אלפבית עברי

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

		ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים.
		ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

{|class="wikitable" align=left style="text-align:center"; !colspan=14|האלפבית העברי |- |style="border-left:none"|אל"ף||style="border-right:none"|[[א]] |rowspan=6| |style="border-left:none"|זי"ן||style="border-right:none"|[[ז]] |rowspan=6| |style="border-left:none"|למ"ד||style="border-right:none"|[[ל]] |rowspan=6| |style="border-left:none"|עי"ן||style="border-right:none"|[[ע]] |rowspan=6| |style="border-left:none"|רי"ש||style="border-right:none"|[[ר]] |- |style="border-left:none"|בי"ת||style="border-right:none"|[[ב]] |style="border-left:none"|חי"ת||style="border-right:none"|[[ח]] |style="border-left:none"|מ"ם||style="border-right:none"|[[מ]] |style="border-left:none"|פ"א||style="border-right:none"|[[פ]] |style="border-left:none"|שי"ן||style="border-right:none"|[[ש]] |- |style="border-left:none"|גימ"ל||style="border-right:none"|[[ג]] |style="border-left:none"|טי"ת||style="border-right:none"|[[ט]] |style="border-left:none"|מ"ם סופית||style="border-right:none"|[[ם]] |style="border-left:none"|פ"א סופית||style="border-right:none"|[[ף]] |style="border-left:none"|ת"ו||style="border-right:none"|[[ת]] |- |style="border-left:none"|דל"ת||style="border-right:none"|[[ד]] |style="border-left:none"|יו"ד||style="border-right:none"|[[י]] |style="border-left:none"|נו"ן||style="border-right:none"|[[נ]] |style="border-left:none"|צד"י|| style="border-right:none" |[[צ]] |rowspan=3 colspan=2 style="border-right:2px solid #f7f7f7;"| |- |style="border-left:none"|ה"א||style="border-right:none"|[[ה]] |style="border-left:none"|כ"ף||style="border-right:none"|[[כ]] |style="border-left:none"|נו"ן סופית||style="border-right:none"|[[ן]] |style="border-left:none"|צד"י סופית|| style="border-right:none" |[[ץ]] |- |style="border-left:none"|ו"ו||style="border-right:none"|[[ו]] |style="border-left:none"|כ"ף סופית||style="border-right:none"|[[ך]] |style="border-left:none"|סמ"ך||style="border-right:none"|[[ס]] |style="border-left:none"|קו"ף||style="border-right:none"|[[ק]] |}

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות

האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי. האלפבית העברי מונה 22 אותיות ועוד 5 אותיות סופיות. כתב זה משמש עד ימינו לכתיבת השפה העברית, שפת היידיש, לאדינו וערבית יהודית.

סיווג הכתב העברי

הכתב העברי הוא אבג'ד או אלפבית עיצורי: כל אות בו מייצגת עיצור, לעיתים יותר מעיצור אחד, וקבוצת אותיות קטנה הקרויות אימות הקריאה עשויות לייצג גם תנועות. ייצוג שלם וחד משמעי של התנועות והעיצורים מתאפשר רק בעזרת הניקוד, הוא אוסף הסימנים הדיאקריטיים המתווספים לאותיות האלפבית העברי (להבדיל מהכתב הלטיני למשל, שהוא כתב עיצורי בעל חמש אותיות תנועה).

היסטוריה והתפתחות של האלפבית העברי

מגדל שעון בפראג שאחד השעונים בו מסומן בספרות עבריות ושמחוגיו זזים הפוך

הכתב העברי הקדום ששימש עד לתקופת בית שני, הוא נוסח מקומי של האלפבית הפיניקי, שבתורו התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני. בכתב הפרוטו-כנעני כל ציור מייצג את העיצור שבתחילת המילה המתוארת בציור (העקרון האקרופוני). כך למשל נבחר ציור של ראש לייצג את הצליל "ר"; ציור של עין לצליל "ע", וכך הלאה. לתנועות לא יוחדו סימנים.

הכתב הכנעני הקדום הלך והתפשט וסימניו היו מוכרים כל כך, עד כי המשתמשים בו התחילו "להתעצל" בהשלמת הציורים, והניחו כי הקורא יבין גם מתוך שרטוטים סכמתיים באיזו אות מדובר. כך, למשל, הפך הראש למשולש עם צוואר; כף היד מלאת האצבעות הפכה לשרטוט דל, ומהדג נותר רק הזנב. כשהעברים אמצו את הכתב הכנעני הם התקשו לזהות חלק מהציורים המקוריים והניחו למשל כי הסימן המתאר את המילה "זהה" הוא כלי נשק; שזנב הדג המשולש הוא דלת, ושדווקא הנחש הוא דג. כך נולדו שמותיהם העבריים של האותיות זי"ן, דל"ת ונו"ן (נון הוא דג, כמו אמנון, שפמנון וכו'). הציורים שהפכו לסימנים התגלגלו לכתבים נוספים, ואפילו ליוונית וללטינית. גם בכתב העברי המודרני ניתן לזהות המשך התפתחותי ברור מן הכתב הכנעני הקדום, והשתמרות שמות האותיות מקלה מאד על פענוח המקור.

