פיקוד הצפון

תרשים המבנה הארגוני

פיקוד הצפון אלוף אמיר ברעם

ראש מטה הפיקוד תא"ל יורם כנפו

קצין אג"ם פיקודי אל"ם אלרן מוראש

עוצבת געש תא"ל אבי גיל

עוצבת הגליל תא"ל רפי מילוא

עוצבת המפץ תא"ל גל שוחמי

אוגדת הבשן תא"ל עמית פישר

חטיבת גולני אל"ם שי קלפר

עוצבת ברעם אל"ם רועי לוי

חטיבת כרמלי אל"ם ארז אלקבץ

עוצבת הגולן אל"ם אבינועם אמונה

גדוד האיסוף הקרבי עיט

גדוד האיסוף הקרבי שחף

חטיבה 7 אל"ם אודי צור

עוצבת חירם אל"ם יהודה ואך

עוצבת הנשר אל"ם אורי דאובה

חטיבת יפתח אל"ם אביחי זפרני

אגד לוגיסטי מרחבי 5001

יחידת המודיעין פיקוד הצפון

חטיבה 188 אל"ם ניר רוזנברג

חטיבת אלכסנדרוני אל"ם חזי נחמה

חטיבת אלון אל"ם יהודה הכהן

חטיבת עודד אל"ם שי בן ישי

אגד לוגיסטי מרחבי 5002

אגד לוגיסטי מרחבי 5003

חטיבת האש אל"ם יאיר נתנס

חטיבת הזקן אל"ם רועי סבירסקי

חטיבת קרייתי אל"ם יאיר אור

עוצבת יפתח אל"ם נריה ישורון

יחידת החימוש המרחבית 651

יחידת המשטרה הצבאית 390

חטיבת עציוני אל"ם אורן שמחה

עוצבת אדירים אל"ם נמרוד ציבולסקי

חטיבת אגרוף הברזל אל"ם מולי כהן

עוצבת כידון אל"ם צבי ארדן

יחידת השלישות פיקוד הצפון

יחידת הרפואה פיקוד הצפון

עוצבת התקומה אל"ם איתמר לסרי

גדוד ציוד מכני הנדסי

בסיס אימונים פיקודי אליקים

גדוד התקשוב איילים

מקרא:      חטיבה מרחבית;      חטיבת חי"ר;      חטיבת שריון;      אגד ארטילרי; גבול אפור מסמן חטיבת מילואים

הקמת חזית הצפון

לפני קום המדינה, במסגרת פקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 פעלה במרחב הצפון חטיבת לבנוני של החי"ש, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון", שכללה חמישה גדודים. מרחב הצפון כלל את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל..

בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי (בפיקודו של משה מן) וחטיבת כרמלי (שנקראה כך הן על שם מפקדה הראשון, משה כרמל והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר הקריות, מפרץ חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלה בגזרה חטיבת יפתח של הפלמ"ח בפיקודו של יגאל אלון, בהמשך התפצלה מגולני חטיבת עודד.

עם קום המדינה, ב-15 במאי 1948, כבר היו חיפה והגליל המערבי משוחררים ואילו בחזית המזרחית נאבקו גולני, יפתח ועודד בקרבות קשים, בעוד חטיבת כרמלי בטלה מקרבות. על מנת לשמר את מעמדו כמפקד כרמלי, הציע משה כרמל לדוד בן-גוריון להקים חזית צפונית מאוחדת, שבראשה יעמוד כרמל עצמו. ב-23 במאי פורסמה פקודת ההקמה של חזית הצפון בראשות כרמל, האחראי על "כל צפון הארץ ועל כל הכוחות המוצבים בו והנמצאים בשלבי התארגנות". הקמת מטה מאוחד איפשר ניהול נכון יותר של הכוחות ויציאה לפעולות יזומות שהגדולה והחשובה בהן הייתה מבצע חירם.

במלחמת ששת הימים ולאחריה

עד למלחמת ששת הימים ניהל הפיקוד בעיקר את הקרבות מול סוריה סביב גבולות שביתת הנשק. במלחמת ששת הימים היה הפיקוד אחראי על כיבוש רמת הגולן וצפון הגדה המערבית. לאחר המלחמה ובמיוחד לאחר שבספטמבר 1970 גורש אש"ף לדרום לבנון בידי חוסיין מלך ירדן נאלץ הפיקוד להתחיל ולהתמודד עם הטרור הפלסטיני שיצא מהפתחלנד שבדרום לבנון.

במלחמת יום כיפור ואחריה

במהלך מלחמת יום כיפור היה אחראי הפיקוד על הדיפת המתקפה הסורית ברמת הגולן ולמרות ההתחלה הקשה הצליח במשימתו ודחק את הסורים מעבר לנקודת הפתיחה שלהם. לאחר מלחמת יום הכיפורים ניהל הפיקוד את מלחמת ההתשה מול הסורים שהסתיימה בהסכם שביתת הנשק ב־1974.

לאחר מלחמת יום כיפור ביצע הפיקוד מספר מבצעים כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים בשטח לבנון כאשר הגדול ביניהם היה מבצע ליטני שנערך ב־1978. פיקוד הצפון היה האחראי העיקרי על מלחמת לבנון שבמהלכה ניהל קרבות עם ארגוני הטרור ועם הסורים בתוך שטח לבנון תוך שהוא מונע מסוריה לתקוף ברמת הגולן. במהלך המלחמה ובעיקר לאחריה הועברה מפקדת הפיקוד מנצרת (שם שכנה מאז הקמתו) לצפת.

במלחמות לבנון הראשונה והשנייה

החל מאמצע שנות השמונים מירב המאמצים בפיקוד הצפון מושקעים במלחמה מול ארגון הטרור הלבנוני חזבאללה וזאת לאחר שמלחמת לבנון הביאה לסילוק ארגוני הטרור הפלסטינים משטחה של לבנון. גם לאחר הנסיגה הישראלית מרוב שטחה של לבנון ב־1985 נשאר הפיקוד אחראי על השליטה ברצועת הביטחון תוך שהוא תומך בצד"ל. במהלך תקופה זו ביצע הפיקוד מספר מבצעים גדולים כנגד החזבאללה (ביניהם מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם).

בשנת 2000 השלים צה"ל את הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון ונפרש על הגבול הבינלאומי, לפי החלטת האו"ם. פיקוד הצפון היה אחראי על הכוננות לפעולה צהלית במהלך מלחמת עיראק.

במלחמת לבנון השנייה היה אחראי הפיקוד על הלחימה בחזית הצפונית מול החזבאללה. ב־8 באוגוסט 2006 שלח הרמטכ"ל, רב־אלוף דן חלוץ, את סגנו, אלוף משה קפלינסקי, לפיקוד הצפון, כמתאם מטעם המטה הכללי, לצדו של האלוף אדם. לדעת פרשנים בכלי התקשורת, צעד זה מזכיר את מינויו של חיים בר-לב למפקד החזית הדרומית במהלך מלחמת יום כיפור, מהלך שהביע חוסר אמון בתפקודו של מפקד פיקוד הדרום דאז, שמואל גונן (גורודיש).^[1]