תולדות חמה

תולדות חמה הוא מושג בהלכות בישול, בשבת מותר מהתורה לבשל בדבר שהתחמם מחום השמש אבל חכמים אסרו משום גזירה שמא יבוא לבשל בתולדות האש .

מקור הדין

מקור הדין הוא במשנה ובגמרא במסכת שבת:

ולא יפקיענה בסודרין (כלומר, אסור לבשל ביצה על בגד שהתחמם מהשמש), ור' יוסי מתיר, ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה

— מסכת שבת, פרק ג' משנה ג'

אמר רב נחמן: בחמה דכולי עלמא לא פליגי דשרי; בתולדות האור כולי עלמא לא פליגי דאסיר; כי פליגי - בתולדות החמה: מר סבר גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור, ומר סבר לא גזרינן.

— מסכת שבת,דף ל"ט.

הגמרא מסבירה את דברי המשנה שהבישול בחמה ובתולדות חמה מותר מן התורה לדברי הכל והבישול באש ובתולדות האש אסור לדברי הכל. המחלוקת היא האם גוזרים שאסור (מדרבנן) לבשל בתולדות חמה כי זה דומה לתולדות האש ויבוא לבשל גם בתולדות האש. דעת ר' יוסי שלא גוזרים, ודעת חכמים שגוזרים, ההלכה נפסקה כחכמים[1].

ההבדל בין תולדות חמה לתולדות האש

בדברי הראשונים והאחרונים נתבארו טעמים שונים, מדוע אין חיוב מהתורה בבישול בתולדות חמה לעומת תולדות האש שאסור, שהרי בשניהם הגורם המבשל:

• רש"י – אין דרך לבשל בחמה ותולדותיה[2].

• רבי אברהם בורנשטיין בעל האגלי טל – יש הבדל במציאות [באיכות הבישול] בין תבשיל שהתבשל באש ובתולדותיה לבין תבשיל שהתבשל בחמה ובתולדותיה[3].

• רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה – במשכן לא בישלו בחמה ובתולדותיה[4].

דין דוד שמש

הפוסקים נחלקים בדין דוד שמש והעלו חששות שונים:

חשש אחד קיים בגלל החזרה של המים החמים מהקולטים אל הדוד, שם הם עלולים להתערב עם מים קרים ולבשלם (והרי המים שהתחממו בקולטים ודאי דינם כתולדות חמה האסורים מדרבנן). יש שקבעו שמכיוון שהמים מתחממים באמצעות קולטי שמש ולא בחימום ישיר, דינם כתולדות חמה - שנאסרו מדרבנן.

ויש שטוענים שבדודי השמש שבימינו, שבכולם מותקנת גם אופציית חימום חשמלית (גוף חימום), קיים חשש שמא אנשים יטעו ויבואו להתיר גם חימום חשמלי (כשם שחז"ל אסרו תולדות חמה שמא יחליפו בינם ובין תולדות האור)[5].

דעת הרב אלישיב שהואיל ואין המים מתחממים על ידי החמה אלא בצירוף אמצעי הקולט את קרניה, ולולא זה לא היו המים מתבשלים מהחמה, נחשב הדבר כבישול בתולדות חמה[6].

הערות שוליים

  1. ↑ שולחן ערוך סימן שי"ח סעיף ג
  2. ↑ רש"י מסכת שבת ל"ט ע"א
  3. ↑ אגלי טל מלאכת אופה ס"ק מד
  4. ↑ שו"ת נודע ביהודה, יורה דעה, מהדורה תניינא, סימן מ"ג
  5. ↑ הרב ישראל רוזן, תחומין, פרק בישול בשבת ללא אש, כרך י"ז, עמ' 15
  6. ↑ הרב יצחק דרזי, שבות יצחק, כרך דיני דוד שמש סימן י' אות א'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.