תקיפת הכור הגרעיני בסוריה

מבצע בוסתן
מערכה: הסכסוך הישראלי-ערבי

האתר לפני התקיפה (משמאל) ואחריה
תאריך התחלה: 6 בספטמבר 2007
תאריך סיום: 6 בספטמבר 2007
מקום: סוריה
עילה: הקמת כור גרעיני לייצור נשק גרעיני
תוצאה: הכור הגרעיני הושמד
הצדדים הלוחמים

ישראל  ישראל[1]

סוריה  סוריה
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית

ראשי מדינה
ישראל אהוד אולמרט  סוריה בשאר אסד 
כוחות

  חיל האוויר הישראלי :[2]

מערך ההגנה האווירית הסורי

אבדות

אין

עמדת מכ"ם סורית הושמדה,
כור גרעיני הושמד,
10 מעובדי הכור הגרעיני נהרגו.

מיקום הכור הגרעיני

תקיפת הכור הגרעיני בסוריה על ידי חיל האוויר הישראלי נערכה ב-6 בספטמבר 2007, לאחר חצות הלילה. התקיפה נעשתה תחת מעטה של חשאיות, שנשמר גם לאחריה. כ-6 חודשים לאחר מועד התקיפה, הודיעו גורמים בממשל האמריקאי, כי היעד שהותקף והושמד היה כור גרעיני לייצור פלוטוניום, שנבנה בסוריה (ובנייתו עדיין נמשכה) בעזרתה של קוריאה הצפונית.[3] ב-2011 אישרה גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהמטרה שהופצצה אכן הייתה כור גרעיני בשלבי בנייה. העיתון דר שפיגל דיווח, כי שם הקוד של הפעולה היה "מבצע בוסתן".[4]

רקע לתקיפה

לפי פרק שכתב יוסי מלמן בספר "מלחמות הצללים" ופורסם ב"הארץ"[5] לפעולה קדמה פעילות מודיעינית נמרצת. בעקבות הודעת לוב ב-2003 על החלטתה להפסיק את תוכנית הגרעין שלה, שתפסה את ישראל מופתעת, הורה ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים מאיר דגן על בחינה מחדש של חומר מודיעיני שהצטבר בידי המוסד, ובעקבות הערכת מצב שביצעה חטיבת המחקר, הוחלט שכנראה סוריה היא המדינה שסביר ביותר שמפתחת נשק גרעיני בחשאי. המוסד הצליח להשיג מודיעין המצביע על הקמת כור גרעיני להפקת פלוטוניום שנבנה בסוריה תוך שיתוף פעולה עם קוריאה הצפונית, כולל מיקומו. המוסד ויחידות מיוחדות של אמ"ן בדקו את האתר ומצאו שאכן מדובר בכור גרעיני בשלבי הקמה.

התקיפה

מטוס קרב F-15I רעם

פורסמו פרטים מעטים על התקיפה וכיצד היא בוצעה. המעט שפורסם היה לפי מקורות זרים ללא אישור ישראלי. לפי מקורות אלה, את המודיעין למבצע השיג "המוסד" ואת התקיפה עצמה ביצעו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי. יום לפני התקיפה הגיעו לאזור הכור לוחמי יחידת שלדג ותפסו עמדות. למחרת, 10 מטוסי F-15I רעם[6], מלווים במטוסי F-16I סופה לחיפוי אווירי ומטוס לוחמה אלקטרונית, המריאו מבסיס רמת דוד במטרה להפציץ את הכור הסורי. 3 מטוסי F-15I חזרו לבסיס ו-7 המשיכו בתקיפה.

המטוסים השמידו עמדת מכ"ם סורית[7] ואז שיבשו את מערכת ההגנה האווירית הסורית באמצעות לוחמה אלקטרונית, ובכך מנעו ממנה להבחין במטוסים התוקפים. כאשר הגיעו מטוסי הקרב לקרבת הכור, סימנו להם לוחמי "שלדג" את המטרות באמצעות ציין לייזר והמטוסים השמידו את הכור באמצעות פצצות מונחות לייזר.[8] אחרי השמדת הכור חולצו לוחמי "שלדג" והמטוסים שבו לבסיסם. המטוסים חזרו דרך שטח טורקיה ובדרכם השליכו שם בידוני דלק.

