אליהו מצא
| אליהו מצא | ||
|---|---|---|
 | ||
| תאריך לידה | 1935 | |
| השתייכות | ||
| תקופת כהונה | 1972–2005 | |
| תפקידים בולטים |
| |
| פעילויות נוספות | ||
אליהו מצא (נולד ב-4 בינואר 1935) כיהן כשופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאו.
מצא נולד בתל אביב לגבריאל מצא ויפה (ג'מילה) לבית מטלון. הוסמך כעורך דין בשנת 1963[1]. בפברואר 1972 מצא מונה לתפקידו השיפוטי הראשון כשופט צבאי, תפקיד בו כיהן עד ינואר 1978, אז מונה לשופט בית משפט השלום בבת ים. בין תפקידיו השיפוטיים בצה"ל נכללו: שופט צבאי משפטי, נשיא בית הדין הצבאי במחוז מרכז. בשנת 1974 קיבל את התואר מוסמך במשפטים. ב-1984 מונה כשופט בית משפט מחוזי וב-1991 מונה לבית המשפט העליון. בשנת 2004 מונה למשנה לנשיא בית המשפט העליון, תפקיד בו שימש עד לפרישתו בשנת 2005. בתוך כך עמד בראש הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות.
בשנת 2005, בהגיעו לגיל 70, פרש מצא מבית המשפט העליון. באותה עת שימש כמשנה לנשיא בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15.
כיום מצא מרצה במכון להשתלמות שופטים.
ב 23 בפברואר 2009 מונה על ידי דורית ביניש לעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק את טיפול הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון.
ב-2013 זכה בתואר אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות השופטת. אחיו, עו"ד יהודה מצא היה מומחה לנזיקין ורשלנות רפואית. בשנים שלאחר פרישתו התגייס מצא למען הקמפיין להרחבת תחולת חוק החולה הנוטה למות ולהתרת ביצוע המתת חסד, והוא מכהן כנשיא עמותת "ליל"ך - לחיות ולמות בכבוד".[2]
קישורים חיצוניים
- בדימוס, באתר הרשות השופטת
- שלמה כהן, השופט מצא ביסס המהפיכה החוקתית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 בינואר 2005
- שרה ליבוביץ-דר, השופט מצא: "כשצריך ביהמ"ש מדבר בהחלטיות - כמו בפרשת עמונה", באתר מעריב השבוע, 16 באוקטובר 2016
הערות שוליים
- ↑ הוסמכו 63 עורכי דין מת"א, מעריב (עיתון), 3 במרץ 1963
- ↑ מבנה ארגוני - עמותת ליל"ך
 דגל ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית | ||
|---|---|---|
|
