אין מערבין שמחה בשמחה

אין מערבין שמחה בשמחה הוא כלל הלכתי, לפיו אין לבצע פעולות שמהוות עילה המצדיקה שמחה בזמן בו על האדם להיות עסוק בשמחה אחרת. דוגמה לכך היא האיסור להינשא בימי חול המועד.

מקור הכלל

בתלמוד בבלי[1] נלמד כלל זה מהפסוק בספר מלכים[2] בו מתוארת חגיגת חנוכת בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך. בפסוק נאמר ששלמה המלך והעם חגגו במשך "שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום". מייתור הלשון למדו שהייתה כאן כוונה להפריד בין שבעת ימי החגיגה של חנוכת המקדש לבין שבעת הימים של חג הסוכות שבאו לאחריהם.

בתלמוד הירושלמי[3] מובא מקור אחר. כשנשא יעקב אבינו את לאה אמנו ובא לשאת את רחל אמנו אמר לו לבן "מלא שבוע זאת" ומכאן שאין לערב שמחה בשמחה. לימוד זה מובא גם ברמב"ם[4].

לדעת התוספות[5] אף שזו גזירת הכתוב, טעמה הוא בדומה לכלל שאין עושין מצוות חבילות חבילות, שצריך שליבו יהיה פנוי לשמחה אחת ולא יפנה את ליבו לשמחה אחרת.

נידונים שונים

  • נישואין בפורים - על פי שו"ת הרשב"א פסק השולחן ערוך שמותר לשאת אשה בפורים[6]. בעל מגן אברהם חולק על כך, ולדעתו אין לשאת בפורים משום שאין מערבין שמחה בשמחה. בשערי תשובה כתב שהמנהג הוא להתיר נישואין בפורים.
  • ברית מילה ופדיון הבן בחול המועד - תוספות[7] שאלו מהו טעם ההיתר לערוך סעודת ברית מילה או פדיון הבן בחול המועד. לגבי ברית מילה הנערכת בזמנה מותר הדבר כי אין לבטל את המילה בזמנה מטעם שאין מערבין שמחה בשמחה. לגבי מילה שלא בזמנה הדבר מותר או משום שאנו לא פוסקים את הכלל הזה[8] ומותר לערב שמחה בשמחה או שרק סעודת נישואין נחשבת שמחה. וכטעם השני נפסק במשנה ברורה[9].
  • ברכה אחת לשני חתנים - מותר לברך שבע ברכות פעם אחת לשני חתנים שנמצאים במקום אחד, ולדעת הרמ"א יש להימנע מכך משום עין הרע[10].
  • חנוכת הבית בחול המועד - כף החיים[11] כתב להתיר לחגוג חנוכת הבית בחול המועד, כיון שרק סעודת אירוסין ונישואין נחשבת לענין זה שמחה. אולם בשו"ת מנחת פתים[12] כתב לאסור מכיון שאיסור זה נלמד מחנוכת בית המקדש, אך סיים שיש לחלק בין חנוכת בית לבית מקדש.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט עמוד א.
  2. ↑ ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ס"ה.
  3. ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק א', הלכה ז'.
  4. ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק י', הלכה י"ד.
  5. ↑ תוספות לתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ח עמוד ב דיבור המתחיל לפי.
  6. ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצו, סעיף ח .
  7. ↑ תוספות לתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ח עמוד ב דיבור המתחיל מפני.
  8. ↑ כך כתב גם הריטב"א במועד קטן.
  9. ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקמו, סעיף ד ס"ק יא
  10. ↑ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן סב, סעיף ג .
  11. ↑ או"ח תקמו ד ס"ק יט
  12. ↑ הובא בשדי חמד אסיפת דינים מערכת חול המועד ס"ק כג
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.