תתנם לחרפה

תתנם לחרפה הוא פיוט מסוג שמתא - פיוט קללה לגויים. שם הפיוט נלקח משתי המילים הפותחות אותו. שורות הפיוט מסודרות בסדר אלפביתי יורד (תשר"ק) לפי האות השנייה שבכל שורה, שתי שורות לכל אות. כל אחת מהשורות מסתיימת בהברה "מה". זו תחילתו של הפיוט:

תתנם לחרפה לקללה ולשמה
תתיך עליהם אף שצף קצף וחימה
תשלח בם מלאכי מאירה ומגערת ומהומה
תשמידם בשיכול חרב ומחדרים אימה
תרדם בפרך למשחית איבת עולם ומשטימה
תריק אחריהם חרב לא תחיה כל נשמה

המהרש"ל, בן המאה ה-16, מייחס את כתיבת הפיוט לרש"י בעקבות גזירות תתנ"ו, שהתרחשו בשנת 1096, אך חוקרים (למשל אברהם גרוסמן[1]) מטילים ספק בכך. יום-טוב ליפמן צונץ שיער שהפיוט חובר בצרפת, אולי במאה ה-12. יש קהילות ששילבו את הפיוט, בימי הביניים, בתפילת יום הכיפורים אברהם פרנקל משער שפייטן איטלקי כתב את הפיוט במאה העשירית או אף לפני כן.

הפיוט, שנשמר בכתב יד נדפס לראשונה בשנת ה'תש"א. מביאו לדפוס, אברהם חיים פריימן ציין כי 'תתנם לחרפה' "לא נתפרסמה עד היום בדפוס מפני דרכי שלום". יום-טוב ליפמן צונץ שיער שבתקופת חיבורו של הפיוט טרם למדו חכמי אומות העולם עברית, ולכן לא נפל פחדם על מחבר הפיוט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אברהם גרוסמן, רש"י, מרכז זלמן שזר, 2006, עמ' 40–41.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.