חטיבת כרמלי

חטיבת כרמלי
סמל חטיבת כרמלי
פרטים
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת חי"ר מעולה במילואים
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה	נובמבר 1947
מקים היחידה	משה כרמל
מלחמות	מלחמת העצמאות   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה
פיקוד
יחידת אם	עוצבת המפץ
מפקדים	מפקדי החטיבה

משה כרמל, מייסד החטיבה ומפקדה הראשון.

חטיבת כרמלי (חטיבה 165, חטיבה מס' 2) היא חטיבת חי"ר בצה"ל הכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד צפון.

הקמת החטיבה (תש"ח)

בפקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 החליט דוד בן-גוריון להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות ארבע חטיבות סדירות, שהפכו בהמשך לשש, ולהתחיל בגיוס כל הכוח המסוגל ללחימה. בצפון הקימה מפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון" וכללה את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקד החטיבה היה משה כרמל והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב.

ב-28 בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי וחטיבת כרמלי (אשר קיבלה את שמה הן לכבוד מפקדה הראשון, משה כרמל, והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלה בגזרה חטיבת יפתח של הפלמ"ח.

למסגרת החטיבה הוכפפו 3 גדודים - 21 (שגרעינו בני נשר- יגור, נהריה וההקריות שמצפון לחיפה), 22 (שגרעינו סטודנטים מהטכניון) ו-23 (שהוקם מיחידת "הדרי" - חיל משמר העם של חיפה). במהלך המלחמה הוקם גדוד נוסף - 24, גם הוא על בסיס יחידת "הדרי".

עם הקמת המדינה מנתה חטיבת כרמלי 2,238 חיילים ומפקדים^[1].

פעילות החטיבה במלחמת העצמאות

עיקר פעילותה של חטיבת כרמלי הייתה בכוננות לקראת תפיסת הבסיסים הלוגיסטיים של הבריטים בסביבת חיפה עם עזיבתם ובמיוחד הנמל ודרכי הגישה אליו ובתי הזיקוק. כמו כן ערכה החטיבה פעולת נקם כנגד הכפרים בלד א-שיח' (היום נשר) לאחר טבח בתי הזיקוק ב-30 בדצמבר 1947, בה נהרגו מתושבי הכפר^[2]. ב-14 במרץ 1948, פוצצו חיילי גדוד 21 של החטיבה את מנהרות הרכבת בראש הנקרה וזאת כדי למנוע מעבר כוחות מלבנון דרך המסילה. ב-27 במרץ 48 יצאה שיירה של החטיבה, שנודעה בשם שיירת יחיעם, לעקוף את עכו ולהביא אספקה ליישובי הצפון, השיירה הותקפה סמוך לנהריה ונגרמו לה אבדות קשות. באפריל 48 התמודדה החטיבה עם צבא ההצלה בקרבות משמר העמק ורמת יוחנן. באפריל 48 סיימה החטיבה בהצלחה את הקרב על חיפה, הודות לתכנון המדויק ולהיכרות עם הסביבה והמתקנים הצליחה החטיבה תוך פחות מ-24 שעות לתפוס את כל הבסיסים הבריטיים והמפעלים האסטרטגיים בעיר. החטיבה הכניעה את ההתנגדות הערבית והשתלטה על העיר. לאחר פלישת צבאות ערב הכניע כוח של החטיבה את עכו במבצע בן עמי (שנקרא על שם בן עמי פכטר שהיה מפקד גדוד בחטיבת כרמלי ונפל בשיירת יחיעם). מפקד החטיבה הראשון היה משה כרמל והשני היה מרדכי מקלף, לימים הרמטכ"ל השלישי של צה"ל.

עם הקמת צה"ל הפכה כרמלי לחטיבת צה"ל. לאחר הכרזת המדינה השתתפה החטיבה בפיקודם של משה כרמל ולאחר מכן בפיקודו של מרדכי מקלף, בכל קרבות חזית הצפון ובטיהור כל אזור הגליל, במהלך מלחמת העצמאות. כמו כן, נטלה חלק במבצעי יצחק, דקל, ברוש וחירם. החטיבה ספגה אבידות כבדות בניסיון שכשל לכבוש את ג'נין במבצע יצחק וגם בנפילת שיירת יחיעם.

גדודי כרמלי (תש"ח)

גדוד 21 - נפת זבולון

גדוד 21 ששמו היה "נפת זבולון" הוקם רשמית ביום 25 בדצמבר 1947 בטקס שנערך בגבעת שמיר ליד רמת יוחנן ליד בניין ששימש לפני כן כמרכז אימונים (כיום חוות הצופים). ההקמה התקיימה באמצעות מסדר בפני מפקד הגדוד בן עמי פכטר. תחום החבל היה מנקודה שבין שער העמקים וג'למי עד מבואות חיפה, וומחרייבה שעל הר הכרמל ועד מבואות עכו. היישובים שנכללו בחבל היו: יגור, כפר חסידים, נשר, רמת יוחנן כפר המכבי, אושה, שמיר (לפני מעברו לגליל), קריית אתא, חרייבה, מחצבות 4.5, צ'ק פוסט, הקריות אפק (לפני כן משמר הים), כפר מסריק ועין המפרץ^[4].

