אלקוש

אלקוש
שם בערבית דיר אל קאסי
מחוז הצפון
מועצה אזורית מעלה יוסף
גובה ממוצע[1] ‎637 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים תימן
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 292 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -3.3% בשנה עד סוף 2018

אֶלְקוֹשׁ הוא מושב באזור הצפון ליד העיר מעלות תרשיחא, בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון, ומהווה חלק מהמועצה האזורית מעלה יוסף.

היסטוריה

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן בכפר הערבי דיר אל-קאסי, שתושביו עזבוהו באוקטובר 1948 במהלך מבצע חירם. חלק מתושבי המושב התגוררו בבתים הערביים הישנים עד שנת 1963[2][3]. למקום הגיעו מעל מאה משפחות של עולים מתימן, אולם עד תחילת 1951 כמחציתם עזבו[4][5]. במקומם, התיישבו במקום בשנת 1952 עולים מכורדיסטן[6] משתי חמולות, חמולת קווינה מהעיר כוי סנג'ק וחמולה שנייה מבית וטה[7]. בשנות ה-50 אירעו קטטות עם ערביי פסוטה על רקע סכסוכי קרקעות[8][9], בגלל שקרקעות היישובים היו מעורבים זה בתוך זה[10]. בשנים הראשונות התפרנסו העולים מגידול טבק[11][12]. בנוסף, היו לתושבים לולים ומטעי תפוחים, אפרסקים ושזיפים[13].

בשנות ה-50 המשיכה העזיבה, אולם בשנת 1959 החלו משפחות לחזור[14]. בשנת 1960 הפסיקה הסוכנות את עבודות הדחק לתושבי המושב לאחר שנקבע שהמושב הגיע לביסוס[15]. בסוף 1962 פתחו תושבי המושב בשביתה בטענה שמשקיהם אינם מספיקים למחייתם[16]. השביתה הסתיימה לאחר כשבועיים באמירה בלתי מתחייבת של הסוכנות לבוא לקראת המתיישבים[17]. שביתה נוספת התקיימה במאי-יוני 1965[18], על רקע חובות של המושב והפסקת מתן שירותים לתושבים[19]. שביתה נוספת התקיימה בשנת 1978[20].

בשנת 1960 סירבו תושבי המקום לקבל אור מגנרטורים ודרשו חיבור לרשת החשמל הארצית[21]. בספטמבר 1963 חובר המושב לחברת החשמל, אך הבתים הערביים הישנים לא חוברו לרשת בגלל דרישת הסוכנות לפנות בתים אלו[2][22].

בפברואר 1970 נהרגה במושב אישה מפיצוץ של ג'ריקן נפץ תחת בית במושב[23]. באוגוסט 1970 פצצו מחבלים מטענים במספר לולים ריקים[24].

אלקוש המקראית

בתנ"ך מוזכר מקום בשם "אלקֹש" בתור מקום מגוריו של הנביא נחום, ויש שהעלו השערה שהשם הערבי "דיר אל-קאסי" שימר את השם הזה, אם כי לא ברור בכלל אם אלקוש המקראית הייתה באזור זה.[25] השם אלקוש נגזר מהשפה הארמית וכנראה שמשמעותו אל הקשת (קוש)[דרוש מקור].

על פי הספר "סוד מישרים", המצוטט בתוך רש"י לפסוק בנחום א', אלקוש המקראי נמצאת ליד מעבר "בילאן" (מה שנקרא portae Amani - ״שער טורי אמנוס״) הסמוך למפרץ אלכסנדרטה בטורקיה שהוא הגבול הצפוני של ארץ ישראל המובטחת על פי גבולי יחזקאל הנביא, ואילו לפי החוקר חיים בר-דרומא, אזור מעבר בילאן השתייך עוד לשבט אשר כבר בתקופת בית ראשון[26]. על -פי המפורש שם ברש"י לספר נחום, הייתה שם ממלכה יהודית דמוקרטית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 1 2 למושב אלקוש יהיה חשמל אך חג האור בוטל, מעריב (עיתון), 15 בספטמבר 1963
  3. ↑ עשר משפחות באלקוש היושבות בבלוקונים שובתות, חרות, 25 במאי 1965
  4. ↑ מחצית תושבי אלקוש עזבו את הכפר, על המשמר, 9 בינואר 1951
  5. ↑ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
  6. ↑ מושב אלקוש חגג ארבע שנים להתנחלות, דבר, 18 במרץ 1956
  7. ↑ יואל דר, סיפורם של מתיישבי אלקוש, דבר, 4 ביוני 1965
  8. ↑ ריב קרקעות בין כפרי הצפון, על המשמר, 21 בנובמבר 1950
  9. ↑ נפצעו בסכסוך קרקע בגליל, דבר, 30 בדצמבר 1953
  10. ↑ סכסוך הקרקעות נגרם בטעות, דבר, 31 בדצמבר 1953
  11. ↑ רות בונדי, דרך הטבק, דבר, 25 באוקטובר 1957
  12. ↑ ישעיהו עשני, יציבות לאורך כל החזית, דבר, 16 באוקטובר 1959
  13. ↑ שפי גבאי, מבצע סוס, דבר, 4 באוגוסט 1965
  14. ↑ חזרו מן העיר אל המושב, דבר, 18 בינואר 1959
  15. ↑ הופסקו עבודות־הדחק למתיישבי אלקוש, דבר, 14 באוקטובר 1960
  16. ↑ 67 משפחות במושב אלסוש שובתות כמחאה נגד הסוכנות, חרות, 28 בדצמבר 1962
  17. ↑ תושבי אלקוש הפסיקו שביתתם, חרות, 6 בינואר 1963
  18. ↑ א. בן דוד, זכרנו את השכר שהאכילה אותנו הסוכנות, מעריב (עיתון), 28 במאי 1965
  19. ↑ צבי טל, מושב אלקוש בגליל ללא שירותים רפואיים, חרות, 2 במרץ 1965
  20. ↑ יואל דר, שביתת מחאה באלקוש, דבר, 2 בנובמבר 1978
  21. ↑ תושבי אלקוש רוצים אור מחברת חשמל, מעריב (עיתון), 28 ביוני 1960
  22. ↑ ב-יואל דר, סיפורם של מתיישבי אלקוש, דבר, 4 ביוני 1965 כתוב שעד יוני 1965 לא היה חשמל
  23. ↑ אישה נהרגה בחבלה במושב אלקוש, מעריב (עיתון), 22 בפברואר 1970
  24. ↑ מנחם רהט, שלוש סככות לולים פוצצו במושב אלקוש, מעריב (עיתון), 6 באוגוסט 1970
  25. ↑ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: נחום חבקוק צפניה, עמודים 21‏-22
  26. ↑ וזה גבול הארץ, תשי"ח, דף קעז
יישובי מועצה אזורית מעלה יוסף (מחוז הצפון)
מושבים אבן מנחם • אלקוש • גורן • זרעית • חוסן • יערה • לפידות • מעונה • נטועה • עבדון • עין יעקב • פקיעין החדשה • צוריאל • שומרה • שתולה
יישובים קהילתיים אבירים • גורנות הגליל • גיתה • מנות • מצפה הילה • מתת • נווה זיו
מפת יישובי המועצה האזורית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.