צוריאל
 | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מעלה יוסף |
| גובה ממוצע[1] | 639 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 335 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.7% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   צוריאל | |
צוּרִיאֵל הוא מושב בגליל העליון, ליד מעלות תרשיחא. הוא משתייך למועצה אזורית מעלה יוסף.
המושב הוקם ככפר עבודה בי"ח אייר תש"י, 1950[2], על אדמות הכפר סוחמאתא[3] שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. ראשוני יושביו היו עולים מהעיר בית עדאקה שבתימן, ובראשם הרב שלום נהארי הלוי. בינואר 1951 נחנכו 133 בתים בכפר, שמנה קרוב ל-500 נפש[4]. בשנת הראשונה עסקו התושבים בסיקול וייעור במימון הקרן הקיימת[5]. צוריאל שרד את הגל הראשון של נטישת כפרי עבודה[6], והוחל בהסבתו מכפר עבודה ליישוב קבע. אולם רבים מתושבי המקום בקשו לעזוב, וגל של סכסוכים שטף את המקום שבשיאם, ביוני 1952, הוכה קשות המדריך מטעם פועלי אגודת ישראל[7][8][9]. נשות הכפר הועסקו על ידי ויצ"ו בייצור בגדים תימניים אותנטיים שנמכרו כמזכרות לתיירים[10][11].
בתחילת 1953 עזבו העולים מתימן את המושב והוא אוכלס על ידי עולים ממרוקו[12]. במאי 1954 הצטרפו למושב תשע משפחות ממעברת צמח[13]. באוקטובר 1954 הועברו למושב 18 משפחות עולים[14]. עולים נוספים הצטרפו בפברואר 1955[15]. בשנת 1958 נמסר למושב שטח אדמה נוסף לעיבוד[16]. תושבים נוספים הצטרפו למושב בשנת 1959[17]. החל מינואר 1960 שונתה שיטת התשלום של הסוכנות היהודית לתושבי צוריאל, ובעקבות זאת התקיימה הפגנה של התושבים במשרדי הסוכנות בצפת[18] ובאוקטובר 1960 פתחו תושבי המושב בשביתה[19]. התושבים דרשו את הגדלת המטעים, הגדלת הלולים, נטיעת מטע זיתים ובניית מחסני טבק[20].
המושב מזוהה עם תנועת פועלי אגודת ישראל. המושב נקרא על שם הדמות המקראית צוריאל בן אביחיל, נשיא בית אב למררי[21].
קישורים חיצוניים
- צוריאל באתר הרשות לפיתוח הגליל
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1057
- ↑ חמישה יישובים חדשים בצפון, על המשמר, 12 במאי 1950
- ↑ כפר צוריאל בגליל המערבי חנך בתיו, הצופה, 23 בינואר 1951
- ↑ דוד זכאי, במעברות צפון, הצופה, 2 באפריל 1951
- ↑ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
- ↑ מה אירע בצוריאל?, דבר, 11 ביוני 1952
- ↑ למה הוכה המדריך בצוריאל?, מעריב (עיתון), 16 ביוני 1952
- ↑ הצצה לתוך הגליל העליון, דבר, 12 בספטמבר 1952
- ↑ הכפר התימני שתוצרתו מגיעה לרחבי העולם, מעריב (עיתון), 31 בדצמבר 1952
- ↑ אחות למופת בין סלעי הגליל, דבר, 13 בינואר 1953
- ↑ דרישה להגברת העליה מצפון אפריקה ולסיוע בקליטתה בארץ, דבר, 6 במאי 1953
- ↑ מפה ומשם, ממעברת צמח, דבר, 18 במאי 1954
- ↑ 78 משפחות עולים נשלחו להתישבות, דבר, 6 באוקטובר 1954
- ↑ 800 עולים מצפון אפריקה הגיעו ב"ירושלים", על המשמר, 21 בפברואר 1955
- ↑ תוספת אדמה לישובים בגליל המערבי, חרות, 8 באוקטובר 1958
- ↑ מתישבים נוספים למושב צוריאל, דבר, 24 ביוני 1959
- ↑ המתפרעים ממושב צוריאל - לביה"ד, מעריב (עיתון), 15 בינואר 1960
- ↑ תושבי מושב צוריאל שובתים, מעריב (עיתון), 26 באוקטובר 1960
- ↑ ש. רפפורט, תושבי צוריאל שבגליל שובתים, מעריב (עיתון), 4 בדצמבר 1962
- ↑ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ה
| ||||||||||
רישיון cc-by-sa 3.0