בתקופת בית שני, אומץ האלפבית הארמי לשימוש השפה העברית במקום האלפבית העברי העתיק, כאשר בזה האחרון נעשה שימוש מועט כגון כתיבת השמות הקדושים והטבעת מטבעות. עם הזמן, נעלם גם שימוש זה של הכתב העתיק. האלפבית העברי של ימינו הוא אפוא פיתוח של האלפבית הארמי ולא של הכתב העברי העתיק.

ליטון כתחליף לאלפבית עברי

ערך מורחב – ליטון של עברית

בשל חסרונותו של הכתב העברי, בפרט העדר הסימון לתנועות, היו ניסיונות עם תחיית העברית להחליפו בכתב לטיני. ניסיונות אלה לא צלחו.

אותיות האלפבית העברי

האלפבית העברי בהשוואה למערכות אלפביתיות עם קרבה אורתוגרפית

{|class="wikitable" align=center style="text-align:center"; ! colspan="14" |אותיות האלפבית העברי ואותיות הקרובות להן [[אורתוגרפיה|אורתוגרפית]] ממערכות אלפביתיות אחרות |-style="text-align:center" |rowspan=2|שם האות | colspan="6" align="center" |גופנים עבריים שונים |align=center colspan=7|מערכות אלפביתיות אחרות |-style="text-align:center" |align=center colspan=3|דפוס |[[כתב אשורית|סת"ם]] |align=center|[[כתב רהוט|כתב]] |align=center|[[כתב רש"י|כ. רש"י]] |align=center|[[אלפבית פיניקי|פיניקית]] |align=center|[[ארמית]] |align=center|[[יוונית]] |align=center|[[לטינית]] |align=center|[[אלפבית קירילי|קירילית]] |align=center|[[נבטים|נבטית]] |align=center|[[ערבית]] |-style="text-align:center" |[[א|אל"ף]] |א |'''א''' |'''א''' | |[[קובץ:Hebrew letter Alef handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Alef Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician aleph.png|18px]] |[[קובץ:Aleph.svg|16px]] |[[Α]][[α]] |[[A]][[a]] |[[А (כתב קירילי)|А]][[а (כתב קירילי)|а]] |[[קובץ:01 aleph.svg|60px]] |[[ا]] |-style="text-align:center" |[[ב|בי"ת]] |ב |'''ב''' |'''ב''' | |[[קובץ:Hebrew letter Bet handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Bet Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician beth.png|18px]] |[[קובץ:beth.svg|16px]] |[[Β]][[β]] |[[B]][[b]] |[[Б]][[б]]{{ש}}[[В (כתב קירילי)|В]][[в (כתב קירילי)|в]] |[[קובץ:02 bet.svg|30px]] |[[ب]] |-style="text-align:center" |[[ג|גימ"ל]] |ג |'''ג''' |'''ג''' | |[[קובץ:Hebrew letter Gimel handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Gimel Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician gimel.png|18px]] |[[קובץ:Gimel.svg|16px]] |[[Γ]][[γ]] |[[C]][[c]]{{ש}}[[G]][[g]] |[[Г (כתב קירילי)|Г]][[г (כתב קירילי)|г]] |[[קובץ:03 gimel.svg|15px]] |[[ج]] |-style="text-align:center" |[[ד|דל"ת]] |ד |'''ד''' |'''ד''' | |[[קובץ:Hebrew letter Daled handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Daled Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician daleth.png|18px]] |[[קובץ:Daleth.svg|16px]] |[[Δ]][[δ]] |[[D]][[d]] |[[Д]][[д]] |[[קובץ:04 dal.svg|15px]] |[[د]] |-style="text-align:center" |[[ה|ה"א]] |ה |'''ה''' |'''ה''' | |[[קובץ:Hebrew letter He handwriting.svg|18px]] |[[קובץ:Hebrew letter He Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician he.png|18px]] |[[קובץ:He0.svg|16px]] |[[Ε]][[ε]] |[[E]][[e]] |[[Е (כתב קירילי)|Е]][[е (כתב קירילי)|е]]{{ש}}[[Є]][[є]] |[[קובץ:05 ha.svg|40px]] |[[ه]] |-style="text-align:center" |[[ו|ו"ו]] |ו |'''ו''' |'''ו''' | |[[קובץ:Hebrew letter Vav handwriting.svg|18px]] |[[קובץ:Hebrew letter