אין למדין מן הכללות

אין למדין מן הכללות הוא מונח תלמודי שטבע רבי יוחנן הקובע כי אי אפשר ללמוד מכללים כיון שלעיתים יש פרטים החורגים מהכלל. מכלל זה נאמרו הסתייגויות רבות.

המושג

במקומות רבים בתלמוד נאמרו הלכות באופן של כללים כמו "כל מצוות עשה שהזמן גרמן נשים חייבות בהן", ומחדש רבי יוחנן[1] כי הכלל אינו מדויק וייתכן שיש פרטים שאינם כלולים בו, למשל במקרה של מצוות עשה שהזמן גרמן יש את מצוות מצה שנשים כן חייבות בה. מכוח דרשה מיוחדת.

בטעם הדבר כתב הרמב"ם[2] כי "כל" הכוונה היא "רוב" או סתם דרך גוזמא.

בנוסף חידש רבי יוחנן שאפילו אם המשנה עצמה מפרטת מקרה בו לא נאמר הכלל ("הכול ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח"[3] אין פירושו שהדבר שנאמר לגביו "חוץ" הוא המקום היחיד שלא נאמר בו הכלל אלא עדיין ייתכן שיש פרטים שאינם כלולים בכלל ולא הוזכרו בפרוש[4]. הראשונים קבעו כי גם לשון "זה הכלל" אינה בדווקא[5] אם כי יש שחידשו שלשון "כלל" (למשל 'כלל גדול נאמר בשבת') היא אכן בדווקא[6].

הסתייגויות מהמושג

הראשונים[7] קבעו כי אין כוונת רבי יוחנן שלא ניתן ללמוד מכללים בכלל, אלא רק שאם מוכח נגד הכלל ממשנה ברייתא או גמרא - אומרים שהכלל לאו דווקא. ואף בגמרא לא אמרו כלל זה תמיד, כי אם במקום שהיה להם הכרח או שכך קיבלו מרבותיהם[8]. אבל אנחנו "לית לן לשבושי כלל גדול שמסרו לנו רבותנו שאם כן אין לדבר סוף ולא נסמוך על התלמוד הערוך בידנו שהרי רובו כללות"[9], כלומר, אנחנו לא יכולים לטעון על כלל שאינו בדווקא אלא רק מכוח קושיא גדולה.

הספרים בהם נאמר המושג

במקור המושג נאמר בגמרא לגבי המשנה, אבל לגבי ספרים אחרים מצאנו מחלוקת, יש אומרים שכלל זה של אין למדין מן הכללות לא נאמר אלא בדברי התנאים, אבל לא במימרות של האמוראים[10] אולם חלק בעלי התוספות[11] והריטב"א[12] השתמשו בכלל זה גם על דברי אמוראים. כמו כן מצאנו לגבי הפוסקים, יש שסברו שניתן ללמוד מן הכללות שכללו הפוסקים[13], אך המהרשד"ם[14] והתבואות שור[15] אמרו שגם לגביהם אין למדין מן הכללות.

לגבי כללי ההלכה שנאמרו בתלמוד ("הלכה כרבא לגבי אביי חוץ מיע"ל קג"ם") אם כתוב מפורש נגד הכלל - הולכים נגדו[16]. אם בגמרא נכתב שמסתבר נגד הכלל נחלקו הרמב"ם והראב"ד[17]: דעת הרמב"ם שהכלל מדויק והולכים נגד מה שמסתבר, ודעת הראב"ד שהסברא קובעת, נגד הכלל.

הסתייגויות נוספות

  • אם אחד מהתנאים אומר כלל ותנא אחר אומר "אף" הוא כן בדווקא. למשל: "כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן העורלה והכלאיים רבי אליעזר אומר אף החדש[18]".במקרה כזה הכלל אכן מדויק[19].
  • אם נאמרו פרטים אחרי הכלל - הם בוודאי כלולים בתוכו[20]
  • בלשון בני אדם (כגון אם נכתב כלל בחוזה או בכתובה) אין משתמשים בעיקרון זה והכללים אכן בדווקא[21].

בלשון המקרא

כלל זה הובא מספר פעמים במדרש גם ביחס לפסוקים[22] .

הערות שוליים

  1. ↑ ערובין כ"ז. עירובין כ"ט. קידושין ל"ד.
  2. ↑ פירוש המשניות לרמב"ם קידושין כ"ט. ועירובין כ"ו:
  3. ↑ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כו עמוד ב
  4. ↑ מפני שיתכן שהוציאו ולא הוציאו את כל הנצרך להוציא. רש"י.
  5. ↑ ר"ן במגילה
  6. ↑ שיטת מהר"י בירב קדושין ל"ד, בדעת רש"י
  7. ↑ רמב"ן ר"ן ורא"ש בשבועות דף מ.
  8. ↑ מהרי"ק שורש י'. רשב"א מנחות ו
  9. ↑ רמב"ן שבועות מ.
  10. ↑ קיצור כללי הגמ' בסוף ברכות, בשם "גאון". מהרי"ק שורש י. יד מלאכי א כג בדעת רשב"א חולין כ ב.
  11. ↑ עירובין ס"ו
  12. ↑ כתובות ה:, ס"א:, ס"ד:
  13. ↑ חכם צבי נ"ה
  14. ↑ עין הרועים ערך אין למדין מן הכללות
  15. ↑ ל"ב סעיף-קטן ו
  16. ↑ נימוקי יוסף בבא מציעא סט ב, מ ב בדפי הרי"ף; שו"ת הרשב"א ח"א מ; כסף משנה ערכין א ו
  17. ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר ערכין, הלכות א, פרק ו'
  18. ↑ קידושין ל"ז.
  19. ↑ עצמות יוסף קידושין ל"ז.
  20. ↑ יד מלאכי א כ"ב
  21. ↑ מהרי"ק שורש י.
  22. ↑ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:מדרש רבה) אין פרשה קלב בספר במדבר.במדבר רבה, פרשה קל"ב
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.