לאחר התקיפה

שעות מעטות לאחר התקיפה דיווחה סוריה על מטוסים של חיל האוויר הישראלי שהונסו משטחה,[9] ואילו דוברים ישראלים סירבו לאשר או להכחיש. ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק וגורמים ישראלים בכירים אחרים שמרו על דממה מוחלטת בנושא. הצנזורה הצבאית הורתה למערכות העיתונים בישראל להגיש לאישורה כל ידיעה הקשורה לפעולה.[10]

גם סוריה נמנעה מלספק פרטים מדויקים על שהתרחש. חלק מדובריה ניסו לגמד את האירוע ואחרים הבטיחו שתבוא תגובה. בראיון שהעניק ל-BBC‏[11] ב-1 באוקטובר אמר נשיא סוריה, בשאר אסד, שהתקיפה כוונה למבנה צבאי שאינו בשימוש, והוסיף: "תגובה אין פירושה טיל תחת טיל ופצצה תחת פצצה. יש לנו דרכי התגובה שלנו, אולי בדרך פוליטית ואולי בדרך אחרת, אבל יש לנו הזכות להגיב". בנאום שנשא באותו יום בפני עצרת האו"ם, טען שר החוץ הסורי, וליד אל-מועלם, כי הידיעות על תקיפת מתקן גרעיני או משלוח נשק שנועד לחזבאללה הן בדיות שבאו להצדיק את תוקפנותה של ישראל.[12]

ארצות הברית שמרה אף היא על דממה, אך ישנם דיווחים לפיהם היא נתנה את ברכתה לתקיפה, לאחר שהוצגו לה הוכחות לקשר הגרעיני בין סוריה לקוריאה הצפונית. לדברי הפרשן שלום ירושלמי, המסתמך על מקורות מחוץ לישראל, אישור לתקיפה בסוריה התקבל בפגישת ראש הממשלה אהוד אולמרט עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש בוושינגטון ב-19 ביוני 2007.[13] ראש ה-CIA, מייקל היידן, אישר ב-17 בספטמבר 2008 כי תקיפת הכור הייתה תוצאה של שיתוף פעולה מודיעיני בין ארצות הברית למדינה זרה, שלא נקב בשמה.[14] לקראת פרסום ספר זיכרונותיו של ג'ורג' בוש, בנובמבר 2010, פורסם שבספר מספר בוש שאולמרט ביקש ממנו שארצות הברית תתקוף את המתקן בסוריה, אך הוא סירב.[15]

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בדקה את מהות המתקן שהופצץ. בבדיקה זו דחתה סוריה את הטענה שהיה זה מתקן גרעיני, וטענה שאת שרידי האורניום שנמצאו במקום פיזרו מטוסי חיל האוויר הישראלי.[16] ב-28 באפריל 2011 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי היעד שתקפו מטוסי צה"ל היה "כור גרעיני בבנייה". זאת לאחר שהסוכנות דחתה את כל טענותיה של סוריה לגבי מקורם של שרידי האורניום, ואף האשימה אותה בהסתרת מידע, בעקבות סירובה לאפשר לפקחי הסוכנות לבחון את שרידי המתקן שהופצץ.[17]

בינואר 2015 דיווח השבועון הגרמני "דר שפיגל" כי סוריה בונה מחדש מתקן גרעין סמוך לעיר חומס.[18]

המתיחות בין ישראל לסוריה

ערך מורחב – יחסי ישראל-סוריה מאז ועידת מדריד

מאז פלישת ארצות הברית לעיראק בשנת 2003 מאשימה ארצות הברית את סוריה בסיוע לארגוני הטרור הסונים התוקפים את כוחותיה בעיראק. האשמות אלו הגבירו את הקרבה בין סוריה לאיראן (המואשמת גם היא בנושא זה על ידי ארצות הברית) ובעקיפין הביאו לכך שהגברת המתיחות בין ישראל ואיראן (בעקבות התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית) הביאה להתגברות המתיחות בין ישראל לסוריה. מצב זה אף הביא להתקרבות מסוימת בין סוריה ובין הצלע השלישית בציר הרשע עליו הכריז הנשיא בוש - קוריאה הצפונית, והגביר עוד יותר את המתיחות בין ישראל לסוריה.