Vav Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician waw.png|18px]] |[[קובץ:Waw.svg|16px]] |[[Υ]][[υ]]{{ש}}[[Ϝ]][[ϝ]] |[[F]][[f]][[U]][[u]][[V]][[v]]{{ש}}[[W]][[w]][[Y]][[y]] |[[Ѵ]][[ѵ]]{{ש}}[[У (כתב קירילי)|У]][[у (כתב קירילי)|у]] |[[קובץ:06 waw.svg|30px]] |[[و]] |-style="text-align:center" |[[ז|זי"ן]] |ז |'''ז''' |'''ז''' | |[[קובץ:Hebrew letter Zayin handwriting.svg|18px]] |[[קובץ:Hebrew letter Zayin Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician zayin.png|18px]] |[[קובץ:Zayin.svg|16px]] |[[Ζ]][[ζ]] |[[Z]][[z]] |[[З]][[з]] |[[קובץ:07 zayn.svg|10px]] |[[ز]] |-style="text-align:center" |[[ח|חי"ת]] |ח |'''ח''' |'''ח''' | |[[קובץ:Hebrew letter Het handwriting.svg|18px]] |[[קובץ:Hebrew letter Het Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician heth.png|18px]] |[[קובץ:Heth.svg|16px]] |[[Η]][[η]] |[[H]][[h]] |[[Х (כתב קירילי)|Х]][[х (כתב קירילי)|х]] |[[קובץ:08 ha.svg|40px]] |[[ح]] |-style="text-align:center" |[[ט|טי"ת]] |ט |'''ט''' |'''ט''' | |[[קובץ:Hebrew letter Tet handwriting.svg|18px]] |[[קובץ:Hebrew letter Tet Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician teth.png|18px]] |[[קובץ:Teth.svg|16px]] |[[Θ]][[θ]] | [[T]][[t]] | [[Ѳ]][[ѳ]] |[[קובץ:09 taa.svg|15px]] |[[ط]] |-style="text-align:center" |[[י|יו"ד]] |י |'''י''' |'''י''' | |[[קובץ:Hebrew letter Yud handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Yud Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician yodh.png|18px]] |[[קובץ:Yod.svg|16px]] |[[Ι]][[ι]] |[[J]][[j]]{{ש}}[[I]][[i]] |[[Ј (כתב קירילי)|Ј]][[ј (כתב קירילי)|ј]]{{ש}}[[І (כתב קירילי)|І]][[і (כתב קירילי)|і]] |[[קובץ:10 yaa.svg|35px]] |[[ي]] |-style="text-align:center" |[[כ|כ"ף]] |כ ך |'''כ ך''' |'''כ ך''' | |[[קובץ:Hebrew letter Kaf handwriting.svg|17px]][[קובץ:Hebrew letter Kaf-final handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Kaf Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician kaph.png|18px]] |[[קובץ:Kaph.svg|16px]] |[[Κ]][[κ]] |[[K]][[k]] |[[К (כתב קירילי)|К]][[к (כתב קירילי)|к]] |[[קובץ:11 kaf.svg|35px]] |[[ك]] |-style="text-align:center" |[[ל|למ"ד]] |ל |'''ל''' |'''ל''' | |[[קובץ:Hebrew letter Lamed handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Lamed Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician lamedh.png|18px]] |[[קובץ:Lamed.svg|16px]] |[[Λ]][[λ]] |[[L]][[l]] |[[Л]][[л]] |[[קובץ:12 lam.svg|25px]] |[[ل]] |-style="text-align:center" |[[מ|מ"ם]] |מ ם |'''מ ם''' |'''מ ם''' | |[[קובץ:Hebrew letter Mem handwriting.svg|17px]][[קובץ:Hebrew letter Mem-final handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Mem Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician mem.png|18px]] |[[קובץ:Mem.svg|16px]] |[[Μ]][[μ]] |[[M]][[m]] |[[М (כתב קירילי)|М]][[м (כתב קירילי)|м]] |[[קובץ:13 meem.svg|25px]] |[[م]] |-style="text-align:center" |[[נ|נו"ן]] |נ ן |'''נ ן''' |'''נ ן''' | |[[קובץ:Hebrew letter Nun handwriting.svg|17px]][[קובץ:Hebrew letter Nun-final handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Nun Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician nun.png|18px]] |[[קובץ:Nun.svg|16px]] |[[Ν]][[ν]] |[[N]][[n]] |[[Н (כתב קירילי)|Н]][[н (כתב קירילי)|н]] |[[קובץ:14 noon.svg|25px]] |[[ن]] |-style="text-align:center" |[[ס|סמ"ך]] |ס |'''ס''' |'''ס''' | |[[קובץ:Hebrew letter Samekh handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Samekh Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician samekh.png|18px]] |[[קובץ:Samekh.svg|16px]] |[[Ξ]][[ξ]] | - |[[Ѯ]][[ѯ]] |[[קובץ:15 sin.svg|12px]] | [[س]] |-style="text-align:center" |[[ע|עי"ן]] |ע |'''ע''' |'''ע''' | |[[קובץ:Hebrew letter Ayin handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Ayin Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician ayin.png|18px]] |[[קובץ:Ayin.svg|16px]] |[[Ο]][[ο]] |[[O]][[o]] |[[О (כתב קירילי)|О]][[о (כתב קירילי)|о]] |[[קובץ:16 ein.svg|12px]] |[[ع]] [[ء]]{{ביאור|שם=המזה}} |-style="text-align:center" |[[פ|פ"א]] |פ ף |'''פ ף''' |'''פ ף''' | |[[קובץ:Hebrew letter Pe handwriting.svg|17px]][[קובץ:Hebrew letter Pe-final handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Pe Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician pe.png|18px]] |[[קובץ:Pe0.svg|18px]] |[[Π]][[π]] |[[P]][[p]] |[[П (כתב קירילי)|П]][[п (כתב קירילי)|п]] |[[קובץ:17 fa.svg|35px]] |[[ف]] |-style="text-align:center" |[[צ|צד"י]] |צ ץ |'''צ ץ''' |'''צ ץ''' | |[[קובץ:Hebrew letter Tsadik handwriting.svg|17px]][[קובץ:Hebrew letter Tsadik-final handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Tsadik Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician sade.png|18px]] |[[קובץ:Sade 1.svg|18px]], [[קובץ:Sade 2.svg|18px]] |[[Ϻ]][[ϻ]] |- |[[Ц]][[ц]]{{ש}}[[Ч]][[ч]] |[[קובץ:18 sad.svg|35px]] |[[ص]] |-style="text-align:center" |[[ק|קו"ף]] |ק |'''ק''' |'''ק''' | |[[קובץ:Hebrew letter Kuf handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Kuf Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician qof.png|18px]] |[[קובץ:Qoph.svg|18px]] |[[Ϙ]][[ϙ]] |[[Q]][[q]] |- |[[קובץ:19 qaf.svg|12px]] |[[ق]] |-style="text-align:center" |[[ר|רי"ש]] |ר |'''ר''' |'''ר''' | |[[קובץ:Hebrew letter Resh handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Resh Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician res.png|18px]] |[[קובץ:Resh.svg|16px]] |[[Ρ]][[ρ]] |[[R]][[r]] |[[Р (כתב קירילי)|Р]][[р (כתב קירילי)|р]] |[[קובץ:20 ra.svg|10px]] |[[ر]] |-style="text-align:center" |[[ש|שי"ן]] |ש |'''ש''' |'''ש''' | |[[קובץ:Hebrew letter Shin handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Shin Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician sin.png|18px]] |[[קובץ:Shin.svg|18px]] |[[Σ]][[σ]][[ς]] |[[S]][[s]] |[[С (כתב קירילי)|С]][[с (כתב קירילי)|с]]{{ש}}[[Ш]][[ш]] |[[קובץ:21 shin.svg|15px]] |[[ش]] |-style="text-align:center" |[[ת|ת"ו]] |ת |'''ת''' |'''ת''' | |[[קובץ:Hebrew letter Taf handwriting.svg|17px]] |[[קובץ:Hebrew letter Taf Rashi.png|31px]] |[[קובץ:Phoenician taw.png|18px]] |[[קובץ:Taw.svg|18px]] |[[Τ]][[τ]] |[[T]][[t]] |[[Т (כתב קירילי)|Т]][[т (כתב קירילי)|т]] |[[קובץ:22 ta.svg|35px]] |[[ت]] |- |} ;הערה: {{ביאורים|הערות={{ביאור|שם=המזה|ה[[המזה]], <big><big><big>ء</big></big></big>, מקבילה [[פונטיקה|פונטית]] לאות [[א]] אך אורתוגרפית היא נגזרת מה־[[ע]] הערבית, ع}}}}

