הוא סימן מתמטי הנקרא d מסולסלת, d מעוגלת, דוֹ או פשוט d (כשברור מן ההקשר שאין הכוונה לאות הסטנדרטית). לסימון כמה משמעויות במתמטיקה, כאשר המרכזי שבהם הוא סימון נגזרת חלקית.

ככל הידוע, הסימן מופיע לראשונה אצל המתמטיקאי הצרפתי ניקולא דה קונדורסה בחיבורו "Memoire sur les Equations aux différence partielles" משנת 1770. הצורה המודרנית של השימוש בסימן לסימון נגזרת חלקית, עיבוד הנוסחה נכשל (MathML עם גיבוי SVG או PNG (מומלץ לדפדפנים מודרניים ולכלי נגישות): תגובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle \tfrac{\partial f}{\partial x}} , הופיעה לראשונה בכתביו של אדריאן-מארי לז'נדר בשנת 1786. עם זאת, כעבור זמן זנח לז'נדר את השימוש ב-∂. היה זה קרל גוסטב יעקב יעקבי שבשנת 1841 החזיר את השימוש בסימן, והוא האחראי לתפוצתו כיום.

מלבד השימוש לסימון נגזרת חלקית, ∂ משמשת לסימון מטריצת יעקובי (המהווה הכללה לנגזרת חלקית), ובטופולוגיה, לסימון שפה של קבוצה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.