מלחמת לבנון השנייה בה סייעה סוריה בתחמושת לחזבאללה הגבירה אף יותר את המתיחות בין ישראל לסוריה, והובע חשש מפני התלקחות מלחמה בין שתי המדינות.[19] בעקבות התקיפה גברה מתיחות זו, ובגבול הצפון הוגברה הכוננות. הכוננות המוגברת ניכרה בהזנקות אחדות של מטוסי חיל האוויר הישראלי, עקב חשש מתקיפה סורית:

  • ב-22 בספטמבר הוזנקו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי, לאחר שמטוס סורי נעלם ממסכי המכ"ם של ישראל. לאחר זמן מה התברר שהמטוס התרסק בצדו הסורי של הגבול, ללא כוונה התקפית.[20]
  • ב-27 בספטמבר הוזנקו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי, לאחר שזוהתה פעילות חשודה של מסוקי קרב סוריים בשטח סוריה.[21]

לפי הספר של מלמן ורביב, ב-1 באוגוסט 2008, ישראל התנקשה במוחמד סלימאן, יועץ בכיר של אסד והאיש שהיה אחראי על הקשר עם חזבאללה וכן עם קוריאה הצפונית בקשר להקמת הכור. על פי הספר, ההתנקשות בוצעה על ידי צלף שירה בו כדור בודד בראש, דבר שהתאפשר בעקבות איסוף מודיעין מפורט ומדויק ביותר. מטרת ההתנקשות הייתה לפגוע באחד הפעילים המרכזיים בתוכנית הגרעין הסורית ובהעברת אמצעי לחימה לחזבאללה ובכך להעביר מסר לסוריה שלא תעיז לחזור לנסות לפתח נשק גרעיני.[5] מספר כלי תקשורת זרים ייחסו את ההתנקשות לישראל, אך היא מעולם לא לקחה אחריות על התנקשות זו. גם ה-NSA ייחס התנקשות זו לישראל.[22]

דיווחים על מהות הפעולה

הערפל הכבד שאפף את מהות הפעולה דחף את אמצעי התקשורת לדיווחים על מהותה. חלק מהדיווחים התגלה כספקולציות חסרות בסיס. הטבלה הבאה מציגה את התפתחות הדיווחים על מהות הפעולה. כמעט כל הדיווחים הם באמצעי תקשורת שמחוץ לישראל, עקב הצנזורה שהונהגה בישראל בנושא זה.

