תרי דף
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | ||
| אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. | שיחה | ||
תְּרֵי דַף ('תרי' בארמית: שְׁנֵי) הוא כינויה של תכנית ללימוד גמרא בקצב קבוע בדומה לתכנית הדף היומי, בהספק של שני דפים ליום.
הרעיון
לימוד 'תרי דף' הינו רעיון קדום מיסודם של גדולי האחרונים, אשר החל להבשיל לכלל יוזמה מוכרת לקראת סיום הש"ס בשנת ה' תש"פ.
לקראת סיום המחזור ה-13 של לימוד הדף היומי, יצא יוזם ומייסד התוכנית, הרב עמרם יואל סואטס, בקריאה לאמץ את הרעיון ולהתחיל מסכת ברכות בהספק של שני דפי גמרא ליום. תאריך היעד לפתיחת התוכנית נקבע ליום ח' בטבת תש"פ, במקביל לפתיחת המחזור ה-14 של לימוד הדף היומי. יחד עם הרב יצחק חסין - הקימו את הארגון והחלו בהפצת מיזם "תרי דף" בארץ ובעולם. מטרת הארגון הינה להגדיל תורה ולהאדירה, ולקיים את דברי רבותינו האחרונים שהגדילו בחשיבות של לימוד שני דפי גמרא ביום, ביניהם הגר"א, הנועם אלימלך, הסטייפלר, המשגיח הרב וולבה, רבי מיכל יהודה ליפקוביץ ועוד.
סמוך לפרסום המיזם, נכנסו ראשי הארגון למעונותיהם של גדולי ישראל, והביאו את התוכנית לעיני רבי חיים קנייבסקי, ולעיני רבי שלום כהן, וקיבלו את ברכתם ועידודם.
נכון לאמצע חודש טבת תש"פ נרשמה היענות גבוהה לתוכנית, בארץ ובעולם. למעלה מ-130 שיעורים הוקמו ברחבי הארץ, ומספר הלומדים נאמד בכמה אלפים[דרוש מקור]. במקביל, עמלו בארגון על הוצאת חוברת המאגדת בתוכה את כל פרטי התוכנית, וכוללת לוח לימוד מפורט למשך 3 וחצי שנים.
כמו כן נוספה במערכת ישיבה על קברו תכנית מקבילה ללימוד ההספק לעילוי נשמת רבי אהרן יהודה ליב שטינמן, וכן מבחנים יומיים על הנלמד.
פעילות הארגון מתמקדת בביסוס וקיבוע של תוכנית 'תרי דף' בקרב בני התורה, ומשתדלים לסייע לכל מי שחפץ להשתתף בתוכנית, בלימוד, במסירת שיעורים ובארגון קבוצות ללימוד בארץ ובעולם. כמו כן בכל יום נמסרים עשרות שיעורים על סדר הלימוד בקו הטלפון (4579*).
מקורות לתוכנית מגדולי ישראל
ה'נועם אלימלך'
רבי אלימלך מליז'נסק[1] אמר ש"ללמוד תורה כל יום שני דפי גמרא זה אצל הקב"ה יותר חשוב ויותר משפיע מלהתענות יום שלם".
הגאון מוילנא
הגאון מוילנא[2] קבע שסדר הלימוד היומי בש"ס הוא "ללמוד כל יום שני דפי גמרא עם פירוש רש"י..."
ה'שפע חיים' מצאנז
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם[3] דרש ש"אם כל אחד לומד בכל יום שני דפים גמרא ותוס' או גמרא ורש"י אזי כל המצב היה אחרת והיו נמנעים המון צרות וקליפות שבעולם" והוסיף לבקש "אני חוזר ומבקש מכל אשר ישנו פה שיקבל על עצמו כן באמת ובלב שלם... והבא ליטהר מסייעין אותו".
הסטייפלר
הסטייפלר באחד ממכתביו[4] כתב מהו השיעור של לימוד בקיאות ליום, וזו לשון קודשו "לימוד גמרא בקיאות ביום הוא לערך שני דפים בכל יום".
רבי מיכל יהודה לפקוביץ
רבי מיכל יהודה לפקוביץ סיפר[5] שבהיותו אברך צעיר היה נוהג ללמוד כל יום שני דפי גמרא ובמשך חורף אחד הספיק לסיים את המסכתות ברכות שבת עירובין ופסחים... והעיד "היה לי הדבר לסיפוק גדול!"
רבי שלמה וולבה
המשגיח רבי שלמה וולבה בספרו 'עלי שור'[6] כותב "מה נפלא לשמוע לעצת גדולי הדור ללמוד שני דפי גמרא בכל יום. בשיטה זו יכולים לקבל ידיעה הגונה בש"ס במשך שלוש שנים בלבד", וסיים דבריו בקול קורא "מי זה לא ירצה לדעת ש"ס?!".
הרב חיים קנייסקי
ישנה עדות נאמנה על הרב חיים קנייבסקי[7] שסיים עם כל בניו ש"ס, עם אחד עד גיל 16 ועם השני עד גיל 15 ועם השלישי עד הבר מצווה, כל אחד בנפרד, באופן שלמדו שני דפים ליום.
פרטי התכנית
המחזור הראשון של לימוד תרי דף החל בתאריך ח' טבת תש"פ, והוא עתיד להמשך 1136 יום. התאריך המיועד לסיום הוא בכ' תשרי תשפ"ד. בתאריך זה עתיד לימוד הדף היומי המקובל להגיע למסכת קידושין דף כ'.