הגיית אותיות האלפבית העברי

ערך מורחב – הגיית העברית

הגיית אותיות האלפבית העברי בעברית ישראלית בייצוג IPA
א	[ʔ]	ו	[v]	כ	[χ]	פּ	[p]
ב	[v]	וֹ	[o]	כּ	[k]	צ	[ʦ]
בּ	[b]	וּ	[u]	ל	[l]	צ'	[ʧ]
ג	[g]	ז	[z]	מ	[m]	ק	[k]
ג'	[ʤ]	ז'	[ʒ]	נ	[n]	ר	[ʁ]
ד	[d]	ח	[χ]	ס	[s]	שׁ	[ʃ]
ה	[h]	ט	[t]	ע	[ʔ]	שׂ	[s]
		י	[j]	פ	[f]	ת	[t]

ייצוג אורתוגרפי משתמע לשתי פנים

חמש אותיות בכתב העברי מייצגות כל אחת שני הגאים שונים (או יותר). בכתב מנוקד נבדלים ההגאים על פי סימן ניקוד המבחין בין ההגיות השונות:

ב ‏[v]	-	בּ ‏[b]
ו ‏[v]	-	וּ ‏[u]	-	וֹ ‏[o]
כ ‏[χ]	-	כּ ‏[k]
פ ‏[f]	-	פּ ‏[p]
שׁ ‏[ʃ]	-	שׂ ‏[s]

הרחבת הייצוג האורתוגרפי

ארבע אותיות עבריות מייצגות הגה חליפי בתוספת גרש:

ג	[g],	ג'	[ʤ]
ז	[z],	ז'	[ʒ]
צ	[ʦ],	צ'	[ʧ]
ת	[t],	ת'	[θ]

אי-התאמות בין ייצוג אורתוגרפי והגייה

הגיית העברית הישראלית שונה מהגיית העברית בתקופת התקבעות האלפבית העברי וכמה מן ההבחנות המיוצגות בו נעלמו ואינן קיימות יותר, מלבד בהגייה ניבית של מיעוטים המשמרים חלק מהבחנות אלה:

האות ע (בימינו: [ʔ], בעבר: [ʕ])

האות ו (בימינו: [v], בעבר: [w])

האות ג רפה (בימינו: [g], בעבר: [ɣ])

האות ד רפה (בימינו: [d], בעבר: [ð])

האות כ רפה (בימינו: [χ], בעבר: [x])

האות ת רפה (בימינו: [t], בעבר: [θ])

האות ח (בימינו: [χ], בעבר: [ħ])

האות ט (בימינו: [t], בעבר: [tˤ])

האות צ (בימינו: [ʦ], בעבר: [sˤ])

האות ק (בימינו: [k], בעבר: [q])

האות ר (בימינו: [ʀ] או [ʁ], בעבר: [ɾ])

האות שׂ שמאלית (בימינו: [s] בעבר: [ɬ])

ישנן קהילות הדוברות עברית ההוגות הגייה קלאסית של השפה ובהגייתן יש הבחנה בין האותיות "ו" (כ-"w") ו"ב" שאינה דגושה (כ-"v"), וכמו כן בין "ק" ל"כ". בקהילה התימנית (למעט יהודי דרום תימן - שרעב וסביבותיה), למשל, נהגית "ג" דגושה כ"j". ברוב קהילות עדות המזרח דוגמת מרוקו, עיראק, תוניס, אלג'יר, מצרים, לוב, במיוחד בקרב הקהילה התימנית, הוגים את האות "ג" הרפויה בהיגוי מיוחד הדומה מעט ל-"ר" המשובשת שנמצאת בשימוש כיום בידי הצברים דוברי העברית בישראל והיא כמו ר' צרפתית (הגדרה מדויקת: כ קולית) (rimel-chimel)^[1].

ליקויים בייצוג האורתוגרפי

הגאים רבים אינם ניתנים לייצוג באלפבית העברי. הבחנה חשובה שהאלפבית העברי המודרני אינו יכול לייצג היא ההבחנה בין העיצורים [v] ו-[w], אשר שניהם מיוצגים על ידי האות ו (לעיתים מיוצג העיצור [w] על ידי צרוף האותיות וּאָ או וו).

שמות האותיות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. וכן המקור הראשון לשמות האותיות?.

שמות האותיות באלפבית העברי

אותיות סופיות

ערך מורחב – אותיות מנצפ"ך

אותיות סופיות הן חמש אותיות האלפבית העברי המופיעות בצורה המיוחדת להן בסופי מילים בלבד. האותיות הן כ, מ, נ, פ ו־צ, המופיעות בסוף מילה כ־ך, ם, ן, ף ו־ץ, בהתאמה. עד תקופת בית שני לערך, אותיות אלה הופיעו בכתב העברי המרובע בצורתן הסופית גם באמצע מילה, אך השפעת הכתיבה הרהוטה והזורמת, בה הכותב מושך את הקו האחרון של האות אל האות הבאה, גרמה לכיפופן של האותיות הארוכות ך ן ף ץ ולפתיחתה של האות ם. מאז נשארו האותיות המקוריות רק בסופי מילים.