דיווחים עיקריים
6 בספטמבר 2007 דיווח ראשון, על עצם קיומה של פעולה של חיל האוויר הישראלי בסוריה, ניתן בהודעה של סוריה כי הניסה מטוס ישראלי מתחומה.
8 בספטמבר טורקיה מדווחת על מכלי דלק נתיקים של מטוסים ישראליים שנפלו בשטחה.[23] בתדרוך לשגרירים שנתן שר החוץ הסורי, וליד אל-מועלם, נאמר כי שלושה מטוסים ישראלים חדרו מכיוון הים התיכון עד לאזור הנמצא כ-50 ק"מ מדיר א-זור שבצפון-מזרח סוריה, והפציצו מטרות.[24]
11 בספטמבר כריסטיאן אמנפור, כתבת בכירה של רשת CNN, מדווחת כי הפעולה בסוריה הייתה תקיפה של מטרה בשטח סוריה, כנראה נשק שהועבר לסוריה בידי איראן.[25]
15 בספטמבר הוושינגטון פוסט מדווח כי חיל האוויר תקף מתקן גרעיני שבנתה סוריה בשיתוף עם קוריאה הצפונית, ותקיפה זו עלתה יפה.[26] חיזוק לטענה זו נמצא בגינוי חריף לישראל, על שנכנסה לשטחה האווירי של סוריה, שפרסמה קוריאה הצפונית ב-11 בספטמבר.[27]
26 בספטמבר הסנאטורית הילרי קלינטון מופיעה בעימות בחירות טלוויזיוני: "הסורים ככל הנראה בנו, ייתכן שבמשך שנים, מתקן גרעיני והישראלים השמידו אותו. אני תומכת בזה באופן ברור".[28]
14 באוקטובר הניו יורק טיימס מצטרף לדיווחים שבתקיפת חיל האוויר הושמד כור גרעיני בשלבי בנייה, וזאת בהסתמך על ציטוט גורמי מודיעין אמריקאים.[29]
17 באוקטובר כלי תקשורת בישראל מדווחים כי נציג סורי בוועדת האו"ם לפירוק נשק אישר לראשונה שישראל תקפה מתקן גרעיני,[30] אך למחרת הוכחשה ידיעה זו, בנימוק שמקורה בטעות תרגום.[31] ב-20 באוקטובר טענה רשת הטלוויזיה ABC האמריקאית כי לישראל היה מרגל במתקן, והוא העביר לידיה תמונות מתוכו.[32]
23 באוקטובר "סאנדיי טיימס" טוען כי לוחמי סיירת מטכ"ל פעלו בסוריה ואספו חומר גרעיני שמקורו בקוריאה הצפונית.[33]
24 באוקטובר הוושינגטון פוסט מדווח שמומחה מהמכון למדע וביטחון בינלאומי ניתח את תמונות הלוויין מיעד התקיפה וקבע שמדובר בכור גרעיני בבנייה, מהסוג שקיים בקוריאה הצפונית. גורם סורי הכחיש זאת.[34] מתמונות הלוויין שפורסמו, ומשוות בין האתר המותקף לפני התקיפה ואחריה, ניכר ניסיון סורי למחות את זכר התקיפה והמבנה שהיה באזור.
27 באוקטובר הניו יורק טיימס מדווח כי תצלומי לווין שצולמו ב-2003 בידי חברה מסחרית מראים כי בניית המתקן החלה ככל הנראה עוד בשנת 2001.[35]
31 באוקטובר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית פונה לסוריה כדי לקבל הסברים על המבנה, הדומה במבנהו לכור גרעיני מקוריאה הצפונית. סוריה לא השיבה.[36]
22 בנובמבר עיתון הארץ מפרסם הערכה של פרופ' עוזי אבן שהמבנה שהותקף היה מרכז לעיבוד פלוטוניום לפצצות אטום ולא כור גרעיני.[37] אבן הודה בדיעבד, לאחר פרסום תצלומי הכור, כי טעה בהערכתו.[38]
31 במרץ 2008 העיתון היפני "אסאהי שימבון" טוען במהדורת האינטרנט שלו כי ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט אישר בפגישתו עם עמיתו היפני כי היעד שהותקף בסוריה היה מתקן גרעיני שנבנה בסיוע קוריאה הצפונית.[39]
4 באפריל העיתון ידיעות אחרונות מפרסם תחקיר על פרויקט האטום הסורי, ובו נטען כי בתקיפה הישראלית נהרגו צפון קוריאנים שעבדו באתר.[40] דיווח דומה מסרה גם רשת השידור הציבורית היפנית NHK ב-28 באפריל.[41]
24 באפריל הבית הלבן מודיע כי המבנה שהותקף ב-6 בספטמבר 2007 הוא כור גרעיני המסוגל לייצר פלוטוניום. כמו כן נאמר בהודעה כי המבנה הוקם בשיתוף פעולה עם קוריאה הצפונית.[42]
21 ביוני העיתון הגרמני דר שפיגל מפרסם כי גורמי מודיעין טענו שהכור בסוריה שימש לסייע לתוכנית הגרעין האיראנית ושעבדו בו גם מדענים צפון-קוריאניים.[43]
24 בדצמבר 2010 העיתון "ידיעות אחרונות" פרסם מסמך שהודלף לאתר "ויקיליקס", ובו דיווח מפורט של מזכירת המדינה, קונדוליסה רייס, על תקיפת הכור בידי ישראל.[44]

אמצעי התקשורת בישראל

אמצעי התקשורת בישראל נמנעו מלדווח ישירות על הפעולה עצמה, אך הרבו לצטט עיתונים זרים שעסקו בפעולה, וכן דיווחו בהרחבה על התייחסות גורמים שונים בעולם, ובפרט בסוריה, לפעולה. בראיונות עם אישי ממשל ישראלים נעשו ניסיונות לדובב אותם על הפעולה, ניסיונות שבדרך כלל לא נחלו הצלחה. בראיון שנתן שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, לאתר ynet למחרת הפעולה, הוא הסתפק באמירה: "אם אכן בוצעה גיחה כזו, כפי שהסורים טוענים, אני מניח שהגיחה הייתה הכרחית".[45] רק יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו אישר לאחר שבועיים,[46] בראיון טלוויזיה לחיים יבין, שהייתה פעולה ושהוא נתן לה את ברכתו.

