M51 שרמן
M51 סופר שרמן | |
---|---|
![]() | |
מידע כללי | |
מדינה מייצרת | ![]() |
משתמשים עיקריים | ![]() |
משתמשים משניים | ![]() |
שנת ייצור | ~1960 |
דגם קודם | M50 שרמן |
מערכה מרכזית | מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור |
מידע טכני | |
אורך | 6.198 מטרים |
רוחב | 2.997 מטרים |
גובה | 3.023 מטרים |
משקל | 39 טון מוכן לקרב |
מהירות | 45 קמ"ש על כביש |
טווח פעולה | 270 ק"מ |
מנוע | דיזל VT8-460-B1 V8, 460 כ"ס של חברת קומינס |
שריון | 108-13 מ"מ (ראו מיגון) |
צוות | 4-5 |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | תותח 105 מ"מ מסוג D1504 L/44 |
מספר פגזים | 55 |
חימוש משני | מקלע M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ, שני מקלעי M1919A4 בראונינג בקוטר 7.62 |


M51 שרמן הוא שדרוג ישראלי של הטנק האמריקאי M4 שרמן. דגם זה הוא אחד משני הדגמים שכונו "סופר שרמן", יחד עם M50 שרמן.
ה-M50 היה הטנק ראשון שעבר הסבה בישראל אשר והיה לטנק המודרני ביותר במבצע קדש. הכנסת תותח ה-75 מ"מ של הטנק הצרפתי AMX-13 חייבה שינוי כל הצריח ומערכות רבות בטנק, לרבות מערכת בקרת האש. הייתה זו תשובת ישראל להצטיידות הצבא המצרי בטנקי T-34 חדישים בעקבות עסקת הנשק הצ'כית שקדמה למלחמת סיני.
M51 שרמן הוא דגם השרמן רב העוצמה והמתקדם ביותר. הוא פותח על מנת להתמודד מול חדירת השריון של טנקי T-54/55 שנכנסו באותה תקופה לשירות בצבאות ערב. השדרוג כלל הסבת התותח לקוטר 105 מילימטר והחלפת המנוע למנוע דיזל. הטנק המשופר נכנס לשירות בצה"ל באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, ושירת עד שנות ה-70 של המאה ה-20. טנקים מסוג זה נמכרו לצבא צ'ילה.
היסטוריה
פיתוח וייצור
בשנת 1953, משלחת ישראלית ביקרה בצרפת כדי לבחון את טנק AMX 13. ה-AMX 13 מצויד היה בתותח 75 מ"מ מסוג 75-50 CN, (הפיתוח הגרמני של תותח 7.5 ס"מ KwK 42 L/70 (בשימוש בטנק הפנתר)).
בעוד שהתותח היה משביע רצון, שריונו של ה-AMX 13 היה קל מדי. סופו של דבר, ממשלת ישראל החליטה לא לרכוש את ה-AMX 13, אולם בפיתוח מקביל הוחלט על השתלת תותחו החזק על גוף זמין, מוכר וטוב יותר, השריון של ה-M4 שרמן, הטנק הסטנדרטי של צה"ל.
הפרויקט החל בשנת 1954, ובשנת 1955 צריח אב טיפוס נשלח מצרפת לישראל. במרס 1956 חיל החימוש הישראלי החלו לשדרג את השרמנים, תוך שימוש בתותחים שקיבלה מצרפת. הטנק החדש היה ידוע כ-M-50. ה-M-50 היה דומה ל-M4 שרמן שהיה לו את צריח המקורי מהסוג "הישן" (המקורי, מגרסת ה-75 מ"מ), שהוסף במשקולת נגד בקצה האחורי.
בשנת 1960, ישראל קיבלה את תותח 105 המילימטרים מסוג D1504 L/44 ו-180 טנקי שרמן קיבלוהו. הקליבר הופחת מ-56 ל-44 והיה מצויד בבלם לוע. הטנקים קיבלו תובות וצריחים "חדשים", כמות התחמושת הופחתה מ-62 ל-55 פגזים. מנועי הטנקים הוחלפו למנועי דיזל עם הספק של 460 כ"ס של חברת קומינס. המתלים שונו ל-HVSS. מערכת בקרת האש שופרה ונוספו זרקורי אינפרא-אדום. הטנק המשופר קיבל את השם M51, והוצג לציבור בפעם הראשונה במהלך טקס יום עצמאות בשנת 1965.
