כתם (נידה)
בהלכות נידה כתם הוא מראה של דם שאישה מצאה על אחד מבגדיה או מצעיה, וישנו ספק האם הגיע מרחם האישה.
מדין התורה, דם שהופך את האישה לנידה ולאסורה על בעלה, הוא רק דם היוצא מן הרחם בליווי הרגשה אופיינית. דם שהופיע ללא הרגשה זו, אינו אוסר את האישה.
חז"ל תיקנו כי בגד שנמצא עליו כתם שניתן לחשוש שהגיע מרחם האישה הוא טמא. ומכיוון שהבגד טמא תיקנו חז"ל כי אין האישה יכולה להיטהר לבעלה עד שתקיים את כל דיני הטהרה כאישה נידה. אולם, ישנן הקלות רבות בדיני הכתמים, ובסופו של דבר רק מעט מאוד כתמים אכן יטמאו את האישה.
מתי נחשב כתם טמא
כתם ייחשב כטמא רק אם יימצאו בו מספר תנאים:
- הוא נמצא על דבר שמקבל טומאה. כלומר, בגד העשוי מבד. אם נמצא על מגן תחתון[1] או תחבושת היגיינית או מושב של אסלה מפלסטיק או על האדמה או על בגד ניילון העשוי מיריעה אחת - לא יחשב ככתם טמא.
- הוא נמצא על בגד לבן. (לפי הרבה פוסקים גם קרוב ללבן כגון בז') אם ימצא כתם על בגד צבעוני, אין הוא טמא. אם ימצא כתם על בגד שחלקו לבן, יחשבו רק חלקי הכתם שהופיעו על החלק הלבן, ורק אם יש בהם גודל מינימלי- יהיה הכתם טמא.
- גודלו לפחות כגודל גריס. כלומר, אם נהפוך את הכתם לצורת עיגול, יצא עיגול בקוטר 19 מ"מ לפחות.
- הוא נמצא במקום בבגד שיש סבירות שהגיע אל מתחת לפתח הנרתיק של האישה.
- אין לאישה פצעים חיצוניים או חתיכות צבע דבוקות לגוף שהיו יכולים לגרום לכתם. אם יש סיבה אחרת שהייתה יכולה לגרום להופעת הכתם תולים את הכתם בסיבה זו והאישה לא תטמא.
- צבעו של הכתם הוא מן הצבעים המוגדרים בהלכה כטמאים (ישנם רבנים המקבלים הדרכה מדור לדור אילו צבעים נחשבים טמאים).[2]
בחישוב גודלו של הכתם סופרים רק טיפות המחוברות אחת אל השנייה. אולם, אם הכתם נמצא על גוף האישה ולא על בגדיה, סופרים גם את הטיפות שאינן מחוברות.
כתם שנמצא על עד בדיקה- בד לבן שהאישה החדירה לנרתיק כדי לבדוק את נקיונו, לא יחשב ככתם אלא כדם ממש (ולכן אף טיפה קטנה תטמא), מפני שיש חשש שמא הרגישה הרגשה של יציאה דם בעת שהחדירה את הבד לנרתיק, והרגשת החדירה טשטשה את הרגשת יציאת הדם. מפני כך, נוהגות הנשים שלא לבדוק בדיקה פנימית של הנרתיק אלא אם הם מחויבות בכך.
כאשר נמצא כתם על הנייר בו ניקתה את עצמה לאחר הטלת שתן הסתפקו הפוסקים האם דינו ככתם או כדם ממש, שהרגשת הטלת השתן טשטשה את הרגשתו. לכן מוצע כי האישה לא תעיין בנייר בו ניקתה את עצמה, אלא תשליכו לאסלה מיד.
דינו
כאשר אישה מוצאת בבגדיה או על גופה כתם טמא (לעיתים יש לשאול שאלת חכם כדי לוודא את טומאתו) דינה כנידה והיא צריכה להיטהר. אולם, ישנם כמה פרטי דינים באשה המוצאת כתם, הקלים יותר מאשה שראתה דם בוודאי.
במקרה של אשה הרואה כתמים פעמים רבות יש לעשות שאלת חכם, שיבחן את הכתם ויפסוק בו להיתר או לאיסור.
נפסק להלכה כי "כתמים אין בהם משום וסת". כלומר, אישה שנאסרה מחמת שראתה כתם, אינה צריכה לחשב יום זה כיום וסת ולהתחייב בפרישה סמוך לווסת בחודש שלאחר מכן. לעומת זאת, אישה הרואה כתמים באופן קבוע לפני הגעת המחזור יכולה להפוך על ידי כך לבעלת "וסת קבוע".
דיני תליית כתם
חז"ל תיקנו שרק כשידוע בוודאות שהכתם הגיע מהאישה (מהמקור) אז היא טמאה, אבל אם אפשר לתלות שהכתם הגיע ממקום אחר מטהרים אותה, ולכן אם עברה בשוק של טבחים שמצוי שם דם ויכול להיות שניתז עליה תולה שהדם הגיע משם, וכן מטהרים אם התעסקה בדם, או כשהשאילה את חלוקה לגויה או לנידה.
ראו גם
לקריאה נוספת
שולחן ערוך יורה דעה סימן קצ.
קישורים חיצוניים
- בית ההוראה לטהרת המשפחה, באתר "ישיבה"
- פנייה ליועצות הלכה של 'נשמת', לשאלות בנושא טהרת המשפחה.
- היש מסורת על מראות וצבעים? - פורום עצור כאן חושבים.
- האם יכול להתקיים עיוורון צבעים חלקי אצל פוסקים רואי דמים? - הרב ד"ר מרדכי הלפרין.
הערות שוליים
- ↑ לדעת רוב הפוסקים, ויש אומרים שמגן תחתון וכן תחבושת הגיינית הם כלי קיבול, שהרי מטרתם לספוג דם ולכן מקבלים טומאה
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף יט עמוד א עד דף כ.
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות | |
| מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה (לידה) • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך אברים | |
| טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה | |
| צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
| מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
| נידה | ||
|---|---|---|
| סוגי ראיות ודמים | זבה קטנה - שומרת יום כנגד יום • זבה גדולה - שבעה נקיים • כתם (נידה) • הרגשת נידה • דם בתולים • דם חימוד • דם קישוי • דם טוהר |  |
| סוגי וסתות | וסת קבוע • וסת שאינו קבוע • עונה בינונית • וסת ההפלגה • וסת החודש • וסת השבוע • וסת השעות • וסת הדילוג • וסת הגוף • וסת הסירוג • וסת האונס • רואה מחמת תשמיש • ימי המבוכה | |
| דיני הנידה | בועל נידה • פרישה סמוך לווסת • הרחקות הנידה | |
| פרישה סמוך לווסת | עונת אור זרוע • עונות חוות דעת • עונת אבי עזרי • עונת הפליתי | |
| טהרת הנידה | בדיקת עד • הפסק טהרה • מוך דחוק • שומרת יום כנגד יום • שבעה נקיים • סתירת שבעה נקיים • חומרא דרבי זירא | |
| שונות | מסולקת דמים • עד בדיקה • מסכת נידה • ברייתא דמסכת נדה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
רישיון cc-by-sa 3.0