רבינו יום טוב בן אברהם אשבילי

רבינו יום טוב בן אברהם אשבילי
לידה 1250
פטירה 1330 (בגיל 80 בערך)
רבותיו רא"ה, רשב"א
חיבוריו חידושי הריטב"א על הש"ס, שו"ת הריטב"א

רבינו יום טוב בן אברהם[1] (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250–1330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד[2].

רבנותו ופעילותו התורנית

למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. גם בחיי רבותיו, הרשב"א והרא"ה, פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. בנוסף לכך, ענה חלק מתשובותיו רק לאחר פטירתם.

מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה" (שו"ת הריטב"א, מ"ג). הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוסופיה ובפרט בספר "מורה נבוכים" לרמב"ם, והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה הנבוכים עסק גם בספרי ההגות של חכמי פרובנס - רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי.

בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום בגמרא). כאשר הוא כותב בחידושיו "תוספות" סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה וכן שיטות ראשונים מתלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. הריטב"א העריץ במידה שווה את הרמב"ם והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו", כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעיתים "רבינו הגדול". הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים הכתובים בספריו גם בדברי רמב"ן, רשב"א, הנימוקי יוסף והר"ן. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו שיצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בעריכת הרב יוסף קאפח.

במסגרת הפילוסופיה של ההלכה מייצג הריטב"א את הגישה לפיה המחלוקות הנמצאות בתלמוד אינן תאונה היסטורית או נובעות מחוסר הבנה וירידת הדורות (כדעת רבי אברהם אבן דאוד) ואינן פרי הפרשנות האנושית היוצרת (כדעת הרמב"ם), אלא הן טמונות כבר בהתגלות עצמה. כבר התורה שנמסרה למשה בסיני כוללת בחובה את הפרשנויות הסותרות. לדבריו בפרשנותו למסכת עירובין: "כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר... ואמר (הקב"ה) שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ויהיה הכרעה כמותם".[3] כך, התלמוד, על המחלוקות המתועדות בו, מהווה שיקוף של ההתגלות עצמה. בנוסף, כיוון שכל דעה, גם דעת מיעוט, נמסרה למשה בסיני, קיימת סמכות לבתי הדין בכל דור ודור לברור את הדעה המתאימה לדורו ולעניינו.[4]

הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית.

יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, יהודים ולא יהודים, נהג בענווה יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול.

ספריו

לקריאה נוספת

  • הרב משה גולדשטיין, תולדות רבנו - מבוא לחידושי הריטב"א על מסכת ערובין, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א
  • מנחם אלון (עורך), מפתח השאלות והתשובות - שו"ת הריטב"א, שו"ת זיכרון יהודה, הוצאת המכון לחקר המשפט העברי - האוניברסיטה העברית, 1973.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ובשם הגדלים כתב בן אשבילי
  2. ↑ יוסף מנחם בן אגור, מבוא לתורה שבעל פה, עמוד 96, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1999
  3. ↑ חידושי הריטב"א עירובין יג ע"ב
  4. ↑ לפי משה הלברטל, מבוא למחשבת ישראל, 4ב - הופעת ההלכה ופילוסופיה של ההלכה - חלק שני, סרטון באתר יוטיוב מדקה 20:20
מפרשי הש"ס רבותינו הראשונים חכמי ספרד (וצפון אפריקה) בימי הביניים
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה
בית המדרש בעיר טולדו רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד
ראשונים
ראשוני אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י)
ראשוני אנגליה תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
ראשוני צרפת רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
ראשוני פרובנס רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון
ראשוני ספרד רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
ראשוני אטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים
ראשוני צפון אפריקה ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש)
ראשוני תימן רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי
ראשונים נוספים
תקופת חייו של רבינו יום טוב בן אברהם אשבילי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

‏

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.