אורי שגיא

אורי שגיא
אורי שגיא ביום עיון שהתקיים בטבריה, לזכרו של אמיר דרורי מייסד רשות העתיקות
לידה 5 באוגוסט 1943 (77)
כפר ביאליק, ארץ ישראל
השתייכות   צבא הגנה לישראל
דרגה   אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

  מלחמת ששת הימים
  מלחמת ההתשה
  מלחמת יום הכיפורים
  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה

תפקידים אזרחיים

יו"ר מקורות, דירקטור בחברות שונות, נשיא עמותת כפר ילדים ונוער אהבה

אוּרי שגיא (איזנברג) (נולד ב-5 באוגוסט 1943) הוא אלוף לשעבר בצה"ל, שכיהן בתפקידו האחרון כראש אמ"ן בשנים 1991–1995.

אורי שגיא (מימין) עם גבי אשכנזי באירוע הפרידה של אשכנזי כרמטכ"ל מחטיבת גולני (2011)

ביוגרפיה

נולד במושב כפר ביאליק, דור שביעי בארץ ישראל ודור רביעי לחקלאים. נשוי לגילה ואב ל-3 ילדים. בת נוספת מחוץ לנישואים נפטרה בגיל 19 ממחלת לוקמיה.[1]

שירותו הצבאי

בשנת 1961 התגייס לצה"ל, בחר לשרת בחטיבת גולני, ושובץ בגדוד 51 של החטיבה. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. היה מפקד מחלקה בגדוד 51. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה ב' בגדוד 51, אשר כבשה את תל עזזיאת כפלוגת החוד שהובילה את הגדוד בלחימה על היעד,[2], מוצב פלוגתי סורי מבוצר ברמת הגולן.[3] במלחמת ההתשה (בשנים 1968–1970) היה מפקד סיירת גולני[4] והוביל אותה למבצעים רבים בלבנון, מצרים, סוריה ובירדן,[5] ובהם פיצוץ תעלת הע'ור והפשיטה על מוצב החרוט בירדן.[6] בהמשך השתלם במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, וסיים כחניך מצטיין.

ב-1971 מונה למפקד גדוד 13[7] בגולני והוביל אותו בין היתר במבצע קלחת 4 לכיבוש דרום לבנון בתגובה לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.[8] נפצע קשה ברמת הגולן ממוקש ומטען שהניחה חוליית קומנדו סורית. במלחמת יום הכיפורים היה עוזר רמ"ח מבצעים במטה הכללי.[9] לאחר הסבה לשריון כיהן כמפקד חטיבת יפתח באוגדה 252 בסיני, ולאחר מכן כמפקד חטיבת גולני[10] בשנים 1976–1977. בתפקידו זה פיקד במבצע יונתן (מבצע אנטבה) על כוח גולני.[11] בהמשך שירת כסגן מפקד ומפקד אוגדה 36 ברמת הגולן, וראש חטיבת המבצעים במטכ"ל בזמן מלחמת לבנון בשנת 1982. בשנת 1983 הועלה לדרגת אלוף, והיה עוזר ראש אג"ם.[12] בפברואר 1986 מונה למפקד פיקוד הדרום, אולם לאחר כחצי שנה נתבקש על ידי הרמטכ"ל משה לוי,[13] להתמנות לראש מפקדת חילות השדה (מז"י)[14] ומפקד גיס 479. כמפקד חילות השדה נאבק בתופעת ה"טרטורים" בצבא[15] ומיסד את הכשירות של חיילות היבשה לפיתוח אמצעי לחימה לשדה הקרב המודרני.

ראש אמ"ן

בתפקידו האחרון בצה"ל, בשנים 1991 עד 1995, שימש ראש אגף מודיעין. במהלך תפקידו מילא חלק פעיל במשא ומתן שהתקיים עם ירדן, סוריה ועם אש"ף, בהתרעה מפני טרור ומלחמה והאיום האיראני המתפתח. בשנת 1992 היה מעורב בהכנות למבצע שיח אטד - התנקשות בנשיא עיראק, סדאם חוסיין, באמצעות טילי "תמוז".[16] שגיא, כמו גם סא"ל דורון אביטל,[17] מפקד סיירת מטכ"ל שנבחרה למשימה, התנגד למבצע בטענה כי סיכויי ההצלחה קלושים, וההתנקשות תאחד את העולם הערבי נגד מדינת ישראל[18] ותביא להתנגדות מדינות רבות לחיסול ראש מדינה זה. במהלך תרגיל על מודל למבצע, התרחשה תאונה קטלנית, כאשר אחד ממשתתפי התרגיל שיגר שני טילים לעבר מבנה מאויש; הטילים היו אמורים להיות משוגרים רק בחלק השני וה"רטוב" של התרגיל, בו היה המבנה אמור להיות ריק. מפגיעת הטילים נהרגו חמישה חיילים ונפצעו חמישה נוספים. שגיא מיהר למקום האירוע, עזר במתן עזרה ראשונה לפצועים ובארגון הפינוי לבתי החולים.[19] האירוע נודע מאז בשם אסון צאלים ב'. לאחר האסון בוטל המבצע.