במפגש של ראש אמ"ן, עמוס ידלין, עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנערך ב-16 בספטמבר 2007 אמר ידלין "ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל איראן וסוריה".[47] לציבור לא נמסרו נימוקיו של ידלין לקביעה זו, אך סמיכות המאורעות הביאה לקישורה עם התקיפה בסוריה.

"ידיעות אחרונות" שלח את כתבו רון בן ישי לאזור דיר א-זור בסוריה, ובפרסום הראשון לידיעה בלעדית זו, שלו הוקדש עיקר שטחו של העמוד הראשון (הכפול) של גיליון ערב סוכות של העיתון, ניתנה הכותרת "כאן תקפו מטוסי חיל האוויר" - ללא מרכאות וללא הסתמכות על מקורות זרים. בעמוד 3 של העיתון חזרה הזהירות המקובלת: הכותרת היא 'באזור "ההפצצה" רואים את הבורות', ומעליה מצוין כי זהו "האזור בסוריה שבו, לפי פרסומים זרים, תקפה ישראל". זהירות דומה ננקטה בידיעה המקבילה באתר האינטרנט של העיתון, ynet, שבו הכותרת כוללת מרכאות 'בלעדי: שליח ynet באתר "הפעולה בסוריה"'.

ב-2 באוקטובר 2007 התירה הצנזורה הצבאית בישראל לפרסם שאכן הייתה תקיפה בסוריה, אך המשיכה לאסור פרסום כל פרט נוסף על התקיפה.[48] הצנזורית הראשית, סימה וואקנין-גיל, הביעה כעבור מספר חודשים חרטה על החלטתה זו, וכינתה אותה "החלטה נכונה מקצועית, אבל לא חכמה".[49]

בראיון לתוכנית "לונדון וקירשנבאום" ב-23 בינואר 2008, שיבח השר חיים רמון את תהליך קבלת ההחלטות, שקדם ל"מה שהיה בתחילת ספטמבר בסוריה". בתגובה לכך פנתה הצנזורה הצבאית לערוץ 10 בטענה שבשידור דברים אלה, השר רמון וערוץ 10 עברו על החוק.[50]

ב-27 בינואר 2008 דיווח הפרשן שלום ירושלמי ב"מעריב": "ביום ראשון לפני שבועיים מצאתי את עצמי יושב בקריה בתל אביב, יחד עם יואב צור, עורך רשת המקומונים של מעריב, בבירור עם ראשי הצנזורה, בעטיו של טור שפרסמתי בעמודים אלה ובעיתון "כל הזמן" אודות הפעולה בסוריה בתחילת ספטמבר".[51]

ב-13 באוגוסט 2010 רמז העיתונאי יוסי מלמן ב"הארץ" כי ראש הממשלה אולמרט והרמטכ"ל גבי אשכנזי החליטו על המבצע בניגוד לדעתו של שר הביטחון ברק.[52] רמז דומה השמיע גם אולמרט עצמו, לאחר כחודש.[53]

ב-14 בפברואר 2011 נכללה תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה בסרטון תדמית שהוכן לכבוד פרישתו של אשכנזי.[54] הכללת הפעולה בסרטון נתפסה בכלי התקשורת כמעין נטילת אחריות על המעשה.

הוויכוח סביב שתיקת הממשל בישראל

השתיקה של אנשי הממשל בישראל בעניין פעולת חיל האוויר הישראלי בסוריה עוררה תגובות מעורבות באמצעי התקשורת בישראל. יש שהביעו סיפוק על עצם השתיקה, תוך הדגשת החידוש שבכך.[55] אחרים זעמו על שהצנזורה הצבאית קושרת את ידיהם של אמצעי התקשורת.[10][56]

גם בכנסת התנהל ויכוח בסוגיה זו. ח"כ זהבה גלאון, מסיעת מרצ-יחד פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה שיורה לראש הממשלה, אהוד אולמרט, לדווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על הפעולה בסוריה. יו"ר סיעתה של גלאון, ח"כ יוסי ביילין, אמר שהוא מצטער על פנייתה זו.[57]

