעם ובערים ערביות נוספות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לדוגמה של אחד משיריו ראו: מיכאל אסף, ערביי ישראל מול דמשק, דבר, 11 בנובמבר 1966
  2. ↑ דני רובינשטיין, שמחת הגבורה והצליחה, דבר, 24 במרץ 1974
  3. ↑ דורון רוזנבלום, נצרת כמרקחה, דבר, 20 בנובמבר 1970
  4. ↑ רענן כהן:ח"כ זיאד הפר הבטחותיו לבוחריו, דבר, 4 בדצמבר 1975
  5. ↑ ועדת הפנים תדון בתלונת מק"י, דבר, 15 בדצמבר 1955
  6. ↑ מפה ומפה, בית המשפט העליון, דבר, 21 באוגוסט 1958
  7. ↑ ראשי מק"י בנצרת נעצרו הלילה, מעריב (עיתון), 30 באפריל 1958
  8. ↑ נצרת - חבלי לידה של עיר חדשה, דבר, 2 ביולי 1954
  9. ↑ יואל דר, מי ייבחר בנצרת?, דבר, 13 בנובמבר 1970
  10. ↑ יואל דר, קשיים בהרכת קואליציה בנצרת, דבר, 18 בדצמבר 1970
  11. ↑ יואל דר, מחר שיחות להקמת קואליציה מצומצמת, דבר, 23 בפברואר 1971
  12. ↑ יואל דר, מוסא כתיילי נבחר לראש עיריית נצרת, דבר, 7 במרץ 1971
  13. ↑ סכסוך חריף, דבר, 18 באוקטובר 1974
  14. ↑ לחג המולד: עיריה אדומה לנצרת, דבר, 11 בדצמבר 1975
  15. ↑ יואל דר, הבוחר הערבי - מה הוא חושב?, דבר, 2 באוקטובר 1969
  16. ↑ רק"ח, דבר, 10 באוקטובר 1969
  17. ↑ משורר מוסלמי תובע מרק"ח חברות בכנסת, דבר, 7 בנובמבר 1969
  18. ↑ א. חביבי התפטר מסיעת רק"ח בכנסת, דבר, 15 בפברואר 1972
  19. ↑ רק"ח, דבר, 16 בפברואר 1973
  20. ↑ הוועד המרכזי של רק"ח, דבר, 14 באוגוסט 1973
  21. ↑ יואל דר, ראשי הרשויות במגזר הערבי - נגד השביתה, דבר, 26 במרץ 1976
ראשי עיריית נצרת
יוסוף מוחמד עלי אל-פהום 1948–1954 • אמין-סלים ג'רג'ורה 1954–1959 • סיף א-דין א-זועבי 1959–1965 • עבד אל-עזיז א-זועבי 1965–1966 • ועדה קרואה 1966–1967 • מוסא כתילי 1967–1971 • סיף א-דין א-זועבי 1971–1974 • ועדה קרואה 1974–1975 • תאופיק זיאד 1975–1994 • ראמז ג'ראיסי 1994–2014 • עלי סלאם מ-2014
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.