איליושין Il-86
| איליושין IL86 | ||
|---|---|---|
 | ||
| המטוס בשירות S7 איירליינס | ||
| מאפיינים כלליים | ||
| סוג | מטוס נוסעים - רחב גוף | |
| ארץ ייצור |  | |
| יצרן | איליושין | |
| טיסת בכורה | 22 בדצמבר 1976 | |
| צוות | 3/4 | |
| נוסעים | 234 / 350 | |
| יחידות שיוצרו | 106 | |
| ממדים | ||
| אורך | 59,94 מטר | |
| גובה | 15.81 מ' | |
| מוטת כנפיים | 48.06 מ' | |
| משקל ריק | 117.5 טון | |
| משקל המראה מרבי | 206 טון | |
| ביצועים | ||
| מהירות מרבית | 970 קמ"ש | |
| טווח טיסה מרבי | 5000 ק"מ | |
| סייג רום | 11,000 מ' | |
| הנעה | ||
| ארבעה מנועי Kuznetsov NK-86 | ||
איליושין IL86 (ברוסית: Ил-86, באנגלית: Ilyushin Il-86) הוא מטוס נוסעים רחב גוף בעל ארבעה מנועי סילון, מתוצרת יצרנית המטוסים איליושין.
המטוס יוצר בין השנים 1977-1992, בסה"כ נבנו 106 מטוסים.
פיתוח
בשנת 1967 הזמינה אארופלוט מאיליושין מטוס ובו 250-350 מושבים. בסלון האווירי בפריז של שנת 1971 הכריזה ברית המועצות על פיתוח המטוס, אב הטיפוס טס לראשונה ב-22 בדצמבר 1976, האישורים להפעלתו התקבלו בספטמבר 1979. מספר חלקים במטוס יוצרו על ידי PZL הפולנית.
בתחילה התבסס בחלקו על מטוס אחר מתוצרת איליושין ה-IL62, והמנועים הוצבו בזנב המטוס. אולם במהלך הפיתוח הוחלט להציבם מתחת לכנפיים, כמו במטוסים המערביים של אותה התקופה, הבואינג 707 וה-דאגלס DC-8.
גרסאות
IL-86 הגרסה הראשונה למטוס, נרכשה בעיקר בחברת התעופה "אארופלוט".
IL-80/IL-86/IL-87 שלושה מטוסים שנבנו עבור חיל האוויר הסובייטי כמטוסי שליטה ובקרה במקרה של פיצוץ גרעיני.
IL-86D נבנה בסופו של דבר כ-איליושין IL-96.
מפעילים
בנובמבר 2010 היו מספר מטוסים בשירות פעיל: בחיל האוויר הרוסי (4), דונאוויה (4), ומוסקבה איירליינס (5).
בין חברות התעופה שהפעילו בעבר את המטוס: ארמאוויה, טראנסאארו, אארופלוט, אוזבקיסטן איירווייז, ארמניאן איירליינס, KrasAir, רוסיאן סקאי איירליינס, וטטרסטן איירליינס.
תאונות עיקריות
קישורים חיצוניים
- איליושין Il-86 באתר אילושין
- מפרט המטוס באתר Airliners.net
- תמונות המטוס באתר "JetPhotos"
הערות שוליים
| מטוסי נוסעים מתוצרת איליושין | ||
|---|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0