גנרל מייקל היידן, שהיה ראש הסי-איי-אי בעת תקיפת הכור, אמר, בראיון שפורסם ביולי 2010, שאין הצדקה להמשך שמירת הסודיות סביב תקיפת הכור, אף שהייתה לכך הצדקה בתקופה שלאחר התקיפה.[58]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ישראל לא לקחה אחריות באופן רשמי על התקיפה, אך כל המקורות מייחסים את התקיפה לישראל.
  2. ↑ לפי פרסומים זרים.
  3. ↑ N. Koreans Taped At Syrian Reactor הוושינגטון פוסט, 24.4.08.
  4. ↑ חדשות 2, ‏"כך השמידה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בנובמבר 2009‏
  5. 1 2 יוסי מלמן, דן רביב, השמדת הכור הסורי: הסיפור שלא סופר, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012.
  6. ↑ עופר אדרת, השבועון הגרמני דר שפיגל חושף: כך הופצץ הכור הגרעיני בסוריה, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2009.
  7. ↑ Fulghum, David A. (27 בנובמבר 2007). "U.S. Electronic Surveillance Monitored Israeli Attack On Syria". World Security Network. ארכיון ארכיון מהמקור מ-February 7, 2014. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2014. 
  8. ↑ דיווח על התקיפה, בערוץ InfoLiveTV ביוטיוב
  9. ↑ סוכנויות הידיעות, סוריה: הברחנו מטוס ישראלי שחדר לתחומנו, באתר ynet, 6 בספטמבר 2007
  10. 1 2 עמית יולזרי, שתיקה או השתקה?, באתר nrg‏, 9 בספטמבר 2007
  11. ↑ Assad sets conference conditions, BBC
  12. ↑ AP, שר החוץ הסורי: הפרטים על התקיפה - המצאה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2007
  13. ↑ "כל הזמן" (רשת מקומוני "מעריב"), 28.12.07 (פורסם גם באתר nrg)
  14. ↑ שירות "הארץ", ראש הסי-איי-אי: השמדנו את הכור הגרעיני בסוריה בסיוע מדינה נוספת, באתר הארץ, 18/09/2008 (המקור באנגלית)
  15. ↑ רויטרס, בוש: אולמרט ביקש שנתקוף בסוריה - ופעל בעצמו, באתר ynet, 6.11.2010
  16. ↑ סוריה: ישראל שתלה אורניום באתר שהופצץ בדיר אזור, באתר הארץ, 4.3.2010
  17. ↑ סוכנויות הידיעות, סבא"א: המתקן שהופצץ בסוריה היה כור גרעיני, באתר nrg‏, 28 באפריל 2011
  18. ↑ ברק רביד, דיווח: סוריה בונה בחשאי מתקן גרעיני בסיוע קוריאה הצפונית ואיראן, באתר הארץ, 10 בינואר 2015 (המקור באנגלית)
  19. ↑ רועי נחמיאס, אסד: חיזבאללה ניצח, ישראל היא אויב שנוא, באתר ynet, 15 באוגוסט 2006
  20. ↑ חנן גרינברג, מטוס סורי נעלם מהמכ"ם - וצה"ל הזניק מטוסי קרב, באתר ynet, 22 בספטמבר 2007
  21. ↑ עמוס הראל, בפעם השלישית: מטוסי קרב הוזנקו לעבר הגבול הסורי, באתר הארץ, 27.9.07
  22. ↑ מסמך סודי אמריקאי: "ישראל חיסלה את הגנרל הסורי מוחמד סולימאן", מעריב השבוע, 15 ביולי 2015.
  23. ↑ יואב שטרן וברק רביד, טורקיה: נמצאו בשטחנו מכלי דלק השייכים למטוסים שתקפו בסוריה, באתר הארץ, 8.9.07
  24. ↑ יואב שטרן ואסף אוני, סוריה: השתיקה הישראלית ראויה, באתר הארץ, 9.9.07
  25. ↑ סי אן אן: ישראל תקפה נשק איראני בסוריה, באתר ynet, 11 בספטמבר 2007
  26. ↑ ברק רביד ויואב שטרן, דיווח בארצות הברית: היעד לתקיפה - מתקן גרעיני, באתר הארץ, 15.9.07
  27. ↑ סוכנויות הידיעות, קוריאה הצפונית: ישראל הפרה הריבונות של סוריה, באתר ynet, 11 בספטמבר 2007