אותיות כתב

ערך מורחב – כתב רהוט

כתב רהוט או כתב יד עברי

כתב רהוט עברי או כתב יד עברי הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב הארמי או הכתב המרובע, המשמש בעיקר לדפוס. בניגוד לכתב הארמי הוא מתאפיין בקווים מעוגלים, והוא נפוץ מאד בכתבי יד לא-מודפסים.

וואריאציות אחרות של הכתב העברי הם כתב ספרדי, כתב איטלקי וכתב חצי קולמוס.

סדר האותיות

אותיות סופיות

ניקוד ופיסוק

קמץ • פתח • צירי • סגול

חיריק • חולם • קובוץ ושורוק

שווא • חטף

דגש: קל • חזק • מפיק • רפה

קו מפריד • מקף

טעמי המקרא

הסיבה לסדר האלפבית העברי אינה ידועה, אך היו שמצאו בהן משמעות, על פי צורתן ומשמעותן של שמות האותיות בכתב הכנעני הקדום. פרופ' אהרן דמסקי מאוניברסיטת בר-אילן, למשל, בהמשך לעבודתו של יגאל ידין בעניין^[2] מוצא בסדר האותיות חלוקה לקבוצות שיש להן מכנה משותף:

האותיות א-ו מיוצגות על ידי ציורי מושגי הבית.
האותיות ז-ט מיוצגות על ידי מושגי השדה.
האותיות י-ל מיוצגות על ידי מושגי היד.
האותיות מ-ס מיוצגות על ידי מושגי המים.
האותיות ע-ת מיוצגות על ידי מושגי חלקי הראש.

ישנה גם השערה שמשמעות האותיות היא למעשה שתי רשימות: הראשונה, קשורה כולה לעבודות הקרקע ובהמות עבודה יבשתיים, והשנייה, החל מהאות 'מ', עוסקת במים וים^[3].

הסדר נשמר באופן כמעט זהה בכתבים השונים (ר' טבלה לעיל), ואפילו באלפבית הערבי, בו הסדר מבוסס על קבוצות על פי צורת האותיות, תחילתה של כל קבוצה היא על פי הסדר המקובל.

תורת ההגה

האותיות המסמלות עיצורים מתחלקות לחמשת מוצאי הפה:

עיצורים הנחתכים בשפתיים: ב',ו', מ', פ'.
עיצורים הנחתכים בשיניים: ז', ס', שׁ', שׂ', צ'
עיצורים הנחתכים בחיך הקדמי ובלשון: ד', ט', ל', נ', ת', ר'
עיצורים הנחתכים בחיך האחורי: ג', י', כ', ק'
עיצורים הנחתכים בסדק הקול ובלוע: א', ה', ח', ע'

כיוון הכתיבה

כיוון הכתיבה בעברית עבר כמה גלגולים עד שהתגבש (בדומה לרוב הכתבים העתיקים) לכתיבה מימין לשמאל. ממצאים שונים מלמדים כי הכתיבה בעברית בראשית הדרך הייתה לעיתים גם משמאל לימין, ולעיתים שורה אחת נכתבה מימין לשמאל ואילו זו שאחריה נכתבה משמאל לימין (כתיבה כזו נקראת "כחריש השור"). נראה כי ההכרעה קשורה בצורה הפיזית שבה נכתבו האותיות: בעת העתיקה נחרטו טקסטים על אוסטרקון או הוטבעו בטין, דבר שהצריך עבודת פטיש ואיזמל. מאחר שרוב האנשים ימניים, נוח היה יותר לכתוב מימין לשמאל. כאשר התפתחה הכתיבה לשימוש בצבע ודיו על גבי קלף או נייר שלא דורשים מאמץ פיזי, העדיפו לכתוב משמאל לימין ולהימנע מ"מריחת" הצבע ומכך שבכתיבה משמאל לימין אין הסתרה של המשפט הנרשם לכותב. בשל כך, כנראה, רוב השפות המאוחרות יותר כמו יוונית או לטינית נכתבות משמאל לימין, והאותיות בהן הפוכות או "בכתב ראי" לאותיות מהן הגיעו.^[^{דרוש מקור]}

שמות האלפבית העברי

לוח גזר - דוגמה לשימוש באלפבית הפיניקי מוזיאון ישראל (העתק)

מאחר שהכתב העברי התפתח והשתנה עד כמעט לבלי היכר, נוהגים להבדיל בין כתב עברי עתיק לכתב עברי מודרני;

הכתב העתיק מכונה על ידי חז"ל בשם כתב דַעַץ או רַעַץ, והוא היה בשימוש בעיקר בימי בית המקדש הראשון.

