מונגולית
| מונגולית | ||
|---|---|---|
| מדינות | מונגוליה, רוסיה, קירגיזסטן, סין | |
| אזורים | כל מונגוליה, בוריאטיה ברוסיה, איסיק-קול בקירגיזסטן, ופרובינציות ליאאונינג, ג'ילין והיילונגג'יאנג בסין | |
| דוברים | 5.7 מיליון | |
| כתב | בעבר אלפבית מונגולי (מאלפבית ארמי), בשנים 1648-1924 הכתב הבהיר וכיום אלפבית קירילי | |
| משפחה | אלטאית
| |
| לאום |  | |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות | |
השפות המונגוליות (כתב מונגולי: 
הגיית השפה וכתיבתה
הכתב המונגולי הרשמי נוצר במאה ה-12, הוא נכתב מלמעלה למטה והשורות/טורים נכתבות משמאל לימין. הכתב היה בשימוש במונגוליה עד 1943, אז הוחלף על ידי הכתב הקירילי על ידי שלטונות פרו-סובייטיים. כיום מתחילים בתי ספר במונגוליה ללמד מחדש את הכתב המסורתי.
| ענבלי | וילוני | (מכתשי ־)חכי |
שִנִּי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | nʲ | mʲ | |||||||
| סותם | ɢ | gʲ | kʲᵔʰ | tʲᵔʰ | pʲ⁺ʰ | |||||
| מחוכך | ʧʰ | ʦʰ | ||||||||
| חוכך (צדי) |
xʲ | ʃ | s | f | ||||||
| ɮʲ | ||||||||||
| מקורב | w̜ʲ | j | ||||||||
| רוטט | rʲ | |||||||||
|
שחור - סטנדרט | ||||||||||
מילים ומשפטים שימושיים
- כן - tiim
- לא - ugui
- אני - bi
- אתה - chi
- אינני מבין - bi oilgokhgui baina
- אינני מדבר מונגולית - bi mongol khel medekhguy
- לדבר - yarikh
- האם אתה מדבר ... ? ta ... yarj uu ?
- ללכת - yavakh
- אני הולך הביתה - bi gerd yavdag
- חבר - naiz
- לראות - kharakh
- אני רואה סרט - bi kino kharj bain
- לבוא - irekh
- אני בא למונגוליה - bi mongol ulsd irj bain
| שפות אורלו-אלטאיות | ||
|---|---|---|
| שפות טורקיות (טורק-טטרים) | טורקית • אזרית • טורקמנית • קשקאי
טטרית-טטרית של קרים • קזחית • בשקירית קיריגית • יאקוטית | |
| שפות אורליות (פינו-אוגרים) | פינית - קרלית • סאמי • אסטונית
צ'ובשית - מרדיבנית - מריאית - קומית • מנסית | |
| שפות מונגוליות | מונגולית • בוריאטית • קלמיקית | |
| שפות טונגוסיות | אבנקית • מנצ'ורית | |
| שפות נוספות | יפנית • קוריאנית • איינו | |