אי-שוויון הלדר
אי-שוויון הלדר הוא אי-שוויון יסודי באנליזה מתמטית ובמיוחד באנליזה פונקציונלית, המהווה הכללה משמעותית של אי-שוויון קושי-שוורץ, ומשמש כדי להוכיח את אי-שוויון מינקובסקי.
אי-השוויון התגלה על ידי המתמטיקאי הבריטי לאונרד ג'יימס רוג'רס בשנת 1888, ובאופן בלתי-תלוי על ידי המתמטיקאי הגרמני אוטו הלדר בשנת 1889.
ניתן להוכיח את אי-השוויון באמצעות אי-שוויון יאנג או באמצעות אי-שוויון ינסן.
אי-השוויון
המקרה הכללי ביותר של אי-השוויון הוא במרחבי מידה: יהי מרחב מידה. עבור קבוע לכל נהוג לסמן:
יש לשים לב שביטוי זה מגדיר נורמה רק אם (כלומר ).
אי-השוויון קובע שלכל המקיימים , לכל זוג פונקציות מדידות מתקיים כי
אם מתקיים בנוסף כי וכן גם , אז אי-השוויון הוא שוויון אם ורק אם תלויות לינארית במרחב , כלומר קיים עבורו כמעט תמיד ביחס ל- .
מקרים פרטיים חשובים
ניתן עוד לראות כי אי-השוויון מתקיים גם לסדרות, ביחס למרחבי מידה מתאימים:
עבור כאשר .
באינדוקציה ניתן להכליל את אי-שוויון הלדר עבור מספר כלשהו של סדרות, למשל:
כאשר וגם .
כאשר מתקבל אי-שוויון קושי-שוורץ: ולכן סה"כ
הוכחה
נשים לב שלכל מתקיימת הטענה . זאת ניתן להוכיח בעזרת אי-שוויון ינסן שהרי פונקציה קעורה ולכן .
כעת נסמן ולפי הטענה הנ"ל מתקיים
נכפיל את שני האגפים ב־ ונקבל את אי-השוויון הרצוי .
הוכחה דומה ניתן לספק עבור פונקציות חיוביות והאינטגרלים שלהן במקום סדרות חיוביות והסכום שלהן.