אין עושין מצוות חבילות חבילות

אין עושים מצוות חבילות חבילות הוא כלל הלכתי הקובע כי אין לכלול שתי מצוות בפעולה אחת, דהיינו כאשר מבצע האדם פעולה שהיא נצרכת למצווה - עליו להימנע מלהוסיף עוד מצווה נוספת המתקיימת במעשה זה. לדוגמה, כאשר מברכים את ברכות שבע ברכות בסעודות הנערכות בשבעת ימי המשתה של הנישואין, אין לברך ברכות אלו על אותה כוס שעליה מברכים את ברכת המזון; שכן במעשה זה הרי נכללים מצות 'ברכת המזון על הכוס' ומצות 'ברכת שבע ברכות על הכוס' - באותה כוס[1].

מקור האיסור

האיסור מובא בסוגיא במסכת פסחים[2] העוסקת בעניין כוס של קידוש ושל ברכת המזון שהזדמנו יחד, וכן במסכת סוטה [3] העוסקת בענין השקאת מי סוטה לשתי נשים יחד: "אין משקין שתי סוטות כאחת ואין מטהרין שני מצורעין כאחת ואין רוצעין שני עבדים כאחת ואין עורפין שתי עגלות כאחת לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות."

רשב"ם [4] כתב שהאיסור הוא תקנת חכמים, וזאת כדי שלא ייראו המצוות כמשאוי המכביד עליו, ויש אומרים שהטעם הוא שיהיה ליבו פנוי למצווה האחת[5]. באחרונים יש מי שכתב שהאיסור הוא על בסיס הכלל "העוסק במצוה פטור מן המצוה" לפיו העוסק במצווה כעת פטור מכל מצווה אחרת, וממילא מצווה ש'קיים' באותו הזמן לא תיחשב לקיום של מצווה שבה מחויב.[6]

פרטי הדין

הפוסקים דנו מתי נחשבים מעשי המצוה ככרוכים זה בזה ויש איסור במעשה, ומתי אין בכך אלא מצוות סמוכות זו לזו שאינן נחשבות כ"חבילה" אחת:

  • בשני בני אדם - בגמרא[7] נאמר "כאן בכהן אחד כאן בשני כהנים", המגן אברהם כתב[8] שנחלקו תוספות והרמב"ם בפירוש דברי הגמרא. לדעת התוספות בשני בני אדם מותר לעשות שתי מצוות, ורק לאדם אחד נאסר להביא את שתי המצוות לפניו ולעשותן זו אחר זו, ואילו דעת הרמב"ם[9] להיפך: לשני בני אדם אסור לבצע את שתי המצוות בבת אחת, אבל לאדם אחד מותר להביא לפניו את שתי המצוות ולעשותן זו אחר זו.[10] על פי זה מסיק המג"א כי מצוות מילה בשני תינוקות ביחד לדעת הרמב"ם אפשרית רק בזה אחר זה ולדעת התוס' דווקא בבת אחת ע"י שני מוהלים.[11]
  • כשאינם בזמן אחד ממש - לדעת רבי יצחק יעקב וייס בספרו "מנחת יצחק" האיסור תלוי במשך עשיית המצוה, כל עוד אין המצוות מתקיימות יחד בו זמנית, אין הדבר נחשב ל"חבילה" גם אם שתי המצוות נעשו על ידי פעולה אחת. לדוגמה, על ידי הדלקת נר חנוכה בשמן של תרומה טמאה מקיים המדליק מצות הדלקת נר חנוכה, יחד עם מצות ביעור תרומה טמאה. אך במקרה זה אין מדובר בחבילת מצוות, מכיוון שמצוות נר חנוכה היא בהדלקה לבדה (וכיוון שהדליקה כדין אפי' כבתה מעצמה אינו חייב לחזור ולהדליקה) ואילו מצות שריפת שמן תרומה טמאה מתקיימת בביעור עצמו לכל ארכו, היות שמשך קיום המצוה שונה אם כן אין המצוות מתקיימות בו זמנית ואינן נחשבות ל"חבילה".[12]
  • במעשה פיזי אחד - בעל התפארת ישראל בפירושו למשנה נקט שהאיסור הוא רק בעשיית שני מעשים יחד (כהשקאת שתי סוטות המוזכרת בגמרא), אבל כשעושה מעשה אחד, ומקיים בו כמה מצוות אין צד איסור בזה.[13]. כעין זה המהרש"ם התיר לצרף סעודות מצווה של סיום ויום טוב, ואין בזה 'חבילה' כיוון שעושה מעשה אחד ורק מצרף לכוונתו כוונה נוספת, וכמו בקריאת שמע שיוצא בא ידי חובת תלמוד תורה הבסיסית, ולהפך - בעת לימוד תורה ניתן לצאת ידי חובת קריאת שמע.[14]. מאידך, בעל הבן איש חי אסר לתת לשם מתנות לאביונים מטבע אחד גדול לשני אביונים שיחלקו ביניהם, כיון שבכך עושה 'חבילה'. באופן דומה אסר לשלם לשני פועלים את שכרם בשטר אחד שאותו יחלקו.[15]
  • בעבודת בית המקדש - הרב משה פיינשטיין חידש שאין דין חבילות במצוות המקדש, כיוון שאין הכהנים עושים עבודתם מחמת מצווה, אלא חוב עליהם לעשות עבודתם ואדרבה משאוי הוא להם ולכן במקדש עושה כמה מצוות כאחת. [16]
  • מצוה דאורייתא ומצוה דרבנן יחד - המהרי"ט אלגאזי[17] הסיק שהאיסור הוא רק כששתי המצוות מן התורה או שתיהן מדרבנן, אבל כשאחת מהתורה ואחת מדרבנן אין איסור בעשייתן כאחת. ובספרו ארעא דרבנן [18] הסיק שאין איסור 'מצוות חבילות' כשאחד גורם לשני כמו ברכת על אכילת מצה שמברך על אותה המצה שעליה מברך המוציא כי לא יכול לאכול את המצה ללא שיברך קודם המוציא על אכילתו. אבל הסתפק כשמעשה המצווה השניה מתחיל לאחר מעשה המצווה הראשונה האם גם בזה אסור או לא, אמנם כשמתחיל שתיהן כאחת פשוט לו לאיסור.