בחו"ל ה-M51 ידוע כסופר שרמן או יִשֵרְמַן (באנגלית: Isherman) (כלומר השרמן הישראלי).
היסטוריה מבצעית
ה-M51 לקח חלק פעיל בקרב על המים מול הסורים ובמלחמת ששת הימים בכיבוש רמת הגולן, הגדה המערבית וחצי האי סיני בידי ישראל, לעיתים קרובות נלחם כנגד טנקים כמו T-54. פלוגת טנקי M51, שהוסתרה בירושלים בניגוד להסכם שביתת הנשק עם ירדן, השתתפה בכיבוש מזרח העיר.[1]
במלחמת יום הכיפורים הופעל הטנק לצד ונגד טנקים מודרניים יותר. השימוש בטנקים מיושנים לכאורה כאלה היו הכרחיים בהתחשב באופי הנואש של הלחימה.
בלחימה נגד צבאות ערב, ה-M51 הוכיח את עצמו כמסוגל להילחם עם טנקים חדשים ומתקדמים הרבה יותר. תותח ה-105 מ"מ של M51 היה יכול לחדור יריבים כמו ה-T-55 בקלות באמצעות פגזים חודרי שריון. בקרב בעמק דותן נלחם M51 שרמן בטנקים ירדנים מדגם M48 פטון, המתקדמים בהרבה, והוכיח שהוא מסוגל להשמיד אותם. בקרבות בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים נלחמו השרמנים של חטיבות המילואים בהצלחה מול טנקי T-55 עיראקיים וטנקי T-62 סוריים, שהיו חדישים יותר. ה-M51 הוא נחשב לדוגמה מצוינת כיצד ניתן לשדרג את טנק מיושן (שרמן) מעבר לגבולות היכולות המקוריות שלו.
בשנת 1976 נתפסו שני טנקים על ידי הארגון לשחרור פלסטין[דרוש מקור]. טנקים אלה נלחמו בהגנה על מערב ביירות במהלך מלחמת שלום הגליל ב-1982 כנגד הכוחות הישראליים בלבנון[דרוש מקור].
ה-M51 יצאו משימוש בהדרגה שנות שישים המאוחרות עד תחילת 1980.
טנקים רבים נמכרו לצ'ילה, וחלק צוידו בתותח 60 מ"מ וכונו M-60. גרסה זו אף פעם לא הייתה בשימוש על ידי צה"ל.
ה-M51 שנותרו בצה"ל הוסבו לרכבי הנדסה קרבית ולמטרות טנקים.
מאפיינים
חימוש
תותח ה-D1504 L/44 הארוך של הסופר שרמן (M51) , מסוגל היה להשמיד את הטנקים של צבאות ערב כמו ה-T-54/55 וה-T-62 הרוסי ואפילו ה-M48 פטון האמריקאי המתקדם בהרבה.
מקלע אחד מסוג M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ ושני מקלעים מסוג M1919A4 בראונינג בקוטר 7.62 מ"מ, אחד מקביל ואחד בתובה.
מיגון
מקום | עובי שריון |
---|---|
חזית (חלק עליון) | 64 מ"מ |
חזית (חלק תחתון) | 51–108 מ"מ |
שלדה (צד (חלק אחורי)) | 38 מ"מ |
שלדה (חלק עליון) | 19 מ"מ |
שלדה (חלק תחתון) | 13–25 מ"מ |
צריח (חזית, צד ועורף) | 64 מ"מ |
צריח (חלק עליון) | 25 מ"מ |
צריח (מעטפת) | 89 מ"מ |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- M51 סופר שרמן באתר יד לשריון
הערות שוליים
- ↑ אפרים גנור, הפלוגה הסודית שלי: הטנקים החשאיים במערכה על ירושלים, מעריב, 17 במאי 2015

רישיון cc-by-sa 3.0