איגור איוואנוב
| איגור איוואנוב И́горь Серге́евич Ивано́в | ||
|---|---|---|
 | ||
| מדינה | רוסיה  | |
| לידה | 23 בספטמבר 1945 (75) מוסקבה, ברית המועצות | |
| מפלגה | רוסיה המאוחדת | |
| שר החוץ של רוסיה ה-70 | ||
| תקופת כהונה | 30 בספטמבר 1998 - 24 בפברואר 2004 (5 שנים ו־21 שבועות) | |
| הקודם בתפקיד | יבגני פרימאקוב | |
| הבא בתפקיד | סרגיי לברוב | |
איגור סרגייביץ' איוואנוב (ברוסית: И́горь Серге́евич Ивано́в; נולד ב-23 בספטמבר 1945) הוא פוליטיקאי ודיפלומט רוסי שכיהן כשר החוץ הרוסי וכראש המועצה לבטחון לאומי של רוסיה.
ביוגרפיה
איוואנוב נולד ב-23 בספטמבר 1945 במוסקבה שברוסיה הסובייטית שהיוותה חלק מברית המועצות. אביו היה ממוצא רוסי ואמו, אלנה סגיראשווילי, הייתה ממוצא גאורגי. בשנת 1969 סיים את לימודיו במכון לשפות זרות על שם מוריס תורז.
הצטרף למשרד החוץ הסובייטי בשנת 1973 והיה בשליחות במשך עשור בספרד. בשנת 1991 הוא התמנה לשגריר רוסיה במדריד.
התמנה לשר החוץ ב-11 בספטמבר 1998 על ידי נשיא רוסיה בוריס ילצין, והושבע לתפקיד ב-30 בספטמבר אותה שנה. כשר החוץ הרוסי, איוואנוב התנגד לכניסת נאט"ו ליוגוסלביה. הוא גם התנגד למלחמת עיראק. איבנוב שיחק תפקיד מרכזי בתיווך בין נשיא גאורגיה אדוארד שוורדנדזה ומפלגות האופוזיציה בעת מהפכת הוורדים ב-2003.
ביולי 2003 היה אמור איוואנוב לבקר בישראל ואף להיפגש עם ראש ממשלת ישראל אריק שרון. לאחר שהודיע כי בכוונתו להפגש עם יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ישראל דחתה את ביקורו[1].
לאחר הבחירות לנשיאות רוסיה 2004, מינה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את סרגיי לברוב לתפקיד שר החוץ במקומו של איוואנוב[2].
לאחר שסרגיי לברוב מונה במקומו לתפקיד שר החוץ, החליט נשיא רוסיה פוטין למנות אותו לראש המועצה לבטחון לאומי של רוסיה. כראש המועצה הוא ביקר בישראל לאחר חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון ונפגש עם משפחות החיילים החטופים ואמר כי מוסקבה גינתה את החטיפות. בנוסף, הוא נועד עם שרת החוץ ציפי לבני בירושלים[3].
בעשור השני של שנות האלפיים, משמש איוואנוב פרופסור במכון ליחסים בינלאומיים במוסקבה. הוא חבר במועצה המפקחת על הפורום הבינלאומי בלוקסמבורג למניעת אסון גרעיני.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| שרי החוץ של רוסיה וברית המועצות | ||
|---|---|---|
| שרי החוץ של רוסיה הצארית | איוואן ויסקוואטי • וסילי ואנדריי שצ'לקאלוב • איוואן גרמוטקין • פיוטר טרטיאקוב • אלמז איוואנוב • אפנאסי אורדין-נאשצ'וקין • ארטמון מאטבייב • וסילי גוליצין • ימליאן אוקראינצב • לב נארישקין • פיודור גולובין • פיוטר שפירוב | |
| שרי החוץ של האימפריה הרוסית/ קנצלר האימפריה הרוסית | גברייל גולובקין • אנדריי אוסטרמן • אלכסיי צ'רקסי • אלכסיי בסטוז'ב-ריומין • מיכאילו וורונצוב • ניקיטה פנין • איוואן אוסטרמן • אלכסנדר בזבורודקו • פיודור רוסטופצ'ין • ניקיטה פנין • ויקטור קוצ'וביי • אלכסנדר וורונצוב • אדם ייז'י צ'ארטוריסקי • אנדריי בודברג • ניקולאי רומיאנצב • יוהאניס קאפודיסטריאס • קארל רוברט נסלרוד • אלכסנדר גורצ'קוב • ניקולאי גירס • אלכסיי לובאנוב-רוסטובסקי • ניקולאי שישקין • מיכאיל מוראביוב • ולדימיר לאמבסדורף • אלכסנדר איזבולסקי • סרגיי סאזונוב • בוריס שטורמר • ניקולאי פוקרובסקי | |
| שרי החוץ של הממשלה הזמנית הרוסית | פאבל מיליוקוב • מיכאיל טרשצ'נקו | |
| שרי החוץ של רוסיה הסובייטית וברית המועצות | לב טרוצקי • גיאורגי צ'יצ'רין • מקסים ליטבינוב • ויאצ'סלב מולוטוב • אנדריי וישינסקי • דמיטרי שפילוב • אנדריי גרומיקו • אדוארד שווארדנדזה • אלכסנדר בסמרטניך • בוריס פנקין • א. שווארדנדזה | |
| שרי החוץ של הפדרציה הרוסית | אנדריי קוזירב • יבגני פרימאקוב • איגור איוואנוב • סרגיי לברוב | |
רישיון cc-by-sa 3.0