במצוות דרבנן

בשונה מאיסורי תורה, במצוות דרבנן אין איסור עשיית המצוות "חבילות".[דרושה הבהרה] וכך מסיק הכתב סופר כי ניתן לצאת ידי חובה במשלוח מנות ומתנות לאביונים באמצעות מתנות כהונה באותה נתינה.[דרושה הבהרה]

לעומת זאת כשעושה מצווה מדרבנן אחר כך לא יכול לעשות (באותו ענין) מצווה מן התורה.[דרושה הבהרה]

במצוות מדברי קבלה (כמצוות פורים)[דרושה הבהרה] אסור ב'חבילות'.[דרוש מקור] וכשעושה במעשה אחד שתי מצוות, אחת מהתורה ואחת מדרבנן (מצרפם על הכוס כקידוש וברכת המזון על פחות משביעה) נחלקו תוס' ורמב"ם[דרושה הבהרה].[19]

שבע ברכות בליל הסדר

הפוסקים[20] דנו כאשר יש חתן בליל הסדר, מתי מברכים את השבע ברכות. שהרי על כוס ברכת המזון אי אפשר משום חבילות, ואילו להוסיף כוס נוספת לברכה גם אי אפשר כי "אין מוסיפין על הכוסות", גם לברך על כוס ולהניחה אי אפשר, כיוון שצריך לשתות מכוס הברכה. ואף על כוס רביעי אי אפשר, מכיון ששבע ברכות אינן מסדר הכוסות, וסיבה נוספת משום שיהיה בכך "הפסק" בין ברכת המזון (לאחריה מברכים על כוס שלישית) עד סוף ההלל ששותים כוס רביעית.

למעשה כתב היעב"ץ שיברכו את שבע הברכות על כוסו של החתן והוא ישתה, שהרי ממילא הוא צריך לשתותה.[21] הרב פיינשטיין באגרות משה באר שאין חיוב להחיל את ברכת הכוס דווקא על ברכת המזון אלא יכול להחילה על מצווה אחרת.[22]

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קב עמוד ב, ד"ה שאין.
  2. ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קב עמוד ב
  3. ↑ תלמוד בבלי, סוטה, ח, א
  4. ↑ בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קב עמוד ב וראה שם ב'מצפה לאיתן'
  5. ↑ תוספות לתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ח עמוד ב דיבור המתחיל "לפי שאין".
  6. ↑ בית האוצר להגר"י ענגיל ח"א סי' פד. ולא מצאתי עוד מי שדן כך ועל הנגזר מזה
  7. ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ח עמוד א.
  8. ↑ על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קמז ס"ק יא.
  9. ↑ הלכות סוטה פרק ד' הל' ב'. כן דעת מחצית השקל או"ח קמז ס"ק יא, אמנם בפמ"ג הסתפק במקור דברי הרמב"ם.
  10. ↑ ולכן לרמב"ם מותר לכהן אחד להשקות שתי סוטות בזו אחר זו, אך אסור להעמידן ולהשקותן יחד, אפילו על ידי שני כהנים.
  11. ↑ על פי דברי התוס' דן באגרות משה (אבן העזר ד פט) בשתי אחיות שרצו להתחתן באותו יום יחד (בשעת דחק גדול כמבואר שם), אלא שרמ"א באבן העזר אסר זאת (כנראה מחשש עין הרע). אג"מ התיר שיעשו חופה ראשונה ויתפזרו הקרואים ויחזרו שוב, ובכך לא נחשב שעשו יחד והוכיח זאת מכאן מדברי התוס'. ושם אין האיסור מצד 'חבילות' אלא מחשש עין הרע. אבל הוכיח מתוס' סוטה ח. 'אין משקין' שאסור להעמיד בעזרה 2 סוטות ע"מ להשקותן. שזה נקרא 'יחד'
  12. ↑ שו"ת מנחת יצחק חלק ט' סי' סד קיט.
  13. ↑ תפארת ישראל על משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה ב'.
  14. ↑ בשו"ת חלק ו סי' ז
  15. ↑ בן איש חי בשו"ת תורה לשמה סי' קצ שנט.
  16. ↑ שו"ת אגרות משה, חלק אורח חיים א, סימן קפט, בסוף דבריו.
  17. ↑ בספרו קהלת יעקב, תוספות דרבנן אות א'
  18. ↑ מהדורה קמא, מערכת א, סימן ב'
  19. ↑ כתב סופר שו"ת או"ח קלט
  20. ↑ שובע שמחות לרבי שריה דבליצקי פרק ד' אות נו ובהערה שם
  21. ↑ דברי היעב"ץ הובאו בפתחי תשובה שולחן ערוך, אבן העזר, סימן סב סקי"ח.
  22. ↑ אגרות משה, חלק אבן העזר א, סימן צה.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.