J

Jj
Jj
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
  Vv Ww Xx Yy Zz  

J (גֵּ'י) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית. מבחינה פונולוגית, האות J מייצגת באנגלית ובשפות לטיניות נוספות עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי (/IPA: /dʒ), ובשפות כמו צרפתית, האות מייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי (/IPA: /ʒ).

היסטוריה

בעבר הייתה הסימן J הייצוג של האות הגדולה (אות המשמשת בראשית משפט) I. רק במאה ה-16 קבע פטרוס רמוס כי יש הבדל בין האותיות.

בשפה הצרפתית נהגית האות כ-ז' גרושה (כמו ז'אן ולז'אן או ז'ואיף-Juif), באנגלית התפתחה הגייה שונה לאות והיא נהגית כיום כ-ג' גרושה (כמו גּ'וּ - Jew, פרט למילים שמקורן בשפות זרות ואז ההגייה תהיה לעיתים כבשפת המקור). בשפות גרמאניות ובשפות סלאביות נותר צליל האות כ-"י" בדומה לאות I (כמו יוּדֶּה - Jude). בשפה הספרדית מייצגת האות את הצליל "כ" רפה (כמו חֶסוּס - Jesús).

ייצוגים נוספים

  • ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 74 (J) ו-106 (j).
  • בקוד מורס מיוצגת האות על ידי נקודה ושלושה קווים: · - - -
  • התעתיק מאנגלית לעברית לאות J הוא ג' גרושה, אך פעם היו כאלו שנהגו לתעתק את ה-J כ-י' גרושה.
  • בסימון בדגלי קוד הדגל שמייצג J מחולק לשלישים, העליון והתחתון כחולים והאמצעי לבן.
  • בברייל מיוצגת האות כך:

התפתחות האות J

יד פרוטו שמית יוד פיניקית יוטא יוונית I אטרוסקית I לטינית J לטינית Jj מודרני

משמעויות נוספות של האות J

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.