שור הבר

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: שילוב נכון של הערך שור הבר עם הערך בהמות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שור הבר (או בהמות) הוא מין שור שיאכל בסעודה שתערך בימות המשיח לבני ישראל.

בספר איוב

שור הבר מוזכר בשם בהמות בתנ"ך בספר איוב, פרק מ', פסוקים ט"ו-כ"ד:

טו הִנֵּה-נָא בְהֵמוֹת, אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמָּךְ; חָצִיר, כַּבָּקָר יאכֵל.טז הִנֵּה-נָא כחוֹ בְמָתְנָיו; וְאוֹנוֹ, בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ.יז יַחְפּץ זְנָבוֹ כְמוֹ-אָרֶז; גִּידֵי פַחֲדָו יְשׂרָגוּ.יח עֲצָמָיו, אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה; גְּרָמָיו, כִּמְטִיל בַּרְזֶל.יט הוּא, רֵאשִׁית דַּרְכֵי-אֵל; הָעשׂוֹ, יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ.כ כִּי-בוּל, הָרִים יִשְׂאוּ-לוֹ; וְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה, יְשַׂחֲקוּ-שָׁם.כא תַּחַת-צֶאֱלִים יִשְׁכָּב-- בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.כב יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ; יְסֻבּוּהוּ, עַרְבֵי-נָחַל.כג הֵן יַעֲשׁק נָהָר, לא יַחְפּוֹז; יִבְטַח, כִּי-יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל-פִּיהוּ.כד בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ; בְּמוֹקְשִׁים, יִנְקָב-אָף.

חז"ל

במדרש רבה על פרשת שמיני פי"ג מסופר אודות קרב אדיר שעתיד להתחולל בין שור הבר (הנקרא במדרש "בהמות"), לבין הלווייתן הענק. מדובר בשור ולוויתן עצומי ממדים העתידים להתגלות לעתיד לבוא בלבד. בקרב זה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו ואילו שור הבר ינגח בלווייתן וירימו על קרניו. מבשר השור והלוויתן יעשה הקב"ה סעודה לצדיקים לעתיד לבוא.

בתלמוד גורסים כי בעולם הבא הקל יאכיל את צדיקי עם ישראל בבשרו של בהמות[1]. על כך שאלו חז"ל: הדג כידוע, אינו זקוק לשחיטה כשרה. אבל השור לעומת זאת צריך שחיטה כשרה ובפרט אם הוא עתיד לשמש למאכל לצדיקים לעתיד לבא. ואם כן – כיצד יאכלו הצדיקים משור שנשחט על ידי לוויתן באמצעות סנפירו? הרי מלבד העובדה שאין כאן "שוחט" במובן הרגיל של המילה, הרי גם הסכין בה שוחטים חייב להיות ישר, חד וחלק. והרי זנבו של הלוויתן אינו ישר? על כך עונים חכמים כי לעתיד לבא "תורה חדשה מאיתי תצא"

זיהוי המין

קיימת סברה ששור הבר הוא בקר הבר המזוהה עם התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"[2]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהבקר הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו)[3].

בתנ"ך עצמו מתואר בהמות כאוכל עשב גדול וחזק, אשר שוכב בסתר בין צמחי הביצה. אך התיאור התנ"כי אינו מספיק כדי לאפשר את זיהויו, ובמהלך השנים ניתנו פרשנויות רבות, לפיהן הבהמות הוא היפופוטם (ובעקבות כך נקבע השם "בהמות" כשם עברי להיפופוטם), פיל, קרוקודיל ואפילו דינוזאור. בסמיכות לבהמות מוזכר "לויתן", שגם זהותו אינה ברורה.

בהמה או חיה

נחלקו תנאים בדינו של "שור הבר" (אין ודאות שמדובר בבקר הבר הנכחד וייתכן שמדובר בתאו או הבופלו) האם נחשב כלבהמה או לחיה. ייתכן שמחלוקתם תלויה בזיהויו של שור הבר האם הוא ה"תאו" המקראי או בעל חיים אחר.

בעידן המודרני

באנגלית, משתמשים במינוח "Behemoth" כדי לציין כל חיה גדולה ורבת עוצמה. בשפות קיריליות כרוסית, אוקראינית, בלארוסית וכדו', ההיפופוטם נקרא בהמות (бегемот) כשם עיקרי או משני, המחקר סבור כי יש בדמות זו הדים לאגדות מיתיות מהמזרח הקדמון.

לקריאה נוספת

  • Bernard. F. Batto, "Behemoth", in: Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst (eds.), Dictionary of Deities and Demons in the Bible (DDD), 2nd ed., Leiden: Brill, 1999, pp. 165-169
  • Michael V. Fox, "Behemoth and Leviathan", Biblica 93.2 (2012), 261-267

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף עד עמוד ב
  2. ↑ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977
  3. ↑ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 54-33.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.