כראש אמ"ן היה מעורב בתכנון ובביצוע במהלך מבצע דין וחשבון[20]; כן מילא תפקיד מכריע בהחלטה על ההתנקשות במזכ"ל חזבאללה,[21] עבאס מוסאווי[22]; וכן בתכנון מבצע עוקץ ארסי,[23] בו חטפו לוחמי סיירת מטכ"ל את מוסטפא דיראני, בניסיון להשיג מידע וקלף מיקוח בנוגע לנווט הנעדר רון ארד.[24]

שגיא פרש מצה"ל על רקע העובדה שראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, לא עמד, לטענת שגיא, בסיכום שנקבע ביניהם כי ימונה לסגן הרמטכ"ל[25] ומועמד לרמטכ"ל. בעקבות כך הסתכסך שגיא עם הרמטכ"ל היוצא, אהוד ברק, ועם מחליפו אמנון ליפקין-שחק.

לאחר שחרורו

בשנת 1996 הודיע שגיא כי הוא שוקל להצטרף למפלגת העבודה, ודובר על התמנותו לחבר הכנסת ולשר, אך בסופו של דבר לא הצטרף ולא הציג את מועמדותו. בדצמבר 1999 מינה אותו ראש הממשלה אהוד ברק לראש הצוות למשא ומתן עם סוריה, והוא ניהל מגעים חשאיים ולאחר מכן גלויים עם המשלחת הסורית (עד מרץ 2000).

ב-1998 פרסם ספר בשם אורות בערפל שעסק גם באירועים אישיים וגם בתהליכי עבודת המודיעין בישראל. בין השנים 2000–2003 כיהן כיו"ר חברת "מקורות".[26] לימד באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמרכז הבינתחומי הרצליה קורסים בנושאי מודיעין, בטחון לאומי ואסטרטגיה. שגיא הוא בעל משק חקלאי ועוסק בגידול זיתים וייצור שמן זית.

משנתמנה גבי אשכנזי לרמטכ"ל, שימש שגיא, מפקדו לשעבר של אשכנזי בחטיבת גולני[10][6] וחברו, כיועץ בכיר לרמטכ"ל ולראש אמ"ן, במילואים.[27]

באוגוסט 2011 פרסם ספר נוסף, "היד שקפאה", העוסק במשא ומתן עם סוריה.

באוקטובר 2012 הצטרף שגיא למפלגת העבודה[28] אך לאחר פחות מחודש פרש מהתמודדות במפלגה לאחר שיו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', טענה כי הועלתה נגדו טענה על הטרדה שביצע לכאורה בשנת 1973.

בכפר ביאליק

בין השנים 1995-1999 היה שגיא חבר ועד האגודה של כפר ביאליק, ובין השנים 1998-1999 היה יו"ר הוועד. כיו"ר הוועד ניסה לקדם פרויקט נדל"ן גדול להרחבת כפר ביאליק, שלא צלח והביא לסכסוכים בתוך היישוב שנדונו רבות בבתי המשפט.[29][30]

במרץ 2015 זוכה שגיא מאישום פלילי[31] בגין איומים. בצד הזיכוי מציין השופט: "זיכוי של הנאשם מביצוע עבירה פלילית, אין משמעותו כי יש להשלים עם התנהגותו. במהלך האירוע מושא האישום, התנהג הנאשם בצורה בוטה ואגרסיבית, שכללה ביטוי ומעשה."

באוקטובר 2015 בית משפט השלום בחיפה פסק[32] כי שגיא עשה שימוש בקרקע שברשותו בניגוד לחוק.[33]

השכלה והתנדבות

שגיא הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. עבודת התזה שלו עסקה בגורמים סובייקטיביים ואובייקטיביים במחקר היסטורי ובמחקר מודיעיני.[34] בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובוגר המכללה לבטחון לאומי בקרלייל, פנסילבניה.

