ביאה דרך איברים

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

ביאה דרך איברים היא ביאה שאינו "ביאה כדרכה" או ביאה שלא כדרכה[1]. ביאה דרך איברים אינה נחשבת לביאה הלכתית, אולם לדעת פוסקים שונים במצבים מסוימים היא אינה נחשבת להוצאת זרע לבטלה.

מקור הדין

בתלמוד הבבלי מובא שביאה דרך איברים אינה נחשבת לביאה, ולכן אדם שהזהיר את אשתו שלא להתייחד עם גבר זר שהוא חושד שהיא חוטאת עימו בביאה דרך איברים, ואשתו עברה על אזהרתו - אין היא נחשבת לאשה סוטה, אף שנהגה בפריצות:

"שכבת זרע" - פרט לדבר אחר. מאי דבר אחר?... אמר רבא: פרט לשקינא לה דרך אברים. א"ל אביי: פריצותא בעלמא היא, ופריצותא מי אסר רחמנא?... לעולם לשקינא לה דרך אברים, ומהו דתימא בקפידא דבעל תליא רחמנא, ובעל הא קא קפיד - קמשמע לן

— תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כו עמוד ב

מובאה נוספת המתייחסת לביאה דרך איברים משווה את הבא על אשה דרך איברים למוציא זרע לבטלה:

תנו רבנן: הגרים והמשחקין בתינוקות - מעכבין את המשיח... משחקין בתנוקות מאי היא? אילימא משכב זכור - בני סקילה נינהו! אלא דרך אברים - בני מבול נינהו! (חטאם כחטא אנשי דור המבול, שעל פי המדרש חטאו בהוצאת זרע לבטלה)

— תלמוד בבלי מסכת נדה דף יג עמוד ב


מצבים בהם יש פוסקים המתירים ביאה דרך איברים

אף שהתלמוד במסכת נידה השווה את מעשה הביאה דרך איברים להוצאת זרע לבטלה, כאשר הדבר לא נעשה מתוך רצון להשחית את הזרע אלא מאילוצים שונים, כגון במצבים שבהם ישנו איסור רפואי לקיים יחסי אישות תקינים, או כשיש מניעה טכנית המונעת אפשרות זו לזמן ממושך, ישנם פוסקים המתירים לקיים תשמיש דרך איברים.

אחד המקורות להיתר זה אלו דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה על פי גרסת מפעל משנה תורה שנחשבת לגרסה מדויקת של ספר היד החזקה לרמב"ם[2], ועל פי גרסת רוב כתבי היד[3] וכן על פי גרסת הרב קאפח:

אשתו של אדם מותרת היא לו, לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר ואבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה, בין שלא כדרכה, בין דרך אברים

— משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה ט'

הרב שמואל קדר כותב[4] שבמצב של אילוץ רפואי המונע אפשרות לקיים יחסי אישות תקינים, מותר לקיים את היחסים באופן של 'דרך איברים', וזה אף עדיף על ביאה שלא כדרכה, שיש מה עינוי לאשה, והיא גם מגונה יותר. גם בשו"ת קדושת אמת י"ב, מביא בשם כמה פוסקים להתיר כאשר ישנה מניעה רפואית וכדומה לקיום יחסי אישות, וכך היא דעתו של הרב אליהו בן סימון[5].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק רונס, 'האם אפשר לדחות את ליל הכלולות', תחומין ל"ו, עמ' 121–129

הערות שוליים

  1. ↑ רש"י מפרש ש'דרך איברים' הכוונה "מיעוך דדים (שדיים) ודש מבחוץ בשאר איברים". כלומר שימוש באיברים אחרים מלבד במקום המיועד (לבד מביאה שלא כדרכה).
  2. ↑ בגרסה זו מושמטות המילים "ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה", שנזכרות במהדורות אחרות.
  3. ↑ כך מבואר ב'שינויי נוסחאות' ברמב"ם שבהוצאת פרנקל.
  4. ↑ קונטרס 'בגדרי הוצאת זרע לבטלה' ענף ג' אות ב'.
  5. ↑ הרב אליהו בן סימון, חיי משפחה של סובלת מווגיניזמוס אמיתי, אסיא קיא-קיב, תשע"ט עמ' 165–211. וציין שהרב יצחק יוסף עבר על מאמרו והסכים למסקנותיו הלכה למעשה.
חיי אישות ביהדות
סדר הנישואין היהודי שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות
מצוות והלכות בזוגיות פרייה ורבייה (לידה) • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך אברים
טהרת המשפחה דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה
צניעות שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים
מסכתות בסדר נשים יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.