בואינג-סאאב T-7
בואינג-סאאב T-7 רד-הוק Boeing/Saab T-7 Red Hawk | ||
---|---|---|
![]() | ||
שני מטוסי T-7 על הקרקע | ||
מאפיינים כלליים | ||
סוג | מטוס אימון | |
ארץ ייצור | ![]() | |
יצרן | בואינג וסאאב | |
צוות | 2- מדריך וחניך | |
יחידות שיוצרו | 2 (מטוסי ניסוי) ייצור מתוכנן 351 כלים. | |
משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית | |
ממדים | ||
אורך | 14.15 מטר (46 רגל ו-5 אינץ') | |
גובה | 4 מטר (13 רגל ו-1.4 אינץ') | |
מוטת כנפיים | 10 מטר (32 רגל ו-9.7 אינץ') | |
ביצועים | ||
מהירות מרבית | 1,300 קילומטר בשעה (808 מייל בשעה) | |
קצב נסיקה | 170 מטר לשנייה (33,500 רגל לדקה) | |
טווח טיסה מרבי | 1,839 קילומטר (1,143 מייל) | |
סייג רום | 50,000 רגל (15,240 מטר) | |
הנעה | ||
מנוע טורבו מניפה ג'נרל אלקטריק F-404 עם דחף יבש (ללא מבער אחורי) של 49 קילו-ניוטון (11,000 ליברות כוח) ודחף רטוב (עם מבער אחורי) של 79 קילו-ניוטון (17,700 ליברות כוח). |
הבואינג-סאאב T-7 רד-הוק (באנגלית: Boeing/Saab T-7 Red Hawk, בתרגום חופשי: "נץ אדום") הוא מטוס אימון סילוני חד מנועי על-קולי מתקדם שפותח בשותפות בין חברות בואינג וסאאב. המטוס זכה במכרז ה-TX של חיל האוויר של ארצות הברית שתוכנן להחלפת מטוסי ה-T-38 טאלון המזדקנים. המכרז יכלול ייצור כולל של 351 כלי טיס, 46 מדמי טיסה, אימון אחזקה ותמיכה בעלות כוללת של 9.2 מיליארד דולר אמריקאי.
ב-16 בספטמבר 2019 חיל האוויר הכריז על הסימון והכינוי של כלי הטיס החדש. הכינוי רד-הוק ניתן כמחווה למטוס ה-P-40 וורהוק וטייסי הטסקיגי מיימי מלחמת העולם השנייה שכונו "זנבות אדומים" (Red Tails) בשל הצבע העז של הזנבות של מטוסי ה-P-51 מוסטנג שהם הטיסו. ההכרזה לוותה בתמונה בה מטוס ה-T-7 עומד ליד מטוס P-51C משוחזר הצבוע בצבעי הטסקיגי, כאשר זנב המטוס החדש צבוע באדום.[1]
ראו גם
- M-346 מאסטר
- יאקובלב יאק-130
- KAI T-50 גולדן איגל
- הונגדו L-15
קישורים חיצוניים
הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.