תאורגיה

חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תיאורגיה (ביוונית: theurgia) פירושה עשיית מופתים, מעשי קסמים, מגיה, התערבות כוחות על־טבעיים ואלוקיים בחיי האדם. וביהדות פירושה היא ההנחה האומרת כי האדם יכול וחייב להשתתף במעשי הבורא באמצעות הפעלת נוכחותו בעולם ובאמצעות קיום מצוות (אחד הפירושים של "נברא בצלם")[1].

ניתן לתרגם תאורגיה כ"מדע או אמנות של המעשים האלוקיים" והיא הפן המעשי של אמנות האלכימיה ההרמטית. ייתר על כן, אלכימיה היא ה"מפתח" לתאורגיה. המטרה הסופית של מה שעתיד להיות מאוחד עם מקבילים גבוהים יותר המוביל להשגת ההכרה האלוקית[2].

שורשי הרעיון ביהדות

שורשי הרעיון התיאורגי בתרבות היהודית נעוצים בספרות הרבנית. ביטוי לכך הוא המדרש: "כל זמן שישראל עושין רצונו של הקב"ה הן מוסיפין כח בגבורה"[3], ה'גבורה' - היא כינוי לא-ל. על פי המדרש ישראל יכולים כאשר הם מקיימים את רצון הא-ל להעצים את כוחו, והיינו האדם משפיע על האלוהות. אמנם ביטויים מסוג זה אינם מצויים לרוב בחז"ל, אך היוו נקודת מוצא לפיתוחים רחבים בספרות הקבלה. המקובלים העבירו רעיונות שבספרות חז"ל היו קיימים בשוליים, אל מרכז הבמה ההגותית שלהם[4].

הערות שוליים

  1. ↑ על פי מילון ספיר בערך תאורגיה.
  2. ↑ Garstin p. v
  3. ↑ פסיקתא דרב כהנא, פיסקה כה; מהדורת מנדלבוים, עמ' 380-379; והשווה איכה רבה א, לג שם הנוסח: "בזמן שישראל".
  4. ↑ מבוא לקבלה, המיסטיקה היהודית מראשיתה ועד דור גירוש ספרד, בהוצאת האו"פ, פרק 1: מבוא עמוד 63-64.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.