איחוד הכתרים

 חקיקה פרסונלית וחוקתית
אשר הביאה ליצירת הממלכה המאוחדת
אנגליה ויילס   חוק רודלאן (1284)
אנגליה ויילס   חוק חוקי ויילס (153542)
אנגליה ממלכת אירלנד   חוק הכתר של אירלנד (1542)
סקוטלנד אנגליה   איחוד הכתרים (1603)
אנגליה סקוטלנד   חוקי האיחוד של 1707
הממלכה המאוחדת 1606 ממלכת אירלנד   חוק האיחוד של 1801
הממלכה המאוחדת דרום אירלנד   חוק ממשלת אירלנד (1920)
הממלכה המאוחדת אירלנד   האמנה האנגלו אירית (1921)

איחוד הכתריםאנגלית: Union of the Crowns) הוא הענותו של המלך ג'יימס השישי מלך סקוטלנד לכתר האנגלי בחודש מרץ 1603 ואיחודן ממלכות אנגליה וסקוטלנד תחת מונרך אחד. איחוד הכתרים התאפשר לאחר מותה של אליזבת הראשונה מלכת אנגליה, המלכה האחרונה לבית טיודור אשר הייתה רווקה וחשוכת ילדים, והייתה בת דודו של ג'יימס החמישי, סבו של ג'יימס השישי.

על אף היותו מקובל כיום, המונח עצמו מטעה; האיחוד עצמו היה בעיקרו איחוד אישי ושושלתי, הכתרים (הממלכות) נותרו ייחודיים ומפוצלים וזאת למרות נסיונותיו של ג'יימס ליצור כתר "אימפריאלי" חדש בשם "בריטניה הגדולה". אנגליה וסקוטלנד נותרו מדינות עצמאיות על אף העובדה כי חלקו מונרך אחד. מצב זה נותר עד חוקי האיחוד של 1707 במהלך שלטונה של המונרך האחרונה של בית סטוארט, המלכה אן.

ראו גם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.