איליושין Il-62
| איליושין Il-62 | ||
|---|---|---|
 | ||
| המטוס בגרסת IL-62M | ||
| מאפיינים כלליים | ||
| סוג | מטוס נוסעים | |
| ארץ ייצור |  | |
| יצרן | איליושין | |
| טיסת בכורה | 2 בינואר 1963 | |
| צוות | 3-5 | |
| נוסעים | 186 | |
| יחידות שיוצרו | 287 | |
| ממדים | ||
| אורך | 53.12 מטר | |
| גובה | 12.35 מ' | |
| מוטת כנפיים | 43.2 מ' | |
| משקל ריק | 183.000 ק"ג | |
| משקל המראה מרבי | 161.000-167.000 ק"ג | |
| ביצועים | ||
| מהירות מרבית | 850 קמ"ש | |
| טווח טיסה מרבי | 11,500 ק"מ | |
| סייג רום | 12,000 מ' | |
| הנעה | ||
| 4 מנועים | ||
איליושין Il-62 (ברוסית: Ил-62, באנגלית: Ilyushin Il-62) הוא מטוס נוסעים סילוני צר-גוף לטווח ארוך, מתכנון של יצרנית המטוסים הסובייטית איליושין.
פיתוח
תכנון המטוס החל בשנת 1960 בהתאם לדרישת חברת אארופלוט לקבלת מטוס המסוגל לטוס לקובה וחברובסק ללא חניית ביניים. הטיסה הראשונה בוצע בשנת 1963 ובשנת 1967 החל המטוס בטיסות נוסעים סדירות. למעט 5 מטוסים ראשונים שנבנו במוסקבה כל יתר המטוסים נבנו במפעל לייצור מטוסים בעיר קאזאן. במשך שנים המטוס היה המטוס הרשמי של ראשי ברית המועצות. ייצור סדרתי של המטוס הופסק בשנת 1995.
גרסאות
מפעילים
המפעיל העיקרי של המטוס הייתה חברת התעופה הסובייטית אארופלוט. כמו כן 81 יחידות נמכרו לחברות זרות, בעיקר למדינות הגוש הסובייטי.
לקראת תחילת שנות ה-90 המטוס נהיה מיושן לעומת המטוסים המודרניים, וצריכת דלק לנוסע הייתה גבוהה לעומת מטוסים מתקדמים. במחצית השנייה של שנות ה-90 החל תהליך הוצאת המטוסים משירות ובשנת 2005 המטוס האחרון שהיה בשימוש באארופלוט הוצא משירות ופורק.
נכון לסוף 2013, 22 מטוסים עדיין בשירות. הם משמשים בעיקר לטיסות ממשלתיות, טיסות שכר והעברת מטענים. מטוס מסוג זה משמש את נשיא רוסיה, נשיא אוקראינה ואחרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מטוסי נוסעים מתוצרת איליושין | ||
|---|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0