מכהן בהתנדבות כנשיא מוסד "כפר ילדים ונוער אהבה" לילדים בסיכון וחבר דירקטוריון ב"כישורית" מסגרת לחיים לבעלי צרכים מיוחדים. מלמד בהתנדבות במכינה קדם צבאית בחנתון, שהיה ממייסדיה.

אחיינו הוא מפקד פיקוד העורף לשעבר, האלוף איל איזנברג.[35]

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ברוריה אבידן-בריר ומלי זיידמן, חסמב"ה: הילדים הלא חוקיים של הסלבס בישראל, באתר nrg‏, 15 בינואר 2014
  2. ↑ אורי שגיא, אורות בערפל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1998, עמודים 52–60.
  3. ↑ אלישיב שמשי, בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמודים 159–168.
  4. ↑ אנשיל פפר, גולני גולני שלי: יום הולדת 60 לסיירת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2010
  5. ↑ אלישיב שמשי, "ממני תראו וכן תעשו", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2016, עמודים 171-182.
  6. 1 2 אבי צור, "היינו קרובים להסכם עם סוריה הרבה יותר ממה שהציבור יודע", ראיון עם האלוף אורי שגיא, "ביטאון הלוחם", גיליון 222, אפריל 2010, כפי שהועלה באתר "תנועה לשלום ישראל-סוריה".
  7. ↑ אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 17
  8. ↑ אורי שגיא, אורות בערפל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1998, עמודים 70–72.
  9. ↑ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 28.
  10. 1 2 עמיר רפפורט, גולנצ'יק, באתר nrg‏, 28 בינואר 2004.
  11. ↑ אורי שגיא, אורות בערפל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1998, עמוד 79.
  12. ↑ רון בן ישי: "אני חסיד גדול של הצנזורה" במחנה, 10 בדצמבר 2009.
  13. ↑ עמנואל רוזן, שגיא לרמטכ"ל: בוא תסביר אתה בפיקוד את סבב המינויים, מעריב (עיתון), 15 באוגוסט 1986
  14. ↑ דניאל אדלסון, מדור לדור, באתר זרוע היבשה, אפריל 2008.
  15. ↑ יוסף ולטר ויוסף צוריאל, טרטור נוסח 86': מסע אלונקות על הברכיים, מעריב (עיתון), 22 בינואר 1987
  16. ↑ נתנאל רוזמן, במחנה, ‏אחרי שנים בעלטה: צה"ל חושף את ה"תמוז", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 באוגוסט 2011 .
  17. ↑ אמיר אורן, ההוא מצאלים ב', באתר הארץ, 16 ביוני 2007
  18. ↑ רונן ברגמן, כך ניסה צה"ל לחסל את סדאם, באתר ynet, 16 בדצמבר 2003.
  19. ↑ רונן ברגמן, בקשר זעקו "חדל": רגעי האימה בצאלים, באתר ynet, 17 בדצמבר 2003.
  20. ↑ בן כספית, חמקן, זמורה ביתן, 2013, עמוד 381.
  21. ↑ יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 298-299.
  22. ↑ רונן ברגמן, מכירת חיסול, מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2009.
  23. ↑ עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg‏, 15 באפריל 2005.
  24. ↑ מוסטפא דיראני, שהיה בעבר מבכירי ארגון "אמל" בלבנון, נחטף והובא לישראל, דובר צה"ל.
  25. ↑ אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998. עמודים 311-313.
  26. ↑ מיכל רוה, ‏אלוף (מיל') אורי שגיא נבחר ליו"ר מקורות, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2000.
  27. ↑ עקיבא אלדר, ומה יקרה אחרי שנכבוש את עזה?, באתר הארץ, 6 במרץ 2008, "אני עוזר לרמטכ"ל ככל יכולתי ומתרשם שבמהות, וגם בתהליכי קבלת ההחלטות, המצב נראה הרבה יותר טוב מאשר בקיץ 2006".
  28. ↑ טל שלו‏, הבטחוניסט הגיע: אורי שגיא מצטרף למפלגת העבודה, באתר וואלה! NEWS‏, 22 באוקטובר 2012
  29. ↑ ע"א 393/08, סעיפים 3, 5
  30. ↑ ע"א 3638/15
  31. ↑ ת"פ 53029-06-12 מדינת ישראל נ' שגיא