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה שלח ארגון ההגנה את אנשיו לקורסים ואימונים. לקראת סוף שנת 1947 התקיימו גיוסים בצפון הארץ. אנשי החי"ש נשלחו למשקי הגליל המערבי לקדם פלישה. למחרת כ"ט בנובמבר התגייס חלק מהגדוד והוקמו הבסיסים בנשר, רמת יוחנן, חרייבה, מחצבות 4.5 בקריות ובגליל המערבי. החבל הכיל יישובים יהודים, יישובים ערבים כוחות צבא בריטיים וכוחות הליגיון הערבי. לחבל נודעה חשיבות בגלל שיישב על דרכים חיוניות ומפעלים חשובים כגון בתי הזיקוק, מפעל נשר למלט, בית המלאכה של הרכבת בתי הלאכה של סולל בונה ועוד. הגיוסים לגדוד נעשו בשלבים. בתחילה גיוסים קטנים במבנה כוחות של כוננות ולאחר מכן במסגרות גדולות יותר. הגיוסים כללו את בני המקום שגדלו בארץ וגם עולים חדשים ששהו מספר חודשים בארץ והתגוררו ב"מעון עולים" בנשר.

הגדוד הכיל 3 פלוגות:

• פלוגה 11 - חבל נהריה - מפקדה היה יעקב פונדק (השועל). לפלוגה היו 3 בסיסים - בסיס מצובה שמפקדו היה גדעון דונייץ, בסיס יחיעם מפקדו היה משה שינרמן, בסיס שבי ציון מפקדו משה שואבי.
• פלוגה 12 - חבל קריות מפקדה היה חיים בן-דוד. לפלוגה היו 3 בסיסים - בסיס רמת יוחנן שמפקדו היה יעקב שאודר, בסיס כפר המכבי מפקדו היה יעקב ברסלב, בסיס אפק מפקדו מיכאל מנייביץ.
• פלוגה 13 - חבל יגור מפקדה היה חנן זלינגר שנהרג ב- 1 בינואר 1948 בפעולת התגמול בבלד א-שייח' על טבח בתי הזיקוק. מחליפו היה יוסי האס. לפלוגה היו 5 בסיסים - בסיס יגור שמפקדו היה דב פיק, בסיס "ח'רייבה" (מחצבה של בית חרושת נשר למלט) מפקדו היה אברהם בורנשטיין, בסיס נשר מפקדו יוסקה גלילי, בסיס ק"מ 4.5 מפקדה היה יוסקה וונדרמן, בסיס צ'ק פוסט מפקדה היה שלמה קמינקר (קמין)

בעת הקמתו היו בגדוד 140 לוחמים. רק 40% מהם צוידו בנשק. הנשק עבר בין הלוחמים על פי פעילות הגדוד^[5].

בקרבות מלחמת העצמאות נהרגו 149 לוחמי הגדוד על פי הפירוט הבא^[6].

אנדרטת הנצחה לגדוד 22 בחיפה, ליד גשר גדוד 22 המקביל לגשר רושמיה

מס'	קרב	תאריך הקרב	מס' לוחמים שנהרגו בקרב
1	קרב על בלד א-שייח'	01/01/1948	1
2	התקפה על טמרה	19/01/1948	1
3	קרב על יחיעם	20/01/1948	4
4	משוריין הנוטרים ליחיעם	20/01/1948	6
5	שיירת יחיעם	27/03/1948	47
6	קרב רמת יוחנן	14/04/1948-16/04/1948	13
7	קרב שיירת הלגיון במבואות יגור	22/04/1948	1
8	קרב על משטרת אל-באסה	25/04/1948	2
9	הקרב על חיפה	22/04/1948	18
10	קרב על אכזיב	14/05/1948	1
11	קרב על סמריה	14/05/1948	3
12	הקרב על ג'נין	03/06/1948	45
13	קרבות אל-בירווה	24/06/1948	10
14	קרב על עין ע'זאל	08/07/1948	1
15	מבצע דקל- קרב על ספוריה	16/07/1948	1
16	קרב על תרשיחא	19/07/1948	5
17	קרבות מנרה	23/10/1948	7

לאחר מלחמת העצמאות

אחרי מלחמת העצמאות התארגנה החטיבה מחדש והפכה לחטיבת מילואים צפונית עם בסיס בעמקים. החטיבה תפקדה כחטמ"ר העמקים (או בשמו האחר "חטמ"ר צמח") עד לשנת 1974.

מפקדי החטיבה

לקריאה נוספת

• חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות, הוצאת "מערכות"
• מרדכי נאור (עורך ראשי), לקסיקון כח המגן ההגנה, 1992
• צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, תל אביב תשל"ח - תולדות חטיבת כרמלי
• בן-ציון דינור (עורך ראשי), ספר תולדות ההגנה. הוצאת מערכות, 1955-1972 כרכים ג' ו-ד'
• מאיר פעיל, התפתחות כוח המגן העברי, אוניברסיטה משודרת, 1987
• יהודה ואלך, אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, ירושלים, 1974 עמודים 59, 106, 115
• יוסף גלילי העורך, בעקבות לוחמי תש"ח גדוד 21 - חטיבת כרמלי, 1988
• אלישיב שמשי, "עוד ניצחון כזה... על רוח לחימה במלחמת לבנון השנייה", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2013.
• גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2009, ISBN 9789654828109.

קישורים חיצוניים

• חטיבת כרמלי - מורשת החטיבה, אלבום תמונות.
• ‫אמיר בוחבוט‏, מילואימניקים: "אין תחליף לאימון. שיקצצו במקום אחר", באתר וואלה! NEWS‏, 5 ביוני 2013‬.
• אלעד ארדן, חשיפה לצפון, במחנה, ‏ 14 באוגוסט 2006, כפי שהועלה באתר וואלה.
• משה כרמל, ‏לידתה וצמיחתה של חזית הצפון, מערכות 279-280, יוני 1981, עמ' 23-29 .

הערות שוליים