PETN

PETN

PETN (פנטאריטריטול טטרניטרט או פנתריט, C(CH2ONO2)4) הוא אחד מחומרי הנפץ החזקים ביותר הידועים לאדם. מהירות הפיצוץ של PETN בדחיסות 1.7 גרם לסמ"ק היא כ-8,400 מטר לשנייה. החומר יוצר לראשונה על ידי הכימאים הגרמנים טולנס וויגנד. נרשם עליו פטנט של ממשלת גרמניה ב-1912, והוא היה בשימוש במלחמת העולם הראשונה.

ה-PETN רגיש יותר לחום וחיכוך מאשר TNT או טטריל, ואינו משמש לעולם כמאיץ בפני עצמו. משתמשים ב-PETN כחלק מהתערובת ההודפת (אבק שרפה) בקליעים קטני קליבר, מרעומים למוקשים, ליבות לפתיל רועם ורכיב מרכזי בחומר הנפץ הפלסטי סמטקס.

מטול ה"בזוקה" M9A1 האמריקאי בקוטר 60 מ"מ חומש בראש קרבי בן 227 גרם של פנטוליט (תערובת PETN ו-TNT), ויכל לחדור 127 מ"מ של פלדה. PETN הוא גם תרופה מרחיבת כלי דם לטיפול במחלות לב.

ייצור

PETN מיוצר בתגובת ניטרציה של פנטאריטריטול באמצעות תערובת מרוכזת של חומצה חנקתית וגפרתית. שיטת ICI המועדפת משתמשת בחומצה חנקתית טהורה בלבד, למניעת יצירת תוצרי לוואי גפרתיים בלתי יציבים ומסוכנים:

C(CH2OH)4 + 4HNO3 → C(CH2ONO2)4 + 4H2O

שימוש בטרור

ב-22 בדצמבר 2001 הטרוריסט ריצ'רד ריד ניסה לפוצץ את טיסת אמריקן איירליינס 63 באמצעות מטען PETN שהסתיר בסוליות נעליו[1][2].

ב25- בדצמבר 2009 הטרוריסט עומר פארוק עבדול מוטלב תכנן לפוצץ את טיסת נורתווסט איירליינס 253 באמצעות מטען PETN שהוסתר בכיס מיוחד בתוך תחתוניו[3].

בשני המקרים, הסתיימו ניסיונות הפיצוץ בהצתה בלבד.

ב-19 באוקטובר 2010, ניסה ארגון הטרור אל-קאעידה לשלוח חבילות נפץ מתימן לבתי כנסת בשיקגו. החבילות התגלו באמצעות מידע מודיעיני סעודי במבצע שכלל את סוכנויות המודיעין של ארצות הברית ובריטניה[4].

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ סוכנויות הידיעות, מטוס אזרחי ביצע נחיתת חירום לאחר שחומרי נפץ נמצאו בנעלו של נוסע, באתר ynet, 23 בדצמבר 2001
  2. ↑ רויטרס, כתב אישום נגד ריצ'רד ריד, שניסה לפוצץ מטוס "אמריקן איירליינס", באתר ynet, 17 בינואר 2002
  3. ↑ יצחק בן-חורין והסוכנויות, נכשל ניסיון פיגוע טרור בטיסה מהולנד לארצות הברית, באתר ynet, 26 בדצמבר 2009
  4. ↑ יצחק בן-חורין, שלב אחר שלב: כך סוכלה מזימת הטרור, באתר ynet, 30 באוקטובר 2010
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.