  32. ↑ ת"א (חיפה) 31183-10-10 - הקרן הקיימת לישראל נ' אורי שגיא
  33. ↑ גור מגידו, ‏האלוף אורי שגיא עשה שימוש חורג בקרקע; איך הגיבה רמ"י?, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2015
  34. ↑ יוסי מלמן, "התהילה מספיקה לכולם", הארץ, 22.09.1996.
  35. ↑ חן קוטס-בר, למפקד אוגדת עזה יש עדיין הרבה מה להוכיח, באתר nrg‏, 3 בינואר 2009.
  36. ↑ אורות בערפל, דף הספר באתר ידיעות ספרים
  37. ↑ היד שקפאה, דף הספר באתר ידיעות ספרים
ראשי אגף המודיעין (אמ"ן)
מחלקת המודיעין איסר בארי • חיים הרצוג
אגף המודיעין בנימין גיבלי • יהושפט הרכבי • חיים הרצוג • מאיר עמית • אהרן יריב • אלי זעירא • שלמה גזית • יהושע שגיא • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • אורי שגיא • משה יעלון • עמוס מלכא • אהרן זאבי-פרקש • עמוס ידלין • אביב כוכבי • הרצי הלוי • תמיר הימן
ראשי מפקדת חילות השדה (מפח"ש) וזרוע היבשה (ז"י)
דן שומרון • אמיר דרורי • אורי שגיא • עמנואל סקל • זאב ליבנה • עמוס מלכא • משה עברי-סוקניק • יפתח רון-טל • בני גנץ • אבי מזרחי • סמי תורג'מן • גיא צור • יעקב ברק • יואל סטריק
מפקדי פיקוד הדרום (פד"ם)
יגאל אלון • יצחק רבין (ממלא מקום) • משה דיין • משה צדוק • יעקב פרי (ממלא מקום) • צבי גילת •מאיר עמית • אסף שמחוני (ממלא מקום) • חיים לסקוב • חיים הרצוג • אברהם יפה • צבי זמיר • ישעיהו גביש • אריאל שרון • שמואל גונן • אברהם אדן • יקותיאל אדם • הרצל שפיר • דן שומרון • חיים ארז • משה בר כוכבא • אורי שגיא • יצחק מרדכי • מתן וילנאי • שאול מופז • שלמה ינאי • יום טוב סמיה • דורון אלמוג • דן הראל • יואב גלנט • טל רוסו • סמי תורג'מן • אייל זמיר • הרצי הלוי
מפקדי עוצבת געש
אברהם יפה • צבי זמיר • עוזי נרקיס • אלעד פלד • שמואל גונן • רפאל איתן • אביגדור בן-גל • אמיר דרורי • אורי אור • אורי שגיא • עמרם מצנע • אביגדור קהלני • מתן וילנאי • יהודה פלד • נתי גולן • מאיר דגן • עמירם לוין • יצחק בריק • משה עברי-סוקניק • שי אביטל • בני לידור • צבי גנדלמן • אבי מזרחי • גרשון הכהן • אלי רייטר • סמי תורג'מן • אייל זמיר • תמיר הימן • יצחק תורג'מן • יעקב בנג'ו • אבי גיל • דן נוימן
מפקדי חטיבת גולני
משה מן • מישאל שחם • נחום גולן • דן לנר • אברהם יפה • מאיר עמית • אסף שמחוני • יששכר שדמי • חיים בן-דוד • בנימין גיבלי • אהרון דורון • אלעד פלד • אהרן יריב • מרדכי גור • אורי בר-רצון • שלמה אלטון • יונה אפרת • יקותיאל אדם • יהודה גולן • אמיר דרורי • אורי שמחוני • חיים בנימיני • אורי שגיא • אמיר ראובני • דוד כץ • אילן בירן • ארוין לביא • עמנואל הרט • צבי פולג • גבי אופיר • גבי אשכנזי • ברוך שפיגל • משה צין • יאיר נוה • משה קפלינסקי • ארז גרשטיין • גדי איזנקוט • שמואל זכאי • משה תמיר • ארז צוקרמן • תמיר ידעי • אבי פלד • אופק בוכריס • יניב עשור • רסאן עליאן • שלומי בינדר • שי קלפר • ברק חירם
מפקדי חטיבת יפתח
מולה כהן • אסף שמחוני • יוסף טרמר • עוזי נרקיס • אורי בן ארי • יהודה ואלך • צבי זמיר • אביב ברזילי • אהרון דורון • אריאל שרון • מאיר פעיל • יהודה רשף • מרדכי צפורי • מנחם מרון • גדעון גורדון • יצחק בן-שהם • אהרן פלד • אמיר דרורי • אורי שגיא • דני בנדל • דוד כץ • יואב גולן • יעקב שדה • יצחק אשל • אהרון ברק • שלמה טנגר • אלי אלפסי • אלחנן שמואלי • אורן בן גויה • בועז אברהם • איציק כהן • אורן סולומון • אלישב בהרב • אביחי זפרני • יונתן מופז
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.