הכתב המודרני נקרא כתב אשורי, כתב ארמי או כתב מרובע, והוא התפתח בימי בית המקדש השני, בהשפעת כתבים אחרים ומתוך רצון להיבדל מהשומרונים שהחזיקו בצורה ייחודית של הכתב העברי העתיק.

במהלך הדורות השתכלל הכתב העברי המרובע וזכה לגופנים רבים ומגוונים. בין החשובים והידועים שבהם הוא כתב רש"י, שמקורו בסגנון כתיבה מספרד שהיה נהוג בימי הביניים.

קדושת האלפבית העברי ביהדות

במהלך הדורות התפתח יחס של קדושה כלפי הכתב העברי ביהדות. קדושת הכתב העברי הקדום באה לידי ביטוי בכתבי כת מדבר יהודה, שבחלקם ניתן למצוא את השם המפורש כתוב דווקא בכתב העברי הקדום, למרות שהטקסט כולו נכתב בכתב המרובע.

המסורת והקבלה היהודית הקנו לצורת האותיות (המרובעות), לשמותיהן ואפילו לסדר הופעתן באלפבית, משמעות דתית. כך נכתבו פרקי תפילה ותהילים על פי אקרוסטיכון אלפביתי, וכן זמירות ופיוטים לשבת.

בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, מובא מדרש המספר שהכתב המרובע היה הכתב המקורי בו ניתנה התורה, אך נשכח והוחלף ב"כתב דעץ/רעץ" (המכונה בפי החוקרים הכתב העברי העתיק), עד שעזרא הסופר החזיר לשימוש את הכתב המרובע. מדרש זה אינו משקף את ההיסטוריוגרפיה המחקרית,^[^{דרוש מקור]} אך משקף יחס של קדושה שבימי חז"ל יוחס דווקא לכתב המרובע.

קדושת הכתב העברי לא פגה גם בימי הביניים, והיו יהודים שהקפידו לגנוז מסמכים וכתבי יד שנכתבו בכתב זה, גם אם לא היו כתבי קודש מובהקים. כך, למשל, נתגלו בגניזה הקהירית, מכתבים, כתוּבּות וספרי חולין כתובים בעברית, ואפילו בערבית יהודית.

בשו"ת הרדב"ז (חלק ג' סימן תמ"ב) נשאל המחבר על משמעות קדושת האותיות על רקע הממצאים ההיסטוריים המאחרים את השימוש בכתב זה.

גימטריה

לאותיות הכתב העברי נהוג להתאים ערך מספרי, בהתאם למיקומן ברשימת האלפבית. כך אל"ף שווה ל-1, בי"ת שווה ל-2 וכך הלאה. החל מן האות יו"ד עולה הערך בעשרות: יו"ד שווה ל-10, כ"ף שווה ל-20, והחל מהאות קו"ף עולה הערך במאות: קו"ף שווה ל-100, רי"ש שווה ל-200 וכן הלאה. השימוש בגימטריה קדום מאד, וישנן דוגמאות כבר מימי התלמוד לשימוש פרשני, ערכי ודתי לטקסטים יהודיים על פי גימטריה. גם לאותיות הכתב הערבי יש ערכים מספריים, ולמשל המילה בהאא עולה בגימטריה 9, וזהו מספר קדוש לבהאים.

האלפבית העברי במחשבים

האלפבית העברי על מקלדת מחשב

ב-Windows ,ISO ומקינטוש נמצאות האותיות העבריות בטווח המספרים 224 עד 250. בעברית של יוניקוד הן נמצאות בטווח המספרים 1488 עד 1514.

בתרבות

לאותיות הא' ב' הולחנו מספר שירים, בעיקר לצורך לימוד האותיות לילדים. אחד השירים המפורסמים הוא שירה של נעמי שמר, אלף בית (שיר). ביהדות עיראק יש פיוט על אותיות הא' ב', המבטא את הקדושה המיוחסת לאותיות הא' ב'.

חלקו הראשון של השיר אויפן פריפעטשיק על לימוד הא' ב' (משמש כיום בחדרים החרדים היידישאים, ללימוד הא' ב').