  28. ↑ קלינטון: "תומכת בפעולה הישראלית בסוריה", באתר הארץ, 27.9.07
  29. ↑ Israel Struck a Nuclear Project in Syria, Analysts Say , NY Times, 14.10.07
  30. ↑ דיווח: סוריה מודה לראשונה כי ישראל תקפה כור גרעיני, באתר הארץ, 17.10.07
  31. ↑ האו"ם: דברי נציג סוריה על הגרעין - טעות תרגום, באתר הארץ, 18.10.07
  32. ↑ דיווח: לישראל היתה חפרפרת במתקן הסורי, באתר ynet, 20 באוקטובר 2007
  33. ↑ "סיירת מטכ"ל אספה חומר גרעיני בסוריה", באתר ynet, 23 בספטמבר 2007
  34. ↑ שמואל רוזנר, למרות התצלומים, סוריה מכחישה כי הותקף כור, באתר הארץ, 24.10.2007
  35. ↑ Yet Another Photo of Site in Syria, Yet More Questions, הניו יורק טיימס, 27.10.2007
  36. ↑ רויטרס, סוכנות הגרעין: נדרש עוד מידע על האתר בסוריה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2007
  37. ↑ יוסי מלמן, מקום להרכיב בו פצצה, באתר הארץ, 22.11.2007
  38. ↑ יוסי מלמן, הפרופ' אבן: טעיתי בקביעתי שישראל לא הפציצה כור בסוריה, באתר הארץ, 27.04.2008
  39. ↑ Syria got N. Korea help for N-facility
  40. ↑ רונן ברגמן ורונן סולומון, תוכנית האטום של אסד, מוסף 7 ימים, "ידיעות אחרונות", 4/4/2008
  41. ↑ N.Koreans may have died in Israel raid in Syria: NHK
  42. ↑ הודעה לעיתונות של הבית הלבן, 24.4.2008
  43. ↑ nrg מעריב, דיווח: הכור שהופצץ בסוריה סייע לגרעין האיראני, באתר nrg‏, 21 ביוני 2008
  44. ↑ מסמך אמריקני: ישראל תקפה את הכור בסוריה, באתר ynet, 24.12.2010
  45. ↑ אטילה שומפלבי, פרץ: "אם הייתה גיחה - היא הייתה הכרחית", באתר ynet, 7 בספטמבר 2007
  46. ↑ nrg מעריב, נתניהו: בירכתי את אולמרט על הפעולה בסוריה, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2007
  47. ↑ אריק בנדר, "שיקמנו ההרתעה מול סוריה", באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2007
  48. ↑ עומר כרמון, הותר לפרסום: ישראל תקפה בסוריה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 2 באוקטובר 2007
  49. ↑ אורי בלאו, חבורת סוד מוחלט בהחלט, באתר הארץ, 22.03.08
  50. ↑ עידן יוסף, רמון וערוץ 10 הפרו חוק בפרסום החלטות המבצע בסוריה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 24 בינואר 2008
  51. ↑ שלום ירושלמי, הפוליטיזציה של הצנזורה, באתר nrg‏, 27 בינואר 2008
  52. ↑ יוסי מלמן, נאום שלא שמענו השבוע - גבי אשכנזי: "עוד תשמעו ממני", באתר הארץ, 13/08/2010
  53. ↑ ברק רביד ויהונתן ליס, רה"מ לשעבר אהוד אולמרט רומז: אהוד ברק ניסה לסכל פעולות ביטחוניות רגישות, באתר הארץ, 19/09/2010
  54. ↑ אנשיל פפר, בטקס הפרידה מאשכנזי: גם התולעת האיראנית והכור הסורי, באתר הארץ, 14 בפברואר 2011
  55. ↑ מתי גולן, הצלחה צבאית ושמה שתיקה?, באתר MSN (המצטט מגלובס)
  56. ↑ גדעון לוי, ותודה ל"וואשינגטון פוסט", באתר הארץ, 16.9.07
  57. ↑ "לא ייתכן שלא תהיה בקרה של הכנסת על פעולות צה"ל", באתר של "רשת 13", 17 בספטמבר 2007 (במקור, מאתר "nana10")
  58. ↑ אמיר אורן, ראש ה-CIA לשעבר: אין עוד הצדקה לסודיות סביב תקיפת הכור הסורי, באתר הארץ, 9.7.2010
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.