בהמה וחיה בהלכה

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בהמות: פרות וכבשים בחווה.

בהלכה, היונקים היבשתיים הגדולים מתחלקים לשתי תת-קטגוריות, חיה ובהמה, השונות זו מזו בהלכותיהן.

תת-הקטגוריה "בהמה" כוללת את חיות המשק המבויתות המצויות במקום יישוב,[1] ואילו תת-הקטגוריה "חיה" כוללת את חיות הבר.[2]

הגדרות ומיון

למונחים "בהמה" ו"חיה" משמעות מורחבת ומשמעות מצמצמת.

במשמעות המורחבת "בהמה" ו"חיה" הן מילים נרדפות, המשמשות לעיתים קרובות כשם לקטגוריה הכוללת את כל מיני היונקים היבשתיים הגדולים[hebrew 1], למעט האדם.[hebrew 2], וברוב המקומות בתורה שבכתב, "חיה" ו"בהמה" הם שמות כללים ומתחלפים, כמאמר חכמים: "הבהמה בכלל חיה".[3]

במשמעות המצמצמת חיה ובהמה הן תת-קטגוריות שונות:

"בהמה" היא בעל חיים מקטגוריה זו המשתייך למיני החיות המבויתות[1] ולבעלי החיים המשמשים לצורכי המשק: לחלב, לבשר, לרכיבה ולביגוד,[4] כגון בקר הבית, צאן, חמור הבית, גמל וחזיר הבית.

חיה היא בעל חיים שאינו חלק ממשק הבית, וגדל שלא במקום יישוב כגון צבי, אייל, ערוד ופיל.[2]

נחלקו התנאים במשנה אם כלב משתייך לבהמה או לחיה: לשיטת חכמים כלב הוא מין חיה, ולשיטת רבי מאיר הוא מין בהמה.[5]

אף בעלי חיים שיכולים להתרבות אלה עם אלה עשויים להשתייך לתת-קטגוריות נפרדות, כגון חזיר הבר (חיה) וחזיר הבית (בהמה), חמור הבית (בהמה) וערוד (חיה).

במשנה ובתלמוד נחלקו הדעות בעניין בעל החיים המכונה כוי, האם הוא חיה, בהמה או שאינו מסווג לאף לא אחת מקטגוריות אלה.[6] יש אומרים שכוי זה הוא בן כלאיים של בהמה וחיה, ולכן לא ניתן לסווגו בוודאות לאחת מהקטגוריות.[7]

סימנים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

הלכות המיוחדות לקבוצה הכוללת חיות ובהמות

סימני כשרות

סימני הטהרה שעל פיהם נקבע אם בעל החיים כשר או אינו כשר משותפים לקבוצות הבהמות והחיות, ומבדילות אותן משאר בעלי החיים. חיות ובהמות כשרות רק אם הם מעלות גירה, מפריסות פרסה ושוסעות שסע.

התורה מציינת 10 מיני יונקים טהורים, כולם אוכלי צמחים. מתוך רשימת היונקים הטהורים המופרטת בתורה, 3 מוגדרים בהמה בהלכה ו-7, לא מבויתים, מוגדרים חיה טהורה.[8]

בהמות הכשרות לאכילה

עם הבהמות הכשרות לאכילה נמנים שלושה סוגים בלבד: הפרים, הכבשים והעיזים

  • פרה
  • כבשה
  • עז

חיות הכשרות לאכילה

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולערוך אותו. הסיבה לכך: בערכים אודות החיות עצמן נזכרו זיהויים שונים.

החיות הכשרות היחידות[8] הן שבע כפי שנכתב בתורה:[9]

אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר:

  • אייל
  • צבי
  • יחמור
  • יעל (אקו?)
  • ראם (דישון?)
  • שור הבר (תאו?)
  • ג'ירף (זמר?)


הלכות נוספות

איסור גיד הנשה חל על בהמות וחיות כשרות כאחת.

טומאת נבלה נוהגת בבהמה ובחיה.

הלכות שבהן החיה והבהמה נבדלות זו מזו

לחלוקה זו ביהדות בין חיה לבהמה השלכות הלכתיות רבות ומגוונות.

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ↑ אך יונקים ימיים כגון לוויתן או כלב ים, ויונקים מעופפים כעטלף אינם בכלל בהמה וחיה. אף יונקים יבשתיים קטנים כגון עכברים וחולדות אינם בכלל בהמה וחיה אלא מסווגים כשרצים.
  2. ↑ למרות הכתוב בתורה: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית, ב', ז') לרוב אין האדם כלול בתת-הקטגוריה ההלכתית "חיה".

הערות שוליים

  1. 1 2 פירוש המשניות להרמב"ם מסכת אהלות פרק ח' משנה א'.
  2. 1 2 ספר שנות אליהו להגאון מווילנא על משניות מסכת כלאיים פרק ח' משנה ו'.
  3. ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף עא עמוד א
  4. ↑ על פי פירוש האבן עזרא לספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ד.
  5. ↑ משנה, מסכת כלאים, פרק ח', משנה ו'
  6. ↑ ראו ערך כוי.
  7. ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ עמוד א
  8. 1 2 משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק א', הלכה ח'
  9. ↑ ספר דברים, פרק י"ד, פסוק ה'.
  10. ↑ תרגום אונקלוס על הפסוק הנ"ל, פירוש התוספות על מסכת ראש השנה דף כ"ו עמוד ב' ד"ה של יעל.
  11. ↑ תרגום אונקלוס הנ"ל
  12. ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ עמוד א
  13. ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק א', הלכה ה'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.