אבנקית
| אבנקית | ||
|---|---|---|
| מדינות | רוסיה, מונגוליה, סין | |
| אזורים | מונגוליה הפנימית, שינג'יאנג, מרכז סיביר | |
| דוברים | כ־30,000 | |
| משפחה | נוסטראטית
| |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות | |
אֶבֶנְקִית (Эвэды̄ турэ̄н) היא שפת האבנקים, והגדולה שבשפות הטונגוסיות הצפוניות, ומדברים בה כ־30,000 איש ברוסיה, בסין ובמונגוליה. ברוסיה מרוכזים 30,000 אבנקים בין יניסיי עד האי סחלין. בסין חיים רוב 34,000 האבנקים במונגוליה הפנימית ובשינג'יאנג, מהם 19,000 דוברי אבנקית (וכ־3,000 מדברים רק בה). במונגוליה חיים עוד כ־1,000 דוברים.
אוצר המלים שלה וצורני הנטייה שלה שונים מאד מאלה של הטורקית ושל המונגולית, אליהן היא בדרך-כלל מקושרת. ההשפעה של הרוסית חזקה מאד, מכיוון שמרבית דוברי האבנקית הינם גם דוברי רוסית (75.2% דיברו גם רוסית ב־1979 ו־92.7% ב־2002).
לאבנקית שלושה ניבים עיקריים - הצפוני, הדרומי והמזרחי - וההבדלים ביניהם נרחבים למדי. ברוסיה האבנקית נכתבת בעזרת גרסת האלפבית הקירילי, ואילו בסין היא נכתבת תוך שימוש בכתב המונגולי.
הגיית השפה וכתיבתה
בסין נכתבת האבנקית בעזרת הכתב המונגולי. ברוסיה נכתבה האבנקית משנת 1931 בעזרת גרסת האלפבית הלטיני והחל משנת 1937 משמש לשם כך גרסת האלפבית הקירילי המבוססת על הכתב הרוסי.
האלפבית מבוסס הלטינית, רוסיה, 1931–1937:
| G g | F f | Ə̄ ə̄ | Ə ə | E e | D d | C c | B b | A a |
| Ŋ ŋ | Ņ ņ | N n | M m | L l | K k | J j | I i | H h |
| Ʒ ʒ | Z z | W w | U u | T t | S s | R r | P p | O o |
| וילוני | חכי | מכתשי /שִנִּי |
שפתי ־שִנִּי |
דו־ שפתי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | ɲ | n | m | ||||||||
| סותם | g | k | dʲ | t | b | p | ||||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ||||||||||
| חוכך | ɣ | x | s | v | f | β | ||||||
| מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||||
| l | ||||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||
| * - תוספת פונמה לסטנדרט | ||||||||||||
האלפבית מבוסס הקירילית, רוסיה, 1937 ואילך:
| З з | Ж ж | Ё ё | Е е | Д д | Г г | В в | Б б | А а |
| П п | О о | Ң ң | Н н | М м | Л л | К к | Й й | И и |
| Ш ш | Ч ч | Ц ц | Х х | Ф ф | У у | Т т | С с | Р р |
| Я я | Ю ю | Э э | Ь ь | Ы ы | Ъ ъ | Щ щ |