ראו גם

לקריאה נוספת

רבקה גונן, תולדות הכתב העברי - בהוצאת משרד החינוך והתרבות ומוזיאון ישראל, תש"ל.
עדה ירדני, ספר הכתב העברי - תולדות, יסודות, סגנונות, עיצוב, הוצאת כרטא, 1991.
עדנה אנגל, התפתחות הכתב העברי ממרד בר-כוכבא ועד שנת 1000, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, בהדרכתו של פרופ’ מלאכי בית-אריה, האוניברסיטה העברית, ירושלים טבת תשנ״א 1990.
אות היא לעולם - קובץ מאמרים מוקדש לעיצוב האות העברית, עורך משה שפיצר, בהוצאת האגודה לאמנות יהודית, תשמ"א.
מיכאל לנדמן, תיקון הכתב העברי ירושלים. מרכוס ושות' 1979
ורנר ויינברג, תיקון הכתיב העברי: הבעיה והניסיונות לפתרה (תרגום: רוני פינס), ירושלים: מאגנס, תשל"ב.

קישורים חיצוניים

תקן לתעתיק לטיני של עברית, באתר האקדמיה ללשון העברית.
תקן לברייל באותיות עבריות
אורלי גולדווסר, יציאת מצרים של הכתב, באתר הארץ, 12.04.2012
תערוכה וירטואלית על לימוד הא-ב, באתר הספרייה הלאומית
שולמית אליצור, כך למדו ילדים יהודים לכתוב לפני אלף שנה, באתר הספרייה הלאומית
גדעון צור, שמות אותיות האלפבית העברי
יעקב שביט, באיזה כתב נמסרו למשה לוחות הברית, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2015

שירי אלפבית עברי:

מילות השיר "אלף בית מאת נעמי שמר", באתר שירונט
שיר האלפבית (הושע נא), בביצוע ויקטוריה חנה, סרטון באתר יוטיוב
22 אותיות, בביצוע ויקטוריה חנה, סרטון באתר יוטיוב
בלי סודות - שיר האותיות, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

↑ ראה סידור "עבודת השם", ציון רבי, אדיר עמרוצי, חולון, עמוד 163. סידור "איש מצליח" בתוך חלק "ובא לציון", ישנם עוד סידורים המציינים זאת, אך הסידורים המצוינים כאן הם סידורים שנמכרו בעשרות אם לא מאות אלפי עותקים
↑ בספרו תולדות המלחמה בארצות המקרא. בין היתר ידין מוכיח שהיו כלי זין - כלי מלחמה בצורתה של האות ז', וסולמות מלחמה (סמך = סולם) בצורת האות ס' העתיקה - עמוד אחד מרכזי ומספר שלבים באמצע. לדעתו, זהו המקור לסימן הדולר: '$' שבו מחברים במהירות שלושה קוים דרך הקוו המרכזי, ובהמשך מקור האות 'S' שבו הושמט הקוו המרכזי.
↑ מם=מים, נון=דג, סמך=אידרת הדג, עין=מעיין, פה=פי באר, צדי=דיג, קוף=חור הקרס, ריש=חוד הקרס ושין=שיני הקרס, תיו=סימון הדג שנדוג. קרס הדיג המשוננת, היא פרה-היסטורית, כפי שמעידים ציורי מערות בשוודיה ובצרפת

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[1] ראה סידור "עבודת השם", ציון רבי, אדיר עמרוצי, חולון, עמוד 163. סידור "איש מצליח" בתוך חלק "ובא לציון", ישנם עוד סידורים המציינים זאת, אך הסידורים המצוינים כאן הם סידורים שנמכרו בעשרות אם לא מאות אלפי עותקים

[2] בספרו תולדות המלחמה בארצות המקרא. בין היתר ידין מוכיח שהיו כלי זין - כלי מלחמה בצורתה של האות ז', וסולמות מלחמה (סמך = סולם) בצורת האות ס' העתיקה - עמוד אחד מרכזי ומספר שלבים באמצע. לדעתו, זהו המקור לסימן הדולר: '$' שבו מחברים במהירות שלושה קוים דרך הקוו המרכזי, ובהמשך מקור האות 'S' שבו הושמט הקוו המרכזי.

[3] מם=מים, נון=דג, סמך=אידרת הדג, עין=מעיין, פה=פי באר, צדי=דיג, קוף=חור הקרס, ריש=חוד הקרס ושין=שיני הקרס, תיו=סימון הדג שנדוג. קרס הדיג המשוננת, היא פרה-היסטורית, כפי שמעידים ציורי מערות בשוודיה ובצרפת

כתב עברי
מערכות אלפבית	אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי
וריאציות של אלפבית עברי	כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט
שונות	כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה
ניקוד	ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא
גופנים עבריים	דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם
אלפבית עברי	א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת
שפות הנכתבות